הפסיקה הדרמטית של העליון לגבי אופניים חשמליים ומשמעויותיה

בית המשפט העליון קבע לאחרונה בפסק דין דרמטי כי אופניים חשמליים אינם נחשבים לרכב מנועי, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד). משמעות פסיקה זו היא הרת גורל לגבי כל תאונה שבה מעורבים אופניים חשמליים.

על פי ההחלטה, בתאונה בין מכונית לרוכב אופניים חשמליים, יהיה האחרון זכאי לפיצוי לפי החוק כמו הולך רגל. לעומת זאת, בתאונה בין הולך רגל לאופניים חשמליים, לא יוכל הראשון לקבל פיצוי לפי החוק אלא רק לפי דיני הנזיקין הרגילים.

כיוון שרוכבי אופניים חשמליים לא יכולים לרכוש ביטוח או להוציא רשיון, הכרה בהם כרוכבי "רכב מנועי" עלולה לשלול מהם פיצוי במקרה של תאונה

פסיקות סותרות לגבי הגדרת אופניים חשמליים

השאלה אם אופניים חשמליים נחשבים ל"כלי רכב מנועי" לפי הפלת"ד היא הרת גורל, משום שהיא משליכה על עצם הזכות של כל מי שנפגע בתאונה שבה מעורבים אופניים חשמליים לקבל פיצוי.

על פי הפלת"ד, נהג רכב שמוגדר כ"רכב מנועי" חייב לרכוש ביטוח ולהחזיק ברשיון, אחרת לא יהיה זכאי לפיצויים לפי החוק. כיוון שרוכבי אופניים חשמליים לא יכולים לרכוש ביטוח או להוציא רשיון, הכרה בהם כרוכבי "רכב מנועי" עלולה לשלול מהם פיצוי במקרה של תאונה. לעומת זאת, הוצאת אופניים חשמליים מחוץ להגדרה זו תגרום לכך שרוכב אופניים חשמליים שיהיה מעורב בתאונה עם מכונית ייחשב כהולך רגל לפי הפלת"ד ויהיה זכאי לפיצוי מכוח החוק.

עד היום זכתה השאלה אם אופניים חשמליים הם "כלי רכב מנועי" לתשובות סותרות מבתי המשפט. כך למשל, בנובמבר 2019 פסק סגן נשיא המחוזי בתל אביב ישעיהו שנלר כי אופניים חשמליים תקניים אינם "רכב מנועי" (ע"א (ת"א) 56471-10-18 פלונית נ' אור בן שרון זילברשטיין).

לעומת זאת, בחודש יוני 2020 ניתן על ידי שופטת המחוזי בת"א חדוה וולצקי פסק דין הפוך שקבע כי אופניים חשמליים כן נחשבים ל"רכב מנועי" לפי הפלת"ד (ע"א (ת"א) 28807-01-15 ברקוביץ' ואח' נ' קרנית).

המדינה חששה שאם אופניים חשמליים יוגדרו כ"כלי רכב מנועי", הרי שבהיעדר ביטוח או רשיון ייחשבו הרוכבים למפרי חוק, השימוש בכלי זה יפחת, למרות שהוא מקל על זיהום האוויר ומשפר את התנועה

המדינה הביעה חשש מהשלכות הרוחב של הסוגיה

בהיעדר הסדר מפורש בחוק, הפסיקות הסותרות גרמו לחוסר בהירות ביחס למעמד של אופניים חשמליים במסגרת הפלת"ד. בפסק הדין שנתן לאחרונה העליון (ע"א 7023/19 עיזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' וליד דרויש ואח') הוא ביקש לשים לכך סוף ולתת מענה ברור לסוגיה.

פסק הדין דן במאוחד בשני ערעורים שהוגשו אליו בשתי פרשות שונות. האחת נוגעת לתאונה בין רוכב אופניים חשמליים ורכב, שבעקבותיה נפטר הרוכב והותיר אחריו אלמנה וילדים. האחרת נוגעת לתאונה בין הולכת רגל שחצתה כביש ורוכב אופניים פגע בה בעת שנסע באדום.

במסגרת הדיון הביעה המדינה חשש מהשלכות הרוחב של הסוגיה. לטענתה, אם יוגדרו אופניים חשמליים כ"כלי רכב מנועי", הרי שבהיעדר ביטוח או רשיון ייחשבו הרוכבים כמפרי חוק, והשימוש בכלי זה יפחת, למרות שהוא מקל על זיהום האוויר ומשפר את זרימת התנועה. עוד חששה המדינה מהוצאות משמעותיות ולא מתוכננות שייגרמו ל"קרנית" (הקרן שנועדה להבטיח פיצוי לנפגעי תאונות דרכים שאינם יכולים לקבל פיצוי מהביטוח). "קרנית" טענה כי אין להכיר באופניים חשמליים כרכב מנועי, בין היתר משום שהם מונעים גם על ידי כוח פיזי וגם בכוח מכאני.

במסגרת החלטתו קבע העליון כי אופניים חשמליים – בין אם "תקניים" ובין אם לאו - לא ייחשבו לרכב מנועי, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

עדיפות לרוכבים שנפגעים בתאונות על הולכי רגל

ההרכב שדן בתיק כלל שלושה שופטים, כאשר את דעת הרוב כתב השופט יצחק עמית. החלטת הרוב שאיננה מכירה באופניים חשמליים כרכב מנועי התקבלה ברוב של שניים מול אחד – כנגד דעתה החולקת של השופטת דפנה ברק-ארז.

השופט עמית נימק את החלטת הרוב בשיקולי מדיניות משפטית רצויה. לדבריו, רוב התאונות ורוב הנפגעים הקשים הם רוכבי אופניים חשמליים שנפגעים מרכב מנועי על סוגיו השונים, ולכן אין להותיר אותם ללא פיצוי (כלומר, יש לקבוע כי אופניים חשמליים אינם בגדר "רכב מנועי").

לעומת זאת, קבע השופט עמית כי הולכי הרגל שנפגעים מאופניים חשמליים הם מיעוט הנפגעים (כ-10% מכלל הנפגעים) ולרוב הם גם נפגעים קלים יותר, ולכן אין הכרח לפצות אותם לפי הפלת"ד במקרה של תאונה בינם לבין אופניים חשמליים, והם יוכלו לקבל פיצוי על פי דיני הנזיקין הכלליים.

בפסק דינו הדגיש השופט עמית כי לא רק אופניים תקניים לא נחשבים ככלי רכב מנועי, אלא גם אופניים חשמליים לא תקניים, כלומר אופניים שהוכנסו בהם שינויים כדי להאיץ את מהירותם. מנגד, השופטת דפנה ברק-ארז פסקה כי אופניים חשמליים הם "רכב מנועי", בין היתר בשל הקושי שמתעורר עקב הותרתם של הולכי רגל ללא פיצוי במקרה של תאונה בינם לבין אופניים חשמליים.

לסיכום, במסגרת החלטתו קבע העליון כי אופניים חשמליים – בין אם "תקניים" ובין אם לאו - לא ייחשבו לרכב מנועי, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. משמעות ההחלטה היא שבתאונה בין אופניים חשמליים לבין מכונית, ייחשב הרוכב להולך רגל ויקבל פיצויים לפי החוק.

לעומת זאת, בתאונה בין אופניים חשמליים והולך רגל, לא יוכל האחרון לקבל פיצוי לפי החוק, אלא רק לפי דיני הנזיקין הכלליים בהיעדר "רכב מנועי" המעורב בתאונה. בתרחיש כזה יוכל הולך הרגל להגיש תביעה נזיקית רגילה נגד הרוכב, אולם יצטרך להוכיח את אחריות הרוכב לתאונה ואת הנזק שנגרם לו.

* הכותב עוסק בנזיקין, ברשלנות רפואית ובתאונות דרכים ועבודה