ביהמ"ש המחוזי בנצרת דן בתביעה תביעה ותביעה שכנגד , שבמרכזן השאלה למי הזכויות בדירת מגורים בצפת, ביחס למקרקעין שטרם הוסדר רישומם במרשם המקרקעין והם רשומים בחברה המשכנת ובמנהל בלבד. האם לבני זוג שרכשו את הדירה לפי הסכם מכר מיום 2/10/05 , אשר הזכויות על פיו טרם נרשמו, או לבני זוג שקיבלו את הדירה במסגרת עסקת מתנה קודמת מתאריך 4/9/97 שאף היא לא הושלמה ברישום?

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום מקרקעין

עסקת המתנה נסוגה
השופט עאטף עיילבוני קבע, כי עסקת המתנה הקודמת בזמן שלא נרשמה, המהווה התחייבות לתת מתנה, נסוגה מפני ההתחייבות המאוחרת לעשות עסקה במקרקעין (עסקת מכר), שנערכה מספר שנים לאחר מכן.

אין מחלוקת, כי בני הזוג שרכשו את הדירה לפי הסכם המכר שילמו תמורה מלאה בעד הדירה ואף תפסו בה חזקה. השאלה היחידה הטעונה הכרעה, אפוא, היא שאלת תום לבם של הצדדים.

בהקשר זה נפסק, כי בעלי עסקת המתנה הסתפקו במכתב שהפנו למנהל ולא לחברה המשכנת, ואשר אינו יכול להיחשב "הערת אזהרטה" או "מעין הערת אזהרה". אי לכך, גרמו ברשלנותם ובמחדליהם ל"תאונה המשפטית" בדמות עסקת המכר הנוגדת.

באשר לבעלי הסכם המכר (הרוכשים המאוחרים בזמן), נקבע כי אלה לא ידעו על עסקת המתנה המוקדמת ואף ביקשו להבטיח כי הזכויות בדירת המגורים נקיות, ולצורך כך עמדו על קבלת אישורי זכויות נקיים מהמנהל ומהחברה המשכנת, שבמסגרתם לא צוין דבר אודות עסקת המתנה הקודמת. על-כן, לא נפל רבב בתום לבם.

זכות בני הזוג שרכשו מכח הסכם מכר - גוברת
לפיכך, נפסק כי במסגרת התחרות בין העסקאות הנוגדות, גוברת זכותם של בני הזוג שרכשו את הדירה מכוח הסכם המכר (ההתחייבות לעשות עסקה במקרקעין) על פני זכותם של בני הזוג שקיבלו את הדירה במסגרת עסקת המתנה (ההתחייבות לתת מתנה).

(ה"פ 6336-05-10 ביטון ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בעמ ואח')