נקודות זיכוי הן הפחתה מגובה המס על ההכנסה החייבת, אשר ניתנת לפי מאפיינים אישיים שמצדיקים הקטנה של נטל המס.
התשובה לשאלה מי זכאי לנקודות זיכוי מצויה בחוק, כאשר רשימת המוטבים נקבעת ע"פ נתונים אישיים, כך למשל: חיילים, עולים חדשים ומשפחה חד-הורית.
נשאלת השאלה האם אמא חד הורית שמרוויחה מעל שכר המינימום זכאית לפטור?
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום פטור ממס הכנסה
הוספת נקודות זיכוי בגין פעוט
התשובה: בחוק לשינוי נטל המס תוקנו סעיפים 40(ב) ו-66(ג), והוספו נקודות זיכוי בגין "פעוט".
"פעוט"- מוגדר על פי התיקון כילד שטרם מלאו לו ארבע שנים בשנת המס.
התיקון קובע כי גבר יהא זכאי, כנגד המס החל על הכנסתו מיגיעה אישית, לנקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיו שהם "פעוטות", כלהלן:
1) נקודת זיכוי אחת בשנת לידתו ובשנת המס בה מלאו לו שלוש שנים.
2) שתי נקודות זיכוי בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הפעוט ובשנת המס שלאחריה.
נקודות זיכוי אלו יינתנו בנוסף לנקודות הזיכוי המגיעות לאישה בגין ילדיה, בהתאם לפקודה.
על אף זאת, גבר החי בנפרד, אשר ילדיו בחזרתו וכלכלתם עליו (קרי מקבל גם היום את נקודות הזיכוי בגין ילדים עד גיל 5 ועד גיל 18 כאמור בסעיף (א) לעיל), לא יהא זכאי לנקודות הזיכוי בגין "פעוט" ובמקרה זה, הזכאות לנקודות הזיכוי על פי התיקון תהא של האם, אשר ילדיה אינם בחזקתה.
הורה חד הורי החי בנפרד, אשר הילדים נמצאים בחזרתו יקבל את נקודות הזיכוי המגיעות בגין ילדים כולל עד גיל 5, ללא קשר למינו.
בנוסף נקבע כי, במשפחה בה ישנו "ילד להורה אחד", (זאת בין אם מדובר בגבר ובין אם באישה), יקבל ההורה כנגד הכנסתו מיגיעה אישית נקודות זיכוי בשל "פעוט" הנמצא בחזקתו. וזאת בנוסף לנקודות זיכוי ילדים.
"ילד להורה אחד"- מוגדר כילד שבשנת המס טרם מלאו לו 19 שנים ואחד מהוריו נפטר או שרשום במרשם האוכלוסין בלא פרטי אחד ההורים.
נקודת זיכוי אחת שהייתה קיימת בסעיף 40(ב)(1) הועברה לסעיף 40(ב)(2) לפקודה כך שתינתן רק להורים החיים בנפרד, במקרה זה יקבל בן הזוג שהילדים נמצאים בחזקתו נקודה אחת נוספת בשל העובדה שהוא חי בנפרד ואם כלכלת ילדיהם מחולקת בניהם, יקבל גם ההורה שהילדים אינם בחזקתו נקודה אחת.
נקודות זיכוי בגין "פעוט" וילדים אחרים
התיקון בפקודת מס הכנסה הוסיף נקודות זיכוי למשפחה חד הורית, במקרים המנויים בחוק

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

למה רשויות בגרמניה ובאוקראינה דוחות מסמכים באנגלית?
רבים בטוחים שמסמך שתורגם לאנגלית יתקבל בכל מקום בעולם. בפועל, רשויות בגרמניה, באוקראינה ובמדינות נוספות דורשות בדרך כלל מסמכים בשפה הרשמית שלהן. עו"ד ונוטריון ויאצ'סלב (סלבה) פונומריוב מסביר למה השפה של התרגום הנוטריוני חשובה כמו התוכן שלו, ואיך נמנעים מעיכובים מיותרים.

כתב אישום בגין מעשה מגונה: האם הדרך להרשעה כבר סלולה?
כתב אישום שהוגש לאחרונה נגד איש משטרה לשעבר בגין מעשה מגונה לכאורה באישה מעלה שוב את השאלות המורכבות שמלוות תיקי עבירות מין בכלל: כיצד בוחנים גרסאות סותרות, מה משקלן של הראיות, והאם עצם הגשת כתב האישום מלמדת על סיכויי ההרשעה? עו"ד עידית רייכרט, סנגורית פלילית ולשעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות, מסבירה מדוע דווקא בתיקים שבהם החשדות למעשים חמורים ובשל כך הסערה הציבורית גדולה, אסור לשכוח את חזקת החפות.

המלכודת השקטה שבה נופלים הורים רבים: למה העברת נכסים לילדים בחייכם עלולה לעלות לכם ביוקר
הרצון להעניק לילדים את הדירה או את הנכס כבר עכשיו נובע ממקום של אהבה, אך הוא עלול להשאיר את ההורים ללא שליטה, ללא ביטחון כלכלי ולעיתים אף ללא קורת גג. עו"ד אילן קרייטר, המתמחה בדיני ירושה וצוואות, מסביר מדוע אין להעביר נכסים לילדים בחיים ללא צורך מובהק, ומה כדאי לעשות במקום זאת.


