open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          דעה: האם תרכובות ברום "יצאה בזול" מתביעה ייצוגית?

          נקבע, כי תרכובות ברום תמזער פליטת רעלים ותשקיע בחינוך סביבתי. בנוסף, החברה חויבה בפיצוי נמוך לתובעים

          ביום 16 אוקטובר 2012, אישר בית המשפט המחוזי בבאר שבע הסכם פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת תרכובות ברום בע"מ (ת.א. 1263/07 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע).

          מפעל תרכובות ברום פועל ברמת חובב בנגב. התביעה הוגשה על ידי שני תושבי האזור, חברי השבט הבדואי אלגרגואי. בכתב התביעה נטען, כי בבדיקות פתע, נתגלו חריגות בפליטות חומרים מזהמים ומסכני בריאות מארובות המפעל, וכי תושבי הסביבה נחשפו, במשך שנים, לזיהום אויר ולרעלים.

          כידוע, בתביעה ייצוגית יש להגדיר את הקבוצה, אותה מייצגים התובעים, כך שכאשר יינתן פסק דין, ייהנו ממנו כל חברי הקבוצה. בתביעה הייצוגית נגד תרכובות ברום, הוגדרה הקבוצה כ: "אותם תושבים המתגוררים במעגלים הסמוכים לאתר המפעל, ואשר עלולים להיות מושפעים מפליטות חורגות".

          במסגרת התביעה נתבקש סעד של למעלה ממיליארד ₪, אשר כוללים הענקת פיצוי כספי לכל חבר בקבוצה, והעמדת קרן למטרת השגחה רפואית לכל אחד מחברי הקבוצה.

          הגדרת הקבוצה: כל תושבי מדינת ישראל
          לאחר מכן, ולצורך הסכם הפשרה, תוקנה הגדרת הקבוצה, כך שתכלול את כל תושבי מדינת ישראל. לכאורה, תיקון תמוה. ההסבר לכך מצוי בנבכי החוקים והתקנות אשר עוסקים בתביעה ייצוגית. הגדרה זו שומרת על תרכובות ברום מתביעות עתידיות, מכיוון שכל מי שנחשב חבר הקבוצה (כאמור – כל תושבי מדינת ישראל) ושלא הגיש לבית המשפט הודעה על הסתלקותו מהקבוצה, לא יוכל להגיש בעתיד תביעה, בגין אותן עילות תביעה שנכללו בתביעה הייצוגית. יש מי שיכנו זאת: "כשר אבל מסריח".

          הסכם פשרה
          לאחר מספר שינויים בהסכם הפשרה, בעקבות התנגדויות של היועץ המשפטי לממשלה וקבוצת תובעים אשר מנהלים נגד תרכובות ברום תביעת נזקי גוף אחרת, הגיעו הצדדים לנוסח סופי של הסכם, אותו אישר בית המשט ונתן לו תוקף של פסק דין. במסגרת הסכם זה, המפעל ישקיע 9.2 מיליון דולר לאורך 4 שנים, בהתקנה ושדרוג של מתקנים שנועדו למזער או למנוע פליטת חומרים או ריחות לא נעימים מהמפעל. כמו-כן, המפעל ישקיע 1 מיליון ₪ בפרויקט חינוכי סביבתי לאוכלוסיה הבדואית וכל אחד משני התובעים המייצגים יקבל פיצוי בסך 50,000 ₪. עורכי הדין יקבלו שכר טרחה בסך 700,000 ₪.

          פיצוי נמוך יחסית לתובעים
          נשאלת השאלה מדוע קיבלו התובעים פיצוי נמוך יחסית? התובעים טענו בכתב התביעה, כי חשיפתם לחומרים הנפלטים מהמפעל, מהווה פגעה באוטונומיה של הפרט ומעמידה אותם בסיכון בריאותי. פגיעה באוטונומיה הינה עילה חדשה יחסית במשפט הישראלי, אשר במסגרתה יכול בית המשפט להעניק פיצוי לתובע, גם אם לא הצליח להוכיח קשר סיבתי ונזק ספציפי.
          התובעים כאן לא טענו למחלה מסוימת שחלו בה, לא טענו לקיצור תוחלת חיים, ולמעשה, לא צירפו לתביעתם כל חוות דעת רפואית. מכאן, שעל אף שבקריאה ראשונה ניתן היה לחשוב שהפיצוי שקיבלו הוא נמוך, הרי שבפועל, מדובר בפיצוי הולם, למי שלא הוכיח שנפגע מהזיהום ומהחשיפה.

          * עו"ד ארז שניאורסון מתמחה בתביעות ביטוח, נזיקין וחשיפה תעסוקתית, ומייצג עובדים אשר נחשפו לחומרים רעילים במקומות עבודה.

          הפרופיל של עו"ד ארז שניאורסון באתר משפטי.

          עו"ד ארז שניאורסון בגוגל פלוס

          לקבלת יעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? contact us