zap group mishpati logo

בנק "ההייטק" סיליקון ואלי קרס: איך זה קרה ומה כדאי לדעת

בנק סיליקון ואלי (SVB), שהעניק שירות לחברות הייטק וסטארטאפים ברחבי העולם וגם בישראל, התרסק. מה יעלה בגורלם של לקוחות הבנק?

מאת: סתיו קורן - מערכת זאפ משפטי
13.03.23
תאריך עדכון: 15.03.23
4 דק'
בנק "ההייטק" סיליקון ואלי קרס: איך זה קרה ומה כדאי לדעת

עיקרי הכתבה:

מה הביא לקריסתו של הבנק? הבנק רכש אג"ח ממשלתי בהיקפים גדולים, הריבית בארה"ב עלתה בחדות במטרה להילחם באינפלציה, מה שגרם לבנק להפסד אגרסיבי. בנוסף, משיכת כספים המונית של חברות הטכנולוגיה והסטארט-אפים הטכנולוגיים, גרמה לבנק למכור חלק מהשקעותיו בהפסד גדול.

גם בנק סיגניצ'ר נסגר - בנק נוסף נסגר על ידי הרגולטורים בארה"ב – בנק סיגניצ'ר (signature bank), וזאת לאחר שלקוחות הבנק הוציאו את הפקדונות שלהם בתגובה לקריסת סיליקון ואלי בנק.

מה יעלה בגורלם של לקוחות הבנקים? לקוחות הבנקים לא ייפגעו. הבנק המרכזי של ארה"ב (הפדרל ריזרב) והתאגיד הפדרלי בארה"ב לביטוח פיקדונות מסרו כי ההפקדות יישמרו.
______________________________________

העולם הפיננסי במערב רועש וגועש בימים האחרונים בשל סגירתו של מעצמה בנקאית גדולה – בנק סיליקון ואלי. הבנק הלווה כספים לכמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם והפך לבנק הגדול ביותר שקרס מאז המשבר הפיננסי בשנת 2008. הבנק סיפק שירותי בנקאות ואשראי לכמעט מחצית מחברות הטכנולוגיה המגובות בהון סיכון בארה"ב, כך לפי אתר האינטרנט שלו. מה, אם כן, גרם לנפילתו?

הבנק קרס בפחות מ-48 שעות

על רקע העלייה החדה בריבית בארה"ב והירידות בשווקים בשנה שעברה, הבנק מצא את עצמו מושמד כליל. הבנק הפופולרי בעמק הסיליקון פעל כמו כל הבנקים הגדולים בעולם – שמר חלק מהפקדונות שלו במזומן, ובשאר הכסף רכש אג"ח ממשלתי בהיקפים גדולים, השקעה סולידית יחסית שברוב המקרים מבטיחה תשואה יציבה, כל עוד הריבית נותרת נמוכה. אך המזל לא שיחק לבנק, או שהוא פשוט לא חזה נכון את השוק, שכן הריבית בארה"ב עלתה בחדות כדי להילחם באינפלציה המתגברת. כך, השקעות שנחשבו בעבר ל"בטוחות" הפכו לפחות אטרקטיביות, מה שגרם לבנק לספוג הפסדים כבדים.

אך הפסדים בתיק האג"ח הם לא הסיבה היחידה לנפילת הבנק. הבנק הרי ניהל נכסים בשווי של 209 מיליארד דולר ופקדונות בשווי של 175 מיליארד דולר. סיבה נוספת היא משיכת כספים מאסיבית של חברות הטכנולוגיה והסטארטאפים. בתגובה לכך הבנק נאלץ למכור חלק מהשקעותיו בהפסד גדול, או אם להיות ספציפיים, הבנק הודיע על מכירת תיק ניירות הערך שלו בהיקף כספי של 21 מיליארד דולר, בהפסד של 1.8 מיליארד דולר.

ההודעה של הבנק יצרה פאניקה בקרב המשקיעים, שמשכו עשרות מיליארדי שקלים מהחשבונות שלהם. בתגובה, מניית הבנק צנחה בשיעור של כ-60% ומיד לאחר מכן המסחר בה הופסק. בשורה התחתונה – הבנק נשאר עם יותר התחייבויות מאשר הון נזיל ולכן קרס.

התרסקות סיליקון ואלי בנק – סיפור ידוע מראש

היו שחזו את הסיכון המתגבר של הבנק. בתגובה לתוצאות הרבעון הרביעי של הבנק, סוכנות דירוג האשראי מאנדיי אינבסטור סרביס (Moody's Investor Service) פרסמה כי היא סבורה שהבנק נמצא בסיכון גבוה להורדת דירוג בשל הפסדים משמעותיים.

בתגובה הבנק ניסה לגייס 2 מיליארד דולר בהפסד, כדי להגביר את הנזילות במאזן. עד מהרה, יתר קרנות הגידור ומשקיעי סיכון הבינו שהבנק צועד על קרח דק. בתגובה הם משכו כספים בהמוניהם ובכך גרמו למשבר נזילות, מה שגרם לרגולטורים בקליפורניה ולתאגיד הפדרלי לביטוח פקדונות להתערב ולסגור את הבנק.

קריסתו של בנק סיגניצ'ר

לאחר הנפילה של בנק סיליקון ואלי, בנק נוסף נסגר על ידי הרגולטורים בארה"ב – בנק סיגניצ'ר (signature bank), וזאת לאחר שלקוחות הבנק הוציאו את הפקדונות שלהם, כנראה בתגובה לקריסת בנק סיליקון ואלי.

בנק סיגניצ'ר החזיק פקדונות בגובה של כ-90 מיליארד דולר. הבנק, שנקרא גם "בנק הקריפטו", הוקם בשנת 2001 וזוהה עם שוק המטבעות הדיגיטליים. לראיה רבע מהפקדונות שלו נגזרו מהתחום הזה. התאגיד הפדרלי מסר כי סגירת הבנק נועדה להגן על כלכלת ארה"ב ולחזק את אמון הציבור במערכת הבנקאית.

מה יעלה בגורלם של לקוחות הבנקים?

היום (ב') פורסם כי לקוחות הבנקים לא ייפגעו. הבנק המרכזי של ארה"ב (הפדרל ריזרב) והתאגיד הפדרלי בארה"ב לביטוח פקדונות מסרו כי ההפקדות יישמרו ולקוחות הבנקים יוכלו למשוך את כספם. ביחס ללקוחות בנק סיגניצ'ר, התאגיד הפדרלי הקים בנק מגשר, המאפשר ללקוחות הבנק גישה לכספים שלהם ובכך הם הופכים ללקוחות של הבנק המגשר. עם זאת נמסר כי בעלי המניות של בנק סיגניצ'ר ובנק סיליקון ואלי לא יהיו מוגנים.

נכון לעכשיו מוקדם לדעת האם קריסה של שני בנקים סקטוריאליים תפגע בבנקים נוספים ובכלכלה כולה. העיקריים שהיו בסיכון להיפגע היו בעלי הפקדונות, אך סיכון זה התמסמס לאחר שהבנק הפדרלי הודיע כי לקוחות הבנקים יוכלו למשוך את כספם בחזרה. 

צילום: שאטרסטוק 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה