מבצע עמוד ענן נפתח בסערה עם מותו של רמטכ"ל חמאס, אחמד ג'עברי. סופו של המבצע עדיין לא נראה, כפי שיעידו הטילים שעדיין מיורטים מעל הדרום, תל אביב ורחבי גוש-דן, ואולם כבר כעת כולנו יודעים, כי כפי שקרה במלחמות הקודמות, גם הפעם ייגמרו הקרבות והממשלה תוציא מהבוידם את "חוק מס רכוש וקרן הפיצויים".
חוק מיושן זה נחקק לפני למעלה מחמישים שנה כשהמדינה חיה במציאות אחרת, תחת איומים אחרים, שחלו על יישובים מסויימים שישבו על הקרקע באותה עת.
תקנות מיושנות
התקנות שהותקנו על פי אותו חוק, הן בנות ארבעים שנה לערך, וכמובן שגם הן נועדו לתת מענה למצב שונה לחלוטין מהמצב שקיים בישראל היום. על פי התקנות המיושנות הללו, יישובים שונים הוגדרו כיישובי ספר, ונקבעה זכאותם לפיצויים בגין מה שהוגדר כ"נזק עקיף" של בעלי העסקים שעסקיהם היו ביישובי הספר. הם ורק הם היו זכאים לפיצוי שכזה, ובלבד שהוא נגרם כתוצאה מנזק ישיר.
תושבי היישובים האחרים לא היו זכאים לדבר. כך, אם נפלו שתי רקטות, האחת על מפעל בכיסופים, והשניה על מפעל בבאר שבע, ושני המפעלים לא עבדו למשך שבועיים, אזי בעל המפעל בכיסופים קיבל פיצויים על שבועיים השבתה, ואילו בעל המפעל בבאר שבע קיבל פיצוי אך ורק על תיקון השברים שגרמה הרקטה.
שינוי החוק והתאמתו למציאות
לאורך השנים, נמנעו ממשלות ישראל לדורותיהן לשנות את החוק ולהתאים אותו למציאות שמשתנה מידי שנה, וברוב המקרים חיפשו הגורמים שאמורים לשלם לנו, האזרחים, על פי החוק, כל מיני הסדרים שהמשותף להם הוא שלא תהיה להם השלכת רוחב עתידית על תקציב המדינה. כך, למשל, כל הממשלות כמעט נמנעו מלהוסיף לרשימה יישובים נוספים, שהפכו עם השנים ליישובי ספר בעצמם. (שדרות, לדוגמא).
מהו היקף הפיצוי? אי וודאות בנושא
תוצאה ישירה ומיידית של התנהלות זו, היא שבעל עסק- חנות, תושב באר שבע למשל, אשר רץ במהירות כל הדרך למרחב המוגן וחזרה בזמן הישמע האזעקות, אינו יודע ולא יוכל לדעת גם בשבועות הקרובים מי יפצה אותו על הנזקים שיספוג בגלל הלחימה.
הנזקים הללו יכללו, בין השאר, החזר תשלום לעובדיו של אותו בעל עסק, שלא באו לעבודה בגלל המלחמה, פיצוי על הירידה בהכנסות בשל כך שקונים לא באו לקנות בחנות (והרי את שכר העבודה לעובדים והשכירות והארנונה צריך לשלם בכל מקרה), פיצוי על הזמנות ממפעלים שבוטלו בגלל העדר יכולת לספק אותם, בשל היעדרות עובדים במלחמה ועוד כהנה וכהנה.
בסיכום, ניתן לשער, כי הסמיכות בין המבצע לתקופת הבחירות, תשפיע בצורה חיובית על הפיצויים שיקבלו בעלי העסקים, הן מבחינת גובה הפיצוי והן מבחינת מהירות ההחלטה על תשלום פיצויים למי שאינם תושבי יישובי ספר.
כדאי לעקוב אחרי הפרסומים בעיתונות, שכן כשהמדינה מחליטה לשלם פיצויים, היא מחייבת את הזכאים להגיש תביעה לתשלום הפיצויים בתוך זמן קצר. אם החוק דורש הגשת תביעה תוך חודש (!), הרי שבמבצעי העבר האריכה המדינה את המועד עד לשלושה חודשים. בכל מקרה, מי שיגיש תביעה באיחור - יפסיד.
* הכותב מנהל את פורום ביטוח ותביעות רכוש בפורטל משפטי, וכן משתתף בניהול פורום מצב חירום - מבצע "עמוד ענן" בדרום: זכויות משפטיות
פיצויים בעקבות מבצע "עמוד ענן" - למי וכמה?/פרשנות
הסמיכות לתקופת הבחירות עשויה להשפיע בצורה חיובית על הפיצויים שיקבלו בעלי העסקים

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

החופשה לא נראית כמו בתמונות? כך תפעלו נכון ותגדילו את הסיכוי לפיצוי
לקראת חג השבועות, הביקוש לצימרים וחופשות בארץ נמצא בשיאו - ואיתו גם האכזבות ברגע האמת. מתי פער בין התמונות המושלמות באתר לבין המציאות בשטח הופך להטעיה צרכנית שמצדיקה פיצוי, ואיך הודעת וואטסאפ אחת לפני ההזמנה יכולה לחסוך לכם כסף, עוגמת נפש ואפילו תביעה? ראיון עם עו"ד אסף פלג.

"אם לא תהיה איתי בחג אני אשאר לבד": הטעויות שהורים גרושים עושים בחגים
"אם לא תישאר איתי בחג אני אהיה לבד", "סבתא כבר בישלה לכולם", סביב הסדרי הראיה בחגים, צפים ועולים מתחים בין הורים גרושים סביב ילדיהם. עו"ד אברהם צור, מסביר מתי לחץ רגשי על ילדים עלול להיחשב להתנהלות בעייתית מבחינה משפטית, איך נכון לנהל בקשות לשינוי הסדרי חג - וכיצד בתי המשפט מתייחסים להורים שמשתמשים בחגים ככלי במאבק ביניהם.

זומנתם לשימוע לפני פיטורים? כך תהפכו את "רוע הגזירה" להזדמנות
בתקופה של טלטלות כלכליות, הזימון לשימוע הפך, לצערנו, לנפוץ בכל המגזרים הכלכליים. עו"ד משה בושי מנפץ את המיתוס שמדובר ב"משחק מכור" ומציג את האסטרטגיה שתהפוך את המפגש הטעון לקרש קפיצה מקצועי