בימים אלה ניתן פסק דינו של בג"ץ, לעניין קונפליקט סמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט הצרפתי לדון בעניינם של בני זוג.
מדובר בזוג שהתחתן בנישואים אזרחיים בצרפת, לאחר מכן נישא שוב בארץ כדת משה וישראל,  ולאחר חיים משותפים פצח בהליכי גירושין הן בצרפת והן בישראל.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום בית דין רבני

בעוד בית המשפט הצרפתי פסק לאישה מזונות זמניים, ומינה עו"ד לטפל בעניין הרכוש המשותף, קבע בית הדין הרבני בישראל, כי דווקא לו קנויה הסמכות לדון במחלוקות הממוניות בין בני הזוג.
על החלטת בית הדין הרבני האזורי הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, שאישר את פסיקתו.

או אז הוגשה עתירה לבג"ץ בשאלה היכן ינהל הזוג את הליכי הגירושין  - בצרפת או בבית הדין הרבני בארץ.

התערבות בג"ץ בפסיקת ביד"ר
בג"ץ מוסמך להתערב  בפסיקותיו של בית הדין הרבני בשלושה  מקרים: כאשר בית הדין הרבני חרג מסמכותו, או כאשר בית הדין הרבני סטה מהוראות החוק, או כאשר נדרש סעד מן הצדק.

במקרה זה קבע בג"ץ, שהסוגיה המתעוררת איננה בשאלת סמכות, אלא בשאלה מי הפורום הנאות לדון בתיק. על כן קבע בג"ץ, כי בית הדין הרבני לא חרג מסמכותו, ובג"ץ לא יתערב בפסק דינו, לפיו יתנהל הליך הגירושין בישראל ולא בצרפת.

אילו בית הדין הרבני היה חורג מסמכותו, או סוטה מהוראות החוק, או שהיה מדובר במקרה בו נדרש סעד מן הצדק, הייתה הדרך סלולה להתערב בפסק דינו.

ואולם, כאן אין מדובר במקרה מסוג המקרים בהם יתערב בג"ץ, ובג"ץ לא יתערב בהחלטות בית הדין הרבני, משום שבג"ץ אינו ערכאת ערעור על בית הדין הרבני.

פורום נאות
בג"ץ קבע, כי לבית הדין הרבני יש שיקול דעת להכריע, בהתאם לאמות מידה שנקבעו, האם הוא הפורום הנאות לדון בתובענה המובאת להכרעתו. הפורום הנאות לדון בתביעה הוא הפורום בעל מירב הזיקות הרלבנטיות ובעל הקשר האמיתי, המשמעותי והמהותי לנושא הדיון. מהו המקום שבו מרכז חייהם של בני הזוג, המקום בו הם מנהלים את עסקיהם, נגישות למקור הראיות – בארץ או בחו"ל, האפשרות לחייב עדים להעיד בבית המשפט, הוצאות הכרוכות בהבאת עדים ועוד.

מרכז החיים בישראל
במקרה זה, בחן בית הדין הרבני את הזיקות של בני הזוג לצרפת ולישראל, והחליט שמירב הזיקות קושרות בין התביעה הרכושית לבית הדין הישראלי. בכלל כך, בני הזוג חיו בישראל למעלה מ- 25 שנה, ילדיהם חיים כאן, עיקר רכושם כאן, ומרכז חייהם הוא בישראל, כאשר נסיעות הבעל לצרפת נעשו מתוקף עבודתו, בעוד מרכז חייו נותר בישראל.

בעקבות כך בג"ץ קבע, כי בית הדין הרבני הפעיל שיקול דעת והכריע בסוגיית הפורום הנאות בצורה מנומקת ומקיפה, ואין להתערב בקביעתו. ואולם, אפילו אם היה בית הדין הרבני שוגה בהחלטתו בסוגיית הפורום הנאות, עדיין לא היה מקום להתערב בהחלטתו, משום שבג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הרבני.

יחד עם זאת, כאשר בית הדין הרבני חורג מסמכותו – בהחלט בג"ץ יתערב בהחלטות בית הדין הרבני, ואינו מהסס לעשות כן.

דוגמא להתערבות בג"ץ
לדוגמא : מקרה בו בני זוג התגרשו, ולאחר שתם הליך הגירושין הבעל הגיש לבית הדין הרבני תביעות בעניינים שונים נגד גרושתו (תביעות רכושיות, משמורת ילדים ועוד). בג"ץ קבע, שלבית הדין הרבני אין סמכות עניינית לדון במקרה ללא הסכמת שני בני הזוג.

בג"ץ קבע, שהעובדה שבעבר בית הדין הרבני אישר את הסכם הגירושין בין בני הזוג, אינה מקנה לו סמכות לדון בתביעות החדשות בעניינים אחרים.

כך, בכל עתירה המובאת להכרעת בג"ץ בסוגיה זו, יבחן בג"ץ האם נושא העתירה נמנה עם שלושת סוגי ההחלטות בהן יתערב בג"ץ – האם בית הדין הרבני חרג מסמכותו, סטה מהוראות הדין, או נדרש סעד מן הצדק. אם התשובה חיובית – לא יהסס בג"ץ להתערב. אם התשובה שלילית – נמנע בג"ץ מלהתערב בהחלטת בית הדין הרבני, גם אילו היה פוסק שונה ממנו, הואיל ובג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור של בית הדין הרבני.

* עורכי  הדין  ורד  כהן  ורענן  בר – און  הינם שותפים במשרד בר-און, כהן, עורכי-דין, העוסק גם בתחום דיני משפחה.