open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          העליון: תיקון מס' 3 לחוק למניעת הסתננות לא חוקתי

          כל תשעת שופטי ההרכב קבעו פה אחד, כי הסדר זה אינו חוקתי, שכן הוא פוגע באופן שאינו מידתי בזכות החוקתית לחירות, הקבועה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירות

          פורסם בתאריך 17.09.2013 כבוד האדם בית המשפט העליון שלטון החוק
          man silhouette


          מערכת משפטי

          העליון: תיקון מס' 3 לחוק למניעת הסתננות לא חוקתי

          הרכב מורחב של תשעת שופטי בית המשפט העליון דן ב-16.9.2013 בשאלת חוקתיותו של ההסדר שקבעה הכנסת בשנת 2012 בתיקון מס' 3 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, המאפשר להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים.

          הסדר לא חוקתי
          כל תשעת שופטי ההרכב קבעו, פה אחד, כי ההסדר אינו חוקתי, משום שהוא פוגע באופן לא מידתי בזכות החוקתית לחירות, הקבועה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. לעניין היקף הסעד החוקתי קבע בית המשפט, ברוב דעות, כי יש לבטל את כל ההסדרים שנקבעו בהוראות השונות שבסעיף 30א לחוק למניעת הסתננות.

          זאת, בניגוד לעמדתו החולקת של השופט נ' הנדל אשר סבר כי יש לבטל רק את הוראות סעיף 30א(ג) לחוק למניעת הסתננות. בית המשפט קבע עוד, כי עם ביטול החוק ייכנסו לתוקף ההוראות של חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, באופן שצווי המשמורת וההרחקה שהוצאו ייראו כאילו ניתנו לפי חוק זה. כמו כן נקבע, כי יש להתחיל בהליך הבחינה הפרטנית והשחרור של כל המוחזקים כיום במשמורת לאלתר. תהליך הבחינה של כלל המוחזקים נתחם לפרק זמן של 90 ימים מיום פסק הדין.

          עיקרון בינ"ל של "אי החזרה"
          השופטת עדנה ארבל, אשר שכתבה את חוות הדעת המרכזית, סקרה את תופעת ההסתננות לישראל בשנים האחרונות, תוך שציינה כי כיום שוהים בישראל כ-55,000 מסתננים. השופטת ארבל עמדה על כך שמרבית המסתננים מוצאם במדינות אריתריאה וסודן, ועמדה על הקשיים שחווים תושבי מדינות אלו. כן הבהירה שלגבי נתיני אריתריאה מחילה מדינת ישראל כיום את העיקרון הבינלאומי של "אי החזרה", שמשמעותו כי המדינה לא תרחיק אדם למקום שבו נשקפת סכנה לחייו או לחירותו.

          הזכות לחירות
          השופטת ציינה, כי בשל  הפגיעה הקשה בזכות לחירות, המדינה צריכה להיות נכונה לשאת בנטל הכלכלי הכרוך בהתמודדות עם המסתננים.

          השופטת ארבל הדגישה, כי יתכן שיכלו כל הקיצין, ומסתננים ימשיכו לנהור למדינת ישראל על אף כל האמצעים האחרים שינקטו, והמדינה תימצא תחת חשש לפגיעה קשה באינטרסים החיוניים שלה. אז ניתן יהיה לומר כי התועלת משתווה לנזק, ואין החברה הישראלית יכולה לסכן עצמה למען תושבי מדינות אחרות. אלא שלטעמה של השופטת אנו רחוקים מתמונה שחורה זו מרחק רב מאוד. 

          השופטת ארבל העירה לסיום, כי תוצאת פסק דין זה לא תהיה קלה לציבור הישראלי ותהיה קשה במיוחד לתושבי דרום תל-אביב, שהמצוקה המשתקפת מזעקתם נשמעת כיוצאת מן הלב ומעוררת אמפתיה והבנה באשר לצורך לסייע להם במצבם.

          כאמור, המסקנה היא, כי בפועל יבוטל סעיף 30א כולו, ובמקומו יכנס ההסדר הקיים לפי חוק הכניסה לישראל.

          (בג"ץ 7146/12 אדם נ' הכנסת)

          לקבלת יעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? contact us