רשויות המס נוהגות למסות הכנסות בלתי חוקיות, והדבר אף אושר בפסיקה (ראו למשל ע"מ 16546-03-10 אברהם הירשזון נ' פקיד שומה כפר סבא, פורסם בנבו).
נשאלת השאלה, האם מוסרי למסות הכנסות בלתי חוקיות והאם המיסוי הוא הדרך הנכונה "להעניש" במישור האזרחי (להבדיל הפלילי) את אותם עבריינים. התשובה לדעת כותב שורות אלו היא שלילית. רשויות המס דורשות למעשה מהעבריינים לדווח על הכנסותיהם הבלתי חוקיות (דבר המהווה סתירה מובנית) ולשלם עליהם מס.
כך יוצא, כי המדינה גובה מס הכנסה ממקבלי שוחד, מבתי בושת ויצאניות (ראו למשל: ע"מ 25990-03-13 פקיד שומה תל אביב 5 נ' נ., פורסם בנבו), ממנהלי מועדוני הימורים אסורים, מגנבים וכד'.
דיווח על הכנסות
לשיטת רשות המיסים, העבריין אמור לדווח על ההכנסות, אם כי הוא לא אמור להוציא חשבונית על פעילות עבריינית כגון גניבה (וראו פרשת הירשנזון), שבה רשות המיסים הגיעה לאבסורד בכך שמיסתה את תקבולי הגניבה בשיעור מס גבוה מהרגיל עקב "אי ניהול ספרים".
נוצרת סיטואציה אבסורדית שבה עבריינים מסוימים מדווחים באופן לא נכון על מהות ההכנסות רק כדי לצאת ידי חובה (למשל, בית בושת המוציא חשבוניות של "מכירת בשר" שכולם בסכום של 200 ₪ כ"א אחת....).
מעבר לאבסורד קיים פגם מוסרי וערכי בעמדת רשות המיסים. מיסוי עבריין על פעילות עבריינית יוצר בעקיפין הצדקה והסכמה עם פעילותו העבריינית. המדינה הופכת להיות שותפה להכנסות העבריין ובכך נותנת במשתמע לגיטימיות למעשה.
קיימת סתירה מובנית בכך שהמדינה תגיש כתב אישום בגין פעילות בלתי חוקית לאורך שנים כנגד מי שמצד שני לאורך אותן שנים, מנהל ספרים ומדווח על הכנסותיו מול רשויות המס כהכנסות בסעיף עמום כלשהו (שמן הסתם גם מעלימים עין מהעובדה שהפעילות היא למעשה בלתי חוקית).
הפתרון: קנס במקום מס
הפיתרון לסתירה זו צריך להיות לתפיסת הכותב בכך שאין לדרוש ואין לאפשר לעבריין לנהל ספרים, ואין למסות אותו במס הכנסה (ו/או מע"מ ו/או בתשלום ביטוח לאומי), אלא לקנוס אותו על רווחיו הבלתי חוקיים. יש להבחין בין מס לקנס. בניגוד למס שהוא חובתו האזרחית של כל אזרח הרי שלקנס יש מאפיינים עונשיים (גם כאשר מדובר על קנס אזרחי).
את אותה פונקציה של מיסוי הרווחים ניתן להשיג בדרך העולה בקנה אחד עם הסלידה של רשויות המדינה מהפעילות הלא חוקית. אין שום היגיון להפוך את מס הכנסה ורשויות המס האחריות וביטוח לאומי לשותף או מבטח של העוסק בפעילות הבלתי חוקית, אך יש היגיון להעניש אותו ולקנוס אותו בגין הפעילות הזו. לשם כך יש צורך בתיקון חקיקה שיסדיר את סוגיית הקנסות בגין רווחים בלתי חוקיים וזאת חלף האבסורד והלגיטימיות הנלווית למיסוי אותן הכנסות
מיסוי הכנסות בלתי חוקיות
ישנו פגם מוסרי במיסוי הכנסות לא חוקיות. הפתרון צריך להיות בדרך של הטלת קנס על העבריין בשל רווחיו הבלתי חוקיים

- כן0
- לא0
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

כשהגוף קורס באמצע המשמרת: מתי כאב פתאומי הופך לתביעת מיליונים?
עובדים רבים בטוחים שתאונת עבודה היא רק פציעה פיזית נראית לעין, אך המציאות המשפטית מוכיחה שגם התקף לב, אירוע מוחי או כאב גב משתק יכולים לזכות אתכם בפיצויי עתק. עו"ד טלי דיין, מומחית לדיני נזיקין וביטוח לאומי, מסבירה היכן עובר הגבול הדק שבין בעיה רפואית שגרתית לאירוע משנה חיים.

משפט נתניהו, בג"ץ ובליץ החקיקה - האם ישראל במשבר חוקתי? ראיון עם עו"ד עופר ברטל
משבר חוקתי זה לא כשמשנים את החוק - זה כשמפרים אותו", אומר עו"ד עופר ברטל על רקע ההתפתחויות במשפט נתניהו, קידום חוק יסוד: לימוד תורה, חוק פיצול היועצת המשפטית, חוק התקשורת, מינוי עו"ד ראביליו - מקורבו של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה והעימותים סביב החלטות בג"ץ. אז האם ישראל כבר במשבר חוקתי - או שמדובר במחלוקת פוליטית חריפה שפועלת עדיין בתוך כללי המשחק הדמוקרטיים?

למה קשה לעצור את גל הרציחות? כך מגביל החוק את המשטרה
שלושה בני אדם נרצחו בתוך שעה אחת - ביניהם הרב עמוס גואטה בנתניה, ימים ספורים אחרי שהתרחשו חמישה מקרי רצח ביום אחד ונדמה שהמדינה חסרת אונים נוכח גל האלימות. כיצד ניתן להתמודד עם הפשיעה והאם הבעיה היא באמת במשטרה? עו"ד פלילי שלומי ביזק מסביר אילו מגבלות משפטיות מקשות על מניעת רציחות, למה מידע מודיעיני לא תמיד מספיק - ואילו צעדים עשויים לשנות את המצב.