zap group mishpati logo

האם גוגל ופייסבוק ישלמו מס בישראל?/פרשנות

בג"ץ דחה עתירה לגביית מיסים מגוגל ופייסבוק בשל היותה מוקדמת, שכן רשות המסים מתכוונת להסדיר את הנושא בחוזר

מאת: ד"ר אבי נוב, עו"דד"ר עו"ד נוב אבי
27.03.14
תאריך עדכון: 04.03.24
3 דק'

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ (בג"ץ 6845/13 גיא אופיר עו"ד נ. שר האוצר) דן לאחרונה בתיק נגד שר האוצר ומנהל רשות המסים, במסגרתו נדונה האפשרות להטיל מיסים בישראל על הכנסות גוגל ופייסבוק. פסק הדין שניתן על ידי כב' השופטים: י. דנציגר, ע. פוגלמן וי. עמית קבע, כי המיסוי על עסקאות או פעילות המבוצעת באינטרנט מעורר שאלות מורכבות בעלות השלכה רחבה, וכי יש לאפשר לרשות המסים להסדיר את הנושא.

בקשה להורות על גביית מע"מ
בעתירה התבקש בית המשפט להורות לשר האוצר ומנהל רשות המסים לגבות מס ערך מוסף מתאגידים רב-לאומיים כגון "גוגל" ו"פייסבוק", הפועלים בישראל. העותר טען, כי תאגידים בינלאומיים כמו גוגל ופייסבוק מקיימים בישראל פעילות עסקית ענפה הכוללת רישום עשרות סימני מסחר בישראל, התקשרות בעברית עם לקוחות ישראלים, תשלום בשקלים, התאמת השירות למשק הישראלי, שיווק לגיוס לקוחות ישראלים ועוד, והם אינם נדרשים לשלם מע"מ כך שנוצר להם יתרון בלתי הוגן לכאורה על פני תאגידים ישראליים המתחרים בהם.

העותר טען בעתירה, כי יש לנהוג בתאגידים בינלאומיים כמו גוגל ופייסבוק כפי שנוהגים ביתר הנישומים בישראל, דהיינו לשלוח אליהם דרישה לתשלום מע"מ ורק לאחר מכן לאפשר להם לשכנע את רשות המס מדוע אין לחייבם במס. 

מבחן המהות ופלח השוק
עוד טען העותר נגד מבחן מיקום השרת בהתאם לאמנות המס ובפרשנות של ארגון ה-OECD, כדי לקבוע האם עסקה שנעשתה באמצעות האינטרנט בוצעה בישראל, וטען כי מדובר במבחן ארכאי ומיושן שיש להחליפו במבחן המהות ופלח השוק שאליו פונה נותן השירות, ובפרט כאשר מדובר בתאגידים בינלאומיים כמו גוגל ופייסבוק. 

רשות המיסים: יש להביא בח-ן את דיני המס של מדינות אחרות
רשות המסים טענה, כי ככל שמדובר בפעילות של תאגידים בינלאומיים כמו גוגל ופייסבוק, החלת הוראות חוק המע"מ היא מורכבת יותר, שכן נשאלת השאלה מהו "מקומה" של פעילות המתבצעת באינטרנט וכיצד משליך הדבר על רישום תאגידים אלו בישראל. לשיטת רשות המסים, מהפכת הסייבר יצרה מציאות חדשה ומתפתחת באופן תדיר המעוררת שאלות סבוכות של מיסוי בינלאומי, ולכן יש להביא בחשבון לא רק את דיני המס הישראלים, אלא גם את אלו של מדינות אחרות ופרשנות של ארגון ה-OECD לאמנות המס.

בהקשר זה, רשות המסים ציינה כי ארגון ה-OECD, פרסם ביולי 2013, מסמך שכותרתו “Action Plan on Base Erosion and Profit Shifting” העוסק בשאלות הללו ואחרות ובדרכים אפשריות להתמודדות עמן. לסיכום, רשות המסים הסבירה, כי הסוגיה עומדת כרגע על המדוכה ובתקופה הקרובה צפוי להתפרסם חוזר מס הכנסה בעניין זה.

העתירה נדחתה
בית המשפט, מפי השופט ע' פוגלמן, דחה את העתירה מחמת היותה מוקדמת, שכן רשות המסים מתכוונת להסדיר את הנושא באמצעות חוזר כאמור לעיל. בית המשפט קבע, כי אופן יישומו של חוק המע"מ על תאגידים בינלאומיים כמו גוגל ופייסבוק, ככל שמדובר בעסקאות או פעילות המבוצעות דרך רשת האינטרנט, עלול לעורר שאלות מורכבות שעשויה להיות להן השלכה רחבה, אך בשל הודעת המדינה על חוזר מתגבש שיעסוק בנושא, יש להותיר לה פרק זמן סביר להסדרת הסוגיה.

 

* נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד, מומחה לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי

** הפרופיל של ד"ר אבי נוב, עו"ד, בגוגל פלוס

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים