ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע לאחרונה, כי נכה משותק רגליים, אשר מחנה את המכונית שלו במקום שמיועד לכך בקרבת תמרור ג-43 (תמרור כחול המסמן מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים) לא חייב להציג את תג הנכה שברשותו, במכונית, בזמן החנייה. זאת, לעומת חנייה במקום "שאין החנייה מותרת בו", אז חייב הנכה להציג את תג הנכה שברשותו.
בקביעתו זו, דחה ביהמ"ש המחוזי את ערעור המדינה על הכרעת דין של ביהמ"ש לעניינים מקומיים בירושלים, לפיה זוכה המשיב מהאשמה שיוחסה לו- חנייה ליד תמרור ג-43, המסמן מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים, בניגוד לחוק.
ביהמ"ש לעניינים מקומיים זיכה את המשיב לאחר שהגיע למסקנה, כי נכה משותק רגליים, המחנה מכונית במקום שמיועד לכך בסמוך לתמרור ג-43, לא חייב להציג את תג הנכה שברשותו, במכונית, בעת החנייה.
המדינה טענה בערעור, כי ביהמ"ש לעניינים מקומיים שגה במסקנתו, וקמה חובת הצגת תג החנייה גם בחנייה בסמוך לתמרור ג-43, ואין די בבעלות על תג כזה.
מעוניין להגיש תביעה בנושא חניה? פנה אל עורך דין תעבורה לקבלת ייעוץ משפטי!
אין חובה להציג תג נכה
השופט כרמל מביהמ"ש המחוזי בירושלים, דחה, כאמור, את הערעור, וקבע כי סעיף 2 לחוק החנייה לנכים מאפשר לנכה (לאו דווקא נכה משותק רגליים), לחנות במקום שהחנייה לא מותרת בו, בכפוף להתקיימותם המצטברת של ארבעה תנאים, וכפוף לכך שהרכב נושא, בעת החנייה במקום שהחנייה אינה מותרת, תג נכה.
מהצד השני של הדברים, חנייה במקום המסומן על-פי תמרור ג-43, היא חנייה מותרת לנכים משותקי רגליים ואינה בגדר חנייה אסורה לגביהם. מדובר במקום שהחנייה בו מותרת לקבוצה מסוימת, להבדיל ממקומות שבהם החנייה אינה מותרת. לא נאמר בהיתר, כי על נהג הרכב להציג תג נכה. לו הייתה קיימת דרישה לכך, הייתה חובה לציין זאת במפורש.
בשולי פסק הדין, השופט הוסיף, כי נכה משותק רגליים אשר לא הציג או אינו מציג התג בשעת חנייה בסמוך לתמרור ג-43 נוטל על עצמו סיכון, כפי שקרה במקרה הנדון.
(ע"פ 4822/09 מדינת ישראל – עיריית ירושלים נ' אייזק דוד רותם)
• ב"כ המדינה: עו"ד מירב הופמן
חנית ולא הצגת תג נכה? לא בטוח שעברת עבירה
ביהמ"ש קבע לאחרונה, כי נכה משותק רגליים, אשר מחנה את המכונית שלו במקום שמיועד לכך בקרבת תמרור ג-43 לא חייב להציג את תג הנכה שברשותו במכונית בזמן החנייה.

- כן1
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

פרשת שרה נתניהו: מתי יחס משפיל בעבודה הופך להתעמרות ומה אפשר לעשות?
הטענות שעלו בפרשת שרה נתניהו העלו מחדש לדיון את סוגיית ההתעמרות בעבודה. אבל מתי יחס פוגעני של מנהל כבר חוצה את הגבול, אילו זכויות עומדות לעובדים, ובאילו מקרים ניתן להגיש תביעה ולזכות בפיצוי? עו"ד אורי אהד ממשרד עו"ד אהד שונשיין מסביר.

האם החוק יכול למנוע את הפיגוע הבא? עו"ד שרון נהרי על כניסת ישראלים לאזורי סיכון ביהודה ושומרון
הפיגוע בשומרון, סמוך לחוות גלעד, שבו נהרגו בניהו מלט ורס"ן יובל עזרא, הציף מחדש את השאלות המשפטיות סביב כניסת ישראלים לשטחי A ולאזורי סיכון. האם החוק מאפשר למדינה למנוע כניסה, מה האחריות של מי שבוחר להיכנס, והאם נדרש שינוי חקיקה? עו"ד שרון נהרי מסביר.

"מה זה שמה בשמיים": עו"ד גיא אורן עושה סדר בפרשת התביעות של ילד הכטב"ם
שיר הכטב"ם הפך ללהיט הוויראלי של המלחמה, אבל גל התביעות שהוגש בשם ניר קריגל בן ה-11 נגד בעלי עסקים קטנים מעורר סערה ציבורית. עו"ד גיא אורן, מומחה לקניין רוחני, מסביר איפה עובר הגבול - ומה חשוב שכל בעל עסק ומנהל סושיאל יידע לפני השימוש הבא.