ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע לאחרונה, כי נכה משותק רגליים, אשר מחנה את המכונית שלו במקום שמיועד לכך בקרבת תמרור ג-43 (תמרור כחול המסמן מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים) לא חייב להציג את תג הנכה שברשותו, במכונית, בזמן החנייה. זאת, לעומת חנייה במקום "שאין החנייה מותרת בו", אז חייב הנכה להציג את תג הנכה שברשותו.
בקביעתו זו, דחה ביהמ"ש המחוזי את ערעור המדינה על הכרעת דין של ביהמ"ש לעניינים מקומיים בירושלים, לפיה זוכה המשיב מהאשמה שיוחסה לו- חנייה ליד תמרור ג-43, המסמן מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים, בניגוד לחוק.
ביהמ"ש לעניינים מקומיים זיכה את המשיב לאחר שהגיע למסקנה, כי נכה משותק רגליים, המחנה מכונית במקום שמיועד לכך בסמוך לתמרור ג-43, לא חייב להציג את תג הנכה שברשותו, במכונית, בעת החנייה.
המדינה טענה בערעור, כי ביהמ"ש לעניינים מקומיים שגה במסקנתו, וקמה חובת הצגת תג החנייה גם בחנייה בסמוך לתמרור ג-43, ואין די בבעלות על תג כזה.
מעוניין להגיש תביעה בנושא חניה? פנה אל עורך דין תעבורה לקבלת ייעוץ משפטי!
אין חובה להציג תג נכה
השופט כרמל מביהמ"ש המחוזי בירושלים, דחה, כאמור, את הערעור, וקבע כי סעיף 2 לחוק החנייה לנכים מאפשר לנכה (לאו דווקא נכה משותק רגליים), לחנות במקום שהחנייה לא מותרת בו, בכפוף להתקיימותם המצטברת של ארבעה תנאים, וכפוף לכך שהרכב נושא, בעת החנייה במקום שהחנייה אינה מותרת, תג נכה.
מהצד השני של הדברים, חנייה במקום המסומן על-פי תמרור ג-43, היא חנייה מותרת לנכים משותקי רגליים ואינה בגדר חנייה אסורה לגביהם. מדובר במקום שהחנייה בו מותרת לקבוצה מסוימת, להבדיל ממקומות שבהם החנייה אינה מותרת. לא נאמר בהיתר, כי על נהג הרכב להציג תג נכה. לו הייתה קיימת דרישה לכך, הייתה חובה לציין זאת במפורש.
בשולי פסק הדין, השופט הוסיף, כי נכה משותק רגליים אשר לא הציג או אינו מציג התג בשעת חנייה בסמוך לתמרור ג-43 נוטל על עצמו סיכון, כפי שקרה במקרה הנדון.
(ע"פ 4822/09 מדינת ישראל – עיריית ירושלים נ' אייזק דוד רותם)
• ב"כ המדינה: עו"ד מירב הופמן
חנית ולא הצגת תג נכה? לא בטוח שעברת עבירה
ביהמ"ש קבע לאחרונה, כי נכה משותק רגליים, אשר מחנה את המכונית שלו במקום שמיועד לכך בקרבת תמרור ג-43 לא חייב להציג את תג הנכה שברשותו במכונית בזמן החנייה.

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

הוציאו אתכם מהארון בלי הסכמתכם: האם אפשר לתבוע?
לרגל חודש הגאווה, בדקנו מה אומר החוק על אאוטינג - חשיפת נטייתו המינית או זהותו המגדרית של אדם ללא הסכמתו. האם מדובר בפגיעה בפרטיות, מתי ניתן לתבוע פיצויים, ומה חשוב לעשות אם זה כבר קרה לכם? עו"ד נמרוד האן - מסביר

שילם חוב במשך 40 שנה וגילה שהוא רק תפח – כך החוק מאפשר לצאת מהחובות מהר יותר
הליכי חדלות פירעון כבר אינם "בור בלי תחתית": החוק מאפשר כיום לקצר את משך ההליכים ובמקרים מסוימים, להגיע להפטר בתוך שנים ספורות ואף להסדיר חובות גם בלי הליך חדלות פירעון מלא. עו"ד ראובן זבורוב מסביר איך מזהים שהמצב מסתבך - ומה אסור לעשות מאוחר מדי.

"אם לא תהיה איתי בחג אני אשאר לבד": הטעויות שהורים גרושים עושים בחגים
"אם לא תישאר איתי בחג אני אהיה לבד", "סבתא כבר בישלה לכולם", סביב הסדרי הראיה בחגים, צפים ועולים מתחים בין הורים גרושים סביב ילדיהם. עו"ד אברהם צור, מסביר מתי לחץ רגשי על ילדים עלול להיחשב להתנהלות בעייתית מבחינה משפטית, איך נכון לנהל בקשות לשינוי הסדרי חג - וכיצד בתי המשפט מתייחסים להורים שמשתמשים בחגים ככלי במאבק ביניהם.