zap group mishpati logo

חזרה מהודיה של נאשם - האם אפשרית?

האם נאשם יכול לחזור בו לאחר שהודה בעובדות כתב האישום? מהם התנאים לכך? החלטה שניתנה לאחרונה בביהמ"ש לעניינים מקומיים בירושלים, מבהירה את הנושא

מאת: עו"ד אורנית אבני-גורטלר
09.11.14
תאריך עדכון: 22.10.15
5 דק'
חזרה מהודיה של נאשם - האם אפשרית?

ביהמ"ש לעניינים מקומיים בירושלים דן לאחרונה בבקשה של נאשם לחזור בו מהודייתו בכתב האישום.
הבקשה הוגשה בהתאם לסעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות בניה. בדיון ההקראה בית המשפט הקריא לנאשם את כתב האישום והסביר לו את תוכנו. באותו זמן הנאשם היה לא היה מיוצג.
בזמן דיון ההקראה, ביקשה המדינה דחייה כדי לאפשר הגשת כתב אישום מתוקן המשקף את שינוי הנסיבות בשטח. הנאשם לא השיב לכתב האישום באותו מועד.

בהמשך, הנאשם התייצב לדיון שוב ללא ייצוג משפטי, והודה בעובדות כתב האישום המקורי. לא הוגש כתב אישום מתוקן, וכן לא נאמר דבר מטעם התביעה לגבי הצורך בהגשת כתב אישום מתוקן.
נקבע מועד דיון לטיעונים לעונש, אולם הנאשם לא התייצב לדיון ולכן מועד הדיון נדחה לטיעונים לעונש נדחה.

בהמשך, צורפה, ללא רשות בית המשפט וללא תגובת הנאשם, חוות דעת שמאי בעניין כפל שווי והיטל השבחה, כאשר חוות הדעת לא נשלחה לנאשם.
לאחר כחודשיים התייצב עו"ד מטעם הנאשם וביקש לדחות את מועד הטיעונים לעונש שנקבע.

הטענה: הנאשם לא הבין את כתב האישום ולא היה מיוצג

לאחר מספר דחיות נוספות, בדיון שהתקיים לאחר מכן, הסניגור העלה לראשונה את בקשת הנאשם לחזור בו מהודייתו בעובדות כתב האישום. הטענה העיקרית היתה, כי הנאשם לא הבין את כתב האישום ולא היה מיוצג. 

חזרה מהודיה לפי סעיף 153 לחסד"פ

השופט פאול שטרק דן בחזרה מהודיה לפי סעיף 153 לחסד"פ.
הסעיף קובע, כי:" (א) הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שירשמו. 
(ב) התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת דין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות."

נימוקים מיוחדים שירשמו

בהתאם לכך, ניתן לראות כי החוק מאפשר לבית המשפט, בנימוקים מיוחדים שירשמו, לבטל הכרעת דין ולהחזיר את ההליך לראשיתו כדי לאפשר לנאשם לנהל את הגנתו. המחוקק לא קבע מהם הנימוקים המיוחדים ולא פירט אותם. על-כן, ההכרעה בדבר חזרה מהודיה תהיה בעיקר על בסיס העובדות והנסיבות של כל מקרה ומקרה.

הנימוקים המיוחדים לחזרה מהודיה יכולים להיות, למשל: ייצוג הנאשם, הזכות להליך פלילי הוגן, הגנה על רצונו החופשי של הנאשם במסירת הודייתו, ליקוי בהבנת הנאשם את משמעות הודייתו ותוצאותיה וכד'. ככל שהבקשה תוגש בסמוך להודיה, בית המשפט ייעתר לבקשה.

במקרה שנדון בפני ביהמ"ש, הנאשם לא היה מיוצג על-ידי עורך דין, בית המשפט לא הסביר לנאשם על זכותו להיוועץ עם עורך דין ועל כך שאם ברצונו להיות מיוצג עליו לשכור שירותי עורך דין או לבקש מבית המשפט למנות לו סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית.

עבירות בנייה

השופט שטרק ציין, כי בהליכי עבירות בנייה קיימת משמעות כלכלית ייחודית ומשמעותית בהגשת חוות דעת המכונה כ"כפל שווי", שכן התוצאה של קבלת חוות הדעת על ידי בית המשפט היא החמרת מצב הנאשם במישור הכלכלי בעת גזר הדין בעניינו. 
במקרה של עבירות בניה לא ניתן להתעלם מהייחודיות הכלכלית במישור העונשי בהגשת חוות דעת "כפל שווי".

נקבע, כי המדינה לא חשפה בפני הנאשם את עמדתה העונשית, המצריכה חוות דעת, בדבר דרישתה ל"כפל שווי", ובכל זאת חוות הדעת צורפה לתיק ולא הומצא לנאשם העתק ממנה. במצב דברים זה, קבע השופט, מסקנות חוות הדעת מחמירות את מצבו של הנאשם ללא הסבר מצד בית המשפט.

נפלו פגמים בהתנהלות

השופט הוסיף, כי לאחר עיון בפרוטוקולים עולה כי קיים פגם ברמה החוקתית בכך שלא ניתן כל הסבר לנאשם אודות זכותו להיות מיוצג, וכן לא הוסבר לו כי היה ואין באפשרותו לשכור שירותי עו"ד, הוא יכול לבקש מבית המשפט למנות לו סניגור מהסנגוריה הציבורית. 
מעבר לכך, בית המשפט לא הסביר לנאשם כי בהודייתו ללא הגנה הוא מוותר על הזכות לחקירת עדי התביעה והבאת ראיות מטעמו.

" לאור האמור, קיימת חובה בעת חקירת נאשם ועל אחת כמה וכמה בתחילת הליך פלילי במעמד הקראת כתב האישום, להסביר לנאשם אשר אינו מיוצג אודות זכויותיו וכך לא נעשה במקרה דנן", פסק השופט.

" חמור מכך, כוונת המאשימה לדרוש עונש המבוסס על כפל שווי לא נחשפה בפני הנאשם", הוסיף השופט בהחלטתו.

ביהמ"ש: ההודאה לא נעשתה מרצון חופשי

בהתחשב באמור לעיל, נקבע כי לא ניתן לקבוע כי הודאת הנאשם נעשתה מרצונו החופשי ובמלוא ההבנה מצידו.

" במקרה דנן, הפגמים בהליך רבים ובפרט העדר הסבר אודות זכויותיו של הנאשם והעדר הודעה מטעם המאשימה על כוונתה לדרוש כפל שווי הנכס וכן חוסר הראיות לכך שמדובר בהודיה מתוך הבנה מלאה של כתב האישום, לרבות לעמדה העונשית של המאשימה, דבר השולל את האפשרות לקבוע כי הנאשם הודה בעובדות כתב האישום מרצונו החופשי בהתאם לסעיף 151 לחסד"פ", פסק השופט.

בסיכום, השופט קבע כי הוא מתיר לנאשם לחזור בו מהודייתו.

(מדינת ישראל נ' חן בנימין)

לקריאת פסק הדין של החלטת ביהמ"ש בנושא

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה