zap group mishpati logo

פסיקה: נפל מהמיטה בביה"ח ומת. המשפחה קבלה פיצוי

אדם מבוגר נפל מהמיטה בבית החולים, נפצע ולאחר כשנה מת. בית המשפט קבע שראוי וניתן היה למנוע את הנפילה ו/או את התוצאות בעקבותיה וזיכה את משפחתו בפיצויים. מה קרה שם בדיוק? מה מקרה זה יכול ללמד על סיכוי לפיצוי עקב נפילה? מתי ניתן לקבל פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו בנפילה? מתי האחראי על המקום בו ביקרת ונפגעת יפצה אותך אם נפלת בעת הביקור? מתי תהא זו חברת הביטוח שתישא באחריות, ומהם השלבים בדרך להגשת תביעה וקבלת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו מנפילה? המדריך השלם לפיצויים למי שנפל ונפצע

מאת: עו"ד יעקב רוזנשייןעו"ד ונוטריון יעקב רוזנשיין
01.03.15
תאריך עדכון: 04.03.24
5 דק'
פסיקה: נפל מהמיטה בביה"ח ומת. המשפחה קבלה פיצוי

חולה אשר הוגדר כחולה סיעודי בשלבים הראשוניים למחלתו, הופנה לחדר המיון ומשם הועבר לבי"ח שמואל הרופא. בהגיעו לבית החולים הדגישו בני המשפחה בפני הצוות המטפל, כי החולה נוהג לקום ממיטתו על דעת עצמו ולכן הוא עלול ליפול. בני המשפחה התריעו בפני כל הגורמים הרלוונטיים, וביקשו להקפיד הקפדה יתרה להרים את מעקה המיטה כדי למנוע נפילתו של החולה. 

למרות בקשותיהם והסבריהם של בני המשפחה, שעות ספורות בלבד לאחר אשפוזו, נפל הקשיש ממיטתו ונחבל בצורה קשה. עקב הנפילה הפך החולה למוגבל, לחולה סיעודי קשה, וכשנה אחר כך נפטר.
כנגד בית החולים הוגשה תביעה בגין רשלנות.

אי נקיטת אמצעים סבירים

הנתבעים טענו, כי לבית החולים אין כל אשמה או אחריות לנפילת החולה ממיטתו, מאחר שהצוות הרפואי פעל לפי דרישות המשפחה והמעקה במיטת החולה הורם. במהלך הדיון בתביעה לא הוכרעה השאלה האם אכן הורם מעקה הבטיחות של המיטה, וללא קשר לפעולה הנ"ל נקבע כי בית החולים נהג ברשלנות. זאת מאחר שבית החולים לא נקט אמצעי זהירות סבירים אשר היה בהם כדי להבטיח באופן מינימלי את שלום החולה.

בית המשפט הדגיש, כי לבית החולים היו האמצעים המתאימים למנוע את הנזק שנגרם לחולה, שעה שידעו על הסיכוי הגבוה לנפילתו ויכלו – מה שראוי היה שיעשו – לנקוט אמצעי זהירות  אשר אין בהם כדי לגרום להוצאות ניכרות לבית החולים, ואשר יכלו לצמצם את הסיכון לפגיעה בחולה, כמו, לדוגמא, הנחת מזרנים מסביב למיטת החולה. אי לכך, בית המשפט קיבל את התביעה, וקבע כי בית החולים התרשל באי נקיטתו באמצעים סבירים וזולים יחסית על מנת להבטיח את שלום החולה.

פסיקה זו מלמדת על מגמה הקיימת בבתי המשפט, לפיה אדם שנפל וניזוק לרוב יקבל פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו.  החוקים שקבע המחוקק והפסיקות שנפסקו במרוצת השנים בבתי המשפט בישראל נותנים פתח תקוה לנפגעים שיזכו לקבל את יומם בסופו של הליך משפטי, זאת במידה שהוכיחו תביעתם באמצעות מסמכים רלוונטיים להוכחת נזקיהם.

אם כך, למעשה, כל אדם שנפל ונפצע יכול לקבל פיצוי בגין נזקים שנגרמו לו בעת הנפילה?

יכול מאד להיות. היכולת לקבל פיצוי בגין נזקי גוף עקב נפילה תלויה בנסיבות העניין. 

ראשית, יש לבחון היכן נפל האדם. המקום בו הוא נפל ישפיע על זהות הנתבע. באופן כללי ניתן לומר, כי ניתן לתבוע כמעט בכל מקרה של נפילה ותמיד יהיה גוף או אדם שניתן יהיה לראות בו כאחראי לנפילה אם ברשלנותו גרם לה. לכן אדם שנפל – בין אם נפל בביתו, בבית חבריו בו התארח, ברחוב, בחוף הים, באתרי או מסלולי הליכה בטבע, במוסדות לימוד או קניונים – יכול להימצא זכאי לפיצוי אם נפצע בגין הנפילה.

שנית, יש לבחון האם נסיבות המקרה מקימות יכולת להיפרע בגין הנזקים מכוח חוק כלשהו, למשל, חוק הפלת"ד, פקודת הנזיקין, חוק הביטוח הלאומי ,פקודת העיריות או חוק הנכים (תגמולים ושיקום).

שלישית, במידה שיש גורם שהתרשל ובשל מעשה ו/או מחדל שלו נפל האדם ונגרם לו נזק, ניתן יהיה לתבוע פיצוי בגין הנזק מכוח עוולת הרשלנות. במידה שזו לא ניתנת להוכחה - למשל כאשר אדם נפגע תוך כדי נפילה ברחוב לדוגמה, ללא שהיה מפגע בטיחותי כלשהו - יכול להיות שיהיה ביטוח ממנו ניתן להיפרע, כגון, פוליסת ביטוח תאונות אישיות; ו/או באמצעות הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין נכות כללית.

מה צריך להוכיח במידה שכן היה מפגע שגרם לנפילה?

במידה שמדובר במפגע בטיחותי יש צורך להוכיח, כי המפגע היה קיים לפני קרות התאונה, וכי מיד לאחר התהוותו פנו לגורם מסוים כדי שיתקן מפגע זה. אותו גורם יכול להיות המנהל או האחראי על האזור בו מצוי המפגע, כגון: רשות מקומית, תחנת דלק, אולם אירועים, קניון וכדומה; והוא התעלם מההתראה לגבי המפגע ולא פעל להסרתו. במקרה כזה קמה עילת תביעה, הן בשל אחריות אותו גורם שפעל ברשלנות שעה שלא פעל כמצופה ממנו ותיקן את המפגע הבטיחותי מיד לאחר הדיווח עליו.

מה קורה אם אדם נפל ונפצע? כיצד עליו לפעול לאחר האירוע כדי להבטיח יכולת לקבל פיצוי בגין נזקיו?

במקרה של פציעה יש לפעול בשלבים הבאים:

שלב ראשון – פנייה לטיפול רפואי: חשוב להגיע למוסד רפואי כלשהו (חדר מיון, קופ"ח) מיד לאחר קרות התאונה.

שלב שני – תיעוד: יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים, ולדאוג שיכללו את נסיבות המקרה ואת העובדה שהפציעה נגרמה עקב הנפילה. המסמכים הרפואיים שיצורפו בעתיד לכתב התביעה חייבים להראות קשר סיבתי בינם לבין הנפילה. כמו כן חשוב ביותר לצלם את מקום התאונה ואף את הנפגע עצמו כדי לתעד את המפגע ואת הנזקים שנגרמו לתובע.

שלב שלישי – פנייה לעורך דין: עורך דין מומחה בדיני נזיקין ינחה אתכם לגבי ההתנהלות הנחוצה, לגבי סיכויי התביעה ולגבי אופן הפעולה הרצוי. אם עורך הדין ימצא, כי יש סיכוי לפיצוי, הוא יגיש בשמכם את התביעה נגד הגורם הנושא באחריות למצבכם ואשר ראוי שיפצה אתכם. לעורך דין מומחה בדיני נזיקין יש הידע, הכלים והמיומנויות הנחוצים לשם פעולה למיצוי זכויותיו של אדם שנפל. עורך הדין ינסח כתב תביעה ויצרף אליו את המסמכים הרפואיים, התמונות וכן שלל ראיות שיעידו על הנזקים שנגרמו לכם אשר בהתאם לגובהם יפסקו לכם פיתויים. 

 

לסיכום, המקרה של החולה שנפל ממיטתו בבית החולים יכול ללמד על נטייה של בתי המשפט "לדאוג" לאנשים שניזוקו עקב נפילה לקבל פיצוי בגין נזקיהם. על כן במידה שאדם נפל ונפצע, הוא יוכל לברר עם עורך דין נזיקין מיומן בדבר סיכוייו לקבל פיצויים. ברוב המקרים יידרש להוכיח רשלנות של גוף או אדם כלשהו שהובילה לנפילתו וגרמה לנזקי הגוף מהם הוא סובל; ו/או יוכל להיפרע מחברת הביטוח או מהמוסד לביטוח לאומי. כך או כך, מלאכת התביעה וקבלת הפיצויים היא ארוכה ומורכבת, וכדי להשלימה ולמצות את זכויות הנפגע יש צורך בסיוע משפטי. 


* עו"ד יעקב רוזנשיין, מתמחה בנזיקין

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים