התחילו להגיע אל אוזנייך שמועות לא נכונות בנוגע לעסקך? אתה חושד בעסק המתחרה ולא בטוח מה צריך לעשות? תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") היא אחד מהפתרונות האפשריים. במאמר זה נסקור דוגמאות לתביעות לשון הרע בין עסקים מתחרים.


בשלב הראשון יש לבחון האם הפרסום מהווה לשון הרע. סעיף 1(3) לחוק איסור לשון הרע קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. יש לציין כי בסעיף זה הגדרת "אדם" הינה יחיד או תאגיד. כלומר, גם פגיעה עסקית מהווה עילת תביעה.

בשלב הבא יש להוכיח את הפרסום. הפרסום הוא היסוד המרכזי בתביעות לשון הרע וללא הוכחתו לא תקום עילת תביעה. כאשר הפרסום נעשה בכתב, לא מתעורר קושי להוכיחו.

כך למשל היה במקרה בו התובע ניהל עסק להפצת מוצרי תקשורת, ביניהם, מכשירי קשר לכלי רכב והנתבעים ניהלו עסק מתחרה למתן שירותי תקשורת לכלי רכב בעיר שכנה. במקרה זה הנתבע 2 שיגר מכתב להנהלת תחנת מוניות "אביבים" בפתח תקווה, על פיו התובע הפריע במזיד לשידורי הרדיו של תחנת המוניות.
בית משפט השלום קבע כי מדובר בלשון הרע המבזה את התובע ומשפילה אותו שכן הוא תואר במכתב כמעין מפריע סדרתי שידוע "שהוא מפריע לעוד תחנות". לאחר שנקבע כי לא עומדת לנתבעים הגנה, פסק בית משפט השלום לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 10,000 ש"ח. ראה: ת.א. (ת"א) 36792/04 שמואלי נ' יוסי שרותי תקשורת ואח'.

במקרה אחר, פורסמה לשון הרע באתר האינטרנט של הנתבעים. במקרה זה התובע עסק בענף ההדברה כנגד חרקים והנתבעים היו בעלי עסק מתחרה. לאחר שהתובע הורשע בפלילים בגין הפעלת עסק להדברה ללא רישיון ובגין העסקת עובדים כמדבירים בעסקו, פרסמו הנתבעים באתר האינטרנט אשר בבעלותם את עובדת הרשעתו של התובע בתוספת אמירות נוספות אשר אין להן ביטוי בפסק הדין הפלילי.

בית משפט השלום קבע כי אמנם הפרסום בדבר הרשעתו של התובע ופירוט גזר דינו בדבר הטלת עונש מאסר וקנס כספי, הינם אמת הרי שהאמירות אשר הוסיפו הנתבעים לפרסום ואשר אינן חלק מגזר הדין כגון הזמנה להתאגדות וחבירה של לקוחות כנגדו ל"תביעה ייצוגית" לשם קבלת "פיצוי כספי רב" מהווה פרסום במזיד וברשעות, שאינו מידתי, השולל את הגנת תם הלב הקבועה בסעיף 15 לחוק. לאור האמור, נפסק לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 15,000 ש"ח. ראה: ת.א. (ת"א) 62201/05 שיגריס נ' חאדד ואח'.

שתי הדוגמאות לעיל התייחסו לפרסום בכתב, אך איך מוכיחים את הפרסום אם הדברים נאמרו בעל-פה?
במקרה בו התובע היה הבעלים של עסק המתמחה בהפקת אירועים, לרבות מופעי זיקוקים והנתבע היה הבעלים של עסק מתחרה העוסק בפעילות דומה, הגיעו אל התובע לקוחות אשר ביקשו לשכור את שירותיו. במהלך השיחה עמם התברר כי הנתבע מסר להם שהעסק של התובע נתבע בתביעה על סך 700,000 ש"ח עקב אירוע אשר במהלכו נשרפה שמלת הכלה בשל הזיקוקים אשר הופעלו מטעמו של התובע.

התובע שלח זוגות מטעמו על מנת להקליט את הנתבע והנתבע הוקלט פעמיים מספר גרסה זו.
בית משפט השלום קבע כי יש בדברים פגיעה בתובע, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו בהתאם לסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע.  משמצא בית המשפט כי לא עומדת לנתבע הגנה כלשהי מההגנות הקבועות בחוק, פסק לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 25,000 ש"ח. ראה: ת.א. (חיפה) 15972/03 אלקובי נ' וולודרסקי.

במקרה אחר, בו הצדדים לתביעה עסקו בתיווך מקרקעין, נודע לתובעים כי הנתבעת מוציאה דיבתם רעה. התובעים שכרו את שירותיו של חוקר פרטי שחקר ובירר בין מתווכים אחרים בהרצליה ומצא שהשערותיהם נכונות. לפיכך שלחו התובעים את החוקר ושני אנשים אחרים שדובבו את הנתבעת והקליטו את דבריה. בהקלטות נשמעת הנתבעת מזהירה את החוקרים מפני התובעים ואומרת דברים שעיקרם הוא כי לתובעים יש שם רע, הם מלשינים לשלטונות המס, הם אנשי עולם תחתון, מתעמרים בזקנים והתובע 3 אף עסק בסחיטה מלקוחות.

משנמצא כי דברים אלה מהווים לשון הרע וכי לא עומדת לנתבעת הגנה כלשהי, נפסק לתובעים פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 15,000 ש"ח ולתובע 3 נפסק סכום נוסף של 15,000 ש"ח. ראה: ת.א. (ת"א) 37155/03 דיור אקספרס נכסים והשקעות בע"מ ואח' נ' בן-ארי.

לסיכום, חשוב לבעלי עסקים להכיר את האפשרות לתבוע בעל עסק מתחרה אשר פוגע במוניטין של עסקו בהתאם לחוק איסור לשון הרע וזאת על מנת לקבל פיצוי ולמרק את שמו הטוב ואת השם הטוב של עסקו.

עירית בלכר-גרוסמן היא עו"ד המתמחה בלשון הרע.