רשות המיסים מתכוננת לפרסם בחודש יולי נוהל גילוי מרצון חדש המיועד להסדרת נכסים והכנסות שלא דווחו. בניגוד לעבר, הנוהל החדש יכלול לראשונה גם עסקאות במטבעות דיגיטליים ומטרתו העיקרית היא להכניס כספים לקופת המדינה בעקבות העלות הכלכלית של מלחמות חרבות ברזל ומבצע "עם כלביא".
עו"ד איתי הכהן, המומחה במיסוי בינלאומי, מס הכנסה, מקרקעין ומע"מ ומטפל בתיקים רבים של גילוי מרצון, מזהיר מהשינויים החדשים: "בעוד שבנוהל הקודם היה ניתן גם לפעול באנונימיות, הרי שלפי הנוהל החדש כבר לא. זה דווקא חיסרון לטעמי, כיוון שזה ירתיע אנשים מלפנות".
לפי הכהן, הנוהל מאפשר לישראלים להסדיר הכנסות שלא דווחו כמו רווחים מקריפטו, נכסי נדל"ן בחו"ל, חשבונות בנק לא מדווחים מעבר לים ועבודה צדדית, תוך הימנעות מהליך פלילי אך ללא אפשרות לאנונימיות כפי שהיה בעבר.
שיעור המס תלוי בגובה ההכנסה ומקור ההון, כאשר משקיע פרטי יוכל לשלם מס רווחי הון של כ-25%, לעומת עוסק או סוחר מקצועי שעלול להגיע למס שולי של 47%, ולכן חשוב להיעזר באיש מקצוע מתאים בשל מורכבות ההליך והשלכותיו המשמעותיות.
עו"ד הכהן מדגיש במיוחד את הבעיה הייחודית של מטבעות דיגיטליים: "צריך לזכור שעם הקריפטו יש כאן בעיה נוספת שעדיין לא נפתרה מעבר לנושא של המיסוי - העובדה שיש קשיים בהעברת הכסף לישראל".
מה ההבדל בין הנוהל החדש לנוהל הקודם?
עו"ד איתי הכהן: "קודם כל בואו נדייק - הנוהל הזה עדיין לא בתוקף, זה משהו שמתכוונים לפרסם במהלך חודש יולי. אני אומר את זה כי גם בעבר אמרו שאוטוטו מפרסמים את הנוהל והיו כל מיני עיכובים. יכול להיות שעכשיו סוף סוף זה יוצא לפועל, אבל נכון לרגע זה, עד כמה שאני יודע, הנוהל עדיין לא פורסם. התוכן אולי כן, אבל לא ניתן לו תוקף עדיין והנושא מחכה לאישור של היועצת המשפטית לממשלה.
"בנוהל הקודם ניתן היה לפנות באמצעות מייצג לרשות המסים על בסיס אנונימי, ובחדש כבר לא. לפי הנוהל הקודם, לאחר שהיו מגיעים לאיזה הסכם היה מתבצע תהליך של חשיפת השם. הרשות לא היתה מסרבת, אלא אם כבר היתה מתנהלת חקירה נגד הנישום. אבל אם לא התנהלה חקירה, הם היו מאשרים את זה. היום אפשר לפנות רק עם השם".
למה זה בעייתי?
"לדעתי זה ירתיע אנשים. לא רואה סיבה למה לא לאפשר את הפנייה האנונימית. האמון שהאזרחים נותנים ברשויות - לא דווקא ברשות המסים, אלא ברשויות בכלל - לא מאוד גבוה. יש שחיקה באמון של הציבור ברשויות. דווקא רשות המסים היא רשות אמינה, אבל חוסר האמון שיש לאנשים במערכת יכול דווקא להרתיע אותם מלפנות בצורה לא אנונימית".
עוד שינוי שעליו מצביע הכהן הוא בנושא הקנסות: "בנוהל החדש אין הבטחה שלא יבוטלו קנסות, מה שכן היה בנהלים הקודמים. זאת אומרת, אדם צריך לצפות לזה שאולי גם יוטל עליו קנס, למרות שהדבר יהיה פתוח למשא ומתן ולדיון".
למה אנשים ירצו לעשות את זה?
"כדי להסדיר את ענייניהם וכדי להימנע מהיבטים פליליים. ברגע שאדם מגיע להסדר במסגרת נוהל גילוי מרצון, הדבר מקנה לו חסינות מפני הליך פלילי. היתרון הזה נשמר גם בנוהל החדש".
מהי הסיבה להחמרות?
"אני חושב שההחמרות הללו באות מצד משרד המשפטים ולא מצד רשות המסים. הם כנראה ראו בעייתיות מסוימת בבסיס האנונימי ולהבטיח שלא יהיו קנסות. צריך להבין, יש קושי מסוים עם הליך גילוי מרצון - אנשים שלא דיווחו במשך שנים, כביכול מקבלים אפשרות להטבות והקלות - יש כאן בעיה, אי אפשר להתעלם ממנה.
"מצד שני, צריך לעשות גם את החשיבה המעשית הפרקטית. המדינה היום זקוקה להכנסות נוספות. צריך לאפשר לאנשים לתקן מחדל מהעבר. צריך לזכור שרבים מהם אינם עבריינים מס שבאופן מתוכנן, בעורמה ובתחבולה, העלימו מס. רובם אנשים שירשו חשבונות בחו"ל ולא דיווחו עליהם בזמן וכיו"ב".
מה לגבי דיווח על קריפטו?
"עם הקריפטו יש בעיה נוספת שעדיין לא נפתרה מעבר לנושא של המיסוי והיא העובדה שיש קשיים בהעברת הכסף לישראל - לא רק בנושא המיסוי, אלא של המערכת הבנקאית, קושי שנובע מחוק איסור הלבנת הון ובמיוחד במצבים בהם יש חשש שמקור הכסף אולי אינו לגמרי כשר.
"הבנקים יוצרים בעיה להעביר את הכסף לישראל, ואז המשקיע נקלע לבעיה. מצד אחד הוא מדווח לרשות המיסים והוא צריך לשלם מס על הרווחים שהיו לו בקריפטו - מדובר על מימושים. כל עוד המשקיעים מחזיקים בכסף, אין עדיין אירוע מס, אבל ברגע שהם מממשים את הקריפטו, נוצר אירוע מס של רווח הון וחייבים לשלם עליו מס בישראל. רק שאין איך לשלם, כי הבנקים עושים למשקיע בעיה בהעברת הכסף, כאמור בגלל חשש להבנת הון. כך נוצר מעגל קסמים בעייתי: הבנקים מקשים על המשקיעים להעביר את הכסף מהקריפטו לחשבונות הבנק הישראליים שלהם, ובמקביל המשקיע נקלע לבעיה מיסויית מורכבת.
"יש לפיכך צורך דחוף בפתרון מקיף וכולל לבעיית המטבעות הדיגיטליים. פתרון כזה צריך לכלול קביעת נהלים ברורים וחד משמעיים שיגדירו בדיוק באילו נסיבות הבנקים יאפשרו העברת כספים ממטבעות דיגיטליים ובאילו מקרים הם ימנעו זאת.
"חשוב להדגיש שברוב המכריע של המקרים מדובר בהשקעות לגיטימיות לחלוטין במטבעות דיגיטליים. הקריפטו הוא כיום מסלול השקעה מוכר ומקובל, בדיוק כמו השקעות במניות, אגרות חוב או כל נכס פיננסי אחר. לכן, גם המערכת הרגולטורית והבנקאית צריכה להתרגל למציאות החדשה הזו ולהתאים את עצמה לטפל בהשקעות אלו באופן שוטף ומקצועי, במקום להתייחס אליהן כאל פעילות חשודה או בעייתית".
מהו בעצם מקור לא כשר?
"ההגדרה של 'מקור לא כשר' על פי חוק איסור הלבנת הון היא רחבה הרבה יותר ממה שרבים חושבים. מקור לא כשר כיום אינו מתייחס רק לפעילות פלילית חמורה כמו סחר בסמים או הונאות. גם הכנסות שמקורן בעבודה 'בשחור', הכנסות שלא דווחו לרשויות המס, נחשבות למקור לא כשר כאשר הן מושקעות במטבעות דיגיטליים. בנוסף, גם עבירות מס שבוצעו מחוץ לישראל נחשבות לעבירת מקור על פי החוק הישראלי.
"המערכת הבנקאית הישראלית נמצאת במצב של חשש מתמיד מפני סנקציות בינלאומיות, במיוחד מצד ארה"ב ורגולטורים זרים אחרים. לכן, הבנקים נוקטים גישה זהירה ביותר ולעתים מסרבים להעביר כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, גם כאשר אין חשד ממשי לפעילות בלתי חוקית.
"מצב זה, כאמור, יוצר בעיה מורכבת שדורשת פתרון יצירתי גם מבחינה מיסויית. אחת האפשרויות שכדאי לשקול היא לאפשר לאזרחים לשלם מס ישירות באמצעות מטבעות דיגיטליים, מבלי שיהיה עליהם להעביר את הכסף תחילה דרך המערכת הבנקאית הישראלית. רשות המיסים יכולה להיערך טכנולוגית לקבלת תשלומים כאלה על ידי יצירת ארנק דיגיטלי רשמי שיאפשר תשלום מס במטבעות דיגיטליים".
למה חשוב לכל מי שמעוניין להשתתף בנוהל גילוי מרצון להגיע עם מייצג?
"זו הזדמנות טובה לתת אזהרה חשובה למי ששוקל להשתתף בנוהל: יש להבין בבירור שעצם ההשתתפות בנוהל גילוי מרצון וההגעה להסדר עם רשות המיסים אינה מבטיחה שהבנקים יאפשרו להעביר את הכספים לישראל. הנוהל פותר את הבעיה המיסויית, אך לא בהכרח את הבעיה הבנקאית. זהו נושא נפרד לחלוטין שדורש התייחסות נוספת.
"לכן, מי ששוקל להשתתף בנוהל, מומלץ לו בחום להתייעץ מראש עם מומחה שבקיא גם בנושאי העברות כספים מחו"ל וגם ברגולציה הבנקאית, ולא רק במיסוי. חשוב לוודא שיש פתרון מקיף לכל היבטי הבעיה לפני תחילת התהליך. אחרת, עלול להיווצר מצב בעייתי שבו יש חיוב לשלם מס אך אין דרך פרקטית לשלם אותו בשל קשיים בהעברת הכספים - מה שעלול ליצור בעיית תזרים חמורה למשקיע.
"יש גם מסלול ירוק במסגרת הנוהל, אבל חשוב לזכור שאנחנו מדברים על נוהל שעדיין לא פורסם באופן רשמי, והתוכן הסופי שלו עלול לעבור שינויים, אפילו ברגע האחרון. לכן, גם במסלול הירוק שנועד למקרים פשוטים יותר, כדאי להיעזר במומחה כדי להבין מה צפוי לך.
"הדוגמה הבולטת ביותר היא בתחום המטבעות הדיגיטליים, הנושא החם כיום. הכנסה מקריפטו יכולה להיות מסווגת כהכנסה מרווח הון, אבל אם מדובר בפעילות אינטנסיבית במטבעות דיגיטליים, אתה יכול להיחשב כסוחר מקצועי. ברגע שאתה מוגדר כסוחר, ההכנסות הופכות להכנסות עסקיות שחייבות במס גבוה הרבה יותר.
"לכן, חשוב מאוד לבחון מראש האם הפעילות שלך מוגדרת כפעילות השקעה פרטית - ואז זה נחשב לרווח הון שהמס עליו הוא כיום בסדר גודל של 25%, לעומת פעילות אינטנסיבית שנחשבת לפעילות עסקית שעליה חל המס הרגיל של עד 50%. על הכנסות גבוהות יש עוד תוספת של מס יסף. כלומר, 25% שהזכרתי פלוס עוד 3% מס יסף.
"לגבי המסלול הירוק, אין תקרת סכום מינימלית. גם גננת שהשקיעה בביטקוין חייבת לדווח על הרווחים שלה. מישהי שעובדת בפרילנס ומקבלת תשלומים מדי פעם בלי להוציא קבלה - גם זה משהו שיכול להיות מתאים למסלול הירוק. המסלול הירוק מאפשר לסגור את העניין באמצעות מסמכים מתאימים, בלי לקיים דיון או משא ומתן ממושך. אבל גם במקרים שנראים פשוטים לכאורה, אני מציע להתייעץ עם עורך דין המתמחה בעניין. גם דברים שנחשבים לא מסובכים יכולים פתאום לקבל תפנית ולהיות יותר מורכבים".
מה יקרה למי שלא מדווח ולא מנצל את ההזדמנות?
"זו שאלה טובה. היום רשות המיסים מקבלת דיווחים גם ממדינות זרות על חשבונות הבנק שתושבי ישראל מחזיקים בחו"ל. זה נעשה מכוח אמנת המס ומכוח הדירקטיבות האירופאיות שמחייבות חילופי מידע בין המדינות.
"רשות המיסים מקבלת את המידע הזה בצורה מרוכזת - רשימות של תושבי ישראל שמחזיקים נכסים בחו"ל, והיא עושה סינונים שלה לפי פרמטרים שונים. בדרך כלל הם שומרים את הפרמטרים הללו בסודיות, אבל אפשר להניח שזה בנוי על גובה הכספים שמחזיקים בחו"ל ועל פרופילים של אנשים מסוימים. לרשות אין די כוח אדם לטפל בכל השמות, אז היא בוחרת את המקרים המתאימים. אדם שלא 'דפק על הדלת ראשון' ולא הגיע להסדיר את ענייניו במסגרת גילוי מרצון, צריך לדעת שיכול להיות שיום אחד ידפקו על דלתו, ואז זה כבר יהיה עניין להליך פלילי, עם כל ההשלכות שיש לכך".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
