zap group mishpati logo

אחוזי נכות - מהם ומתי משתמשים בהם? /מדריך

אם נפגעתם בתאונה, ונגרמו לכם נזקי גוף, המדריך הזה הוא בשבילכם. מהם אחוזי נכות? כיצד הם נקבעים? מה בין אחוזי נכות לבין נכות רפואית או תפקודית? להלן סקירה שעושה סדר בדברים

מאת: עו"ד נעם ורגוןעו"ד נעם ורגון
02.12.15
תאריך עדכון: 04.03.24
9 דק'
אחוזי נכות - מהם ומתי משתמשים בהם? /מדריך

1. אחת מבעיות היסוד של  פיצוי בגין נזקי גוף היא שאלת כימות הנזק - כשרכוש ניזוק - יש דרך להעריך אותו - יש לו מחיר שוק, מחיר מקובל, ניתן לשום  ולהעריך אותו על ידי בעל מקצוע וכד' אבל נזק שנגרם לגופו של אדם – כיצד ניתן להעריכו בכסף? כמה "שווה " צליפת שוט - כמה "שווה" שבר בעצם הטיביה?

2. שיטות משפט שונות, החל מן העת העתיקה, כבר התמודדו עם שאלה זו וניסו לתת פתרונות שונים.

3. הפתרון שנמצא לבעייתיות  זו במסגרת שיטת המשפט  הנוהגת בישראל, מבוסס, בין היתר, על קביעת "אחוזי נכות" לנפגע, שעל פיהם, ועל פי גורמים נוספים, תוערך חומרת פציעתו וייקבע גובה הפיצוי המגיע לו.

4. "אחוזי נכות" – זהו המונח הרלוונטי, הן בתביעות המוגשות לבית המשפט, והן  בדיון בפני ערכאות מעין שיפוטיות כגון: ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי.

5. כבר לפני שנים רבות, במסגרת התקנות שהותקנו  בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, הותקנו תקנות בנושא קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה (תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה תשטז 1956). לתקנות הללו צורפה תוספת - טבלה המפרטת  מעין "מחירון" של  סוג של נזק- ולידו אחוזי הנכות שנקבעו בגינו.  למשל,  על פי טבלה זו, נזק קל במניסקוס  מזכה ב- 10% נכות, ואילו הפרעות פסיכונוירוטיות  מדורגות בין 10 אחוזי נכות ל- 100 אחוזי נכות, תלוי בעוצמת ההפרעה.

השימוש באחוזי נכות בתיקי תאונות דרכים

6. השימוש באחוזי הנכות בתיקי תאונות דרכים  נעשה כאשר ממונה מומחה רפואי על ידי בית המשפט בהתאם  להוראת סעיף  6א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן: "החוק") ובהתאם לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז 1986 (להלן: "תקנות המומחים"). המומחה הרפואי שימונה יבדוק את הנפגע, ואם יקבע כי נותרה בו נכות - יקבע את שיעורה בהתאם לטבלת הנכות.

7. גם הוועדות הרפואיות שליד המוסד לביטוח לאומי  קובעות את מגבלותיו של אדם עקב נזקי גוף שנגרמו לו.  ועדות אלה אף הן משתמשות בטבלת אחוזי הנכות כדי לקבוע את שיעורה. בהתאם לשיעור הנכות הצמיתה שנקבע, ייקבע, למשל,  האם זכאי הנפגע מתאונת עבודה לגמלה חד פעמית מהמוסד לביטו לאומי (מ- 5 אחוזי נכות  ומעלה) או לקצבה חודשית (מ- 20 אחוזי נכות  ומעלה) או שאינו זכאי לכל גמלה.

חישוב אחוזי הנכות - הנכות המשוקללת

8. כאשר ארעה לאדם פגיעה אחת באבר אחד, וכאשר ממונה מומחה בתחום רפואי אחד להעריך את שיעור נכותו, הרי ששיעור הנכות שנקבע על ידי המומחה הרפואי הוא השיעור שלפיו, ובהתאמה למשתנים נוספים,  יקבע הפיצוי לו זכאי הנפגע. ואולם, כאשר הפגיעה  היא בכמה איברים (או כאשר לנפגע יש כבר נכות עקב תאונה או מחלה קודמת), יש לשקלל את אחוזי הנכות  בפגיעה הנוכחית עם אחוזי הנכות שנקבעו בפגיעות הקודמות, ככל שהיו, כדי ששיעור הנכות המצטברת לא יעבור  את מאת האחוזים.

9. כדי למנוע מצב דברים שכזה, מחושבים אחוזי הנכות בצורה משוקללת, כלומר: אחוזי הנכות כתוצאה מהפגיעה המאוחרת  יחושבו מתוך יתרת האחוזים לאחר קיזוז שיעור הנכות שנקבעה בגין הפגיעה המוקדמת.

10. למשל, אם לנפגע נקבעו 10 אחוזי נכות עקב פגיעה אורתופדית (למשל, בגין חיבור גרוע של עצם הטיביה סע' 47(2) בטבלה), ובנוסף לכך נקבעו לו 20 אחוזי נכות עקב הפרעה פסיכונוירולוגית (סע' 34 ג לטבלה), הרי ששיעור נכותו הכוללת יהיה רק 28 אחוזים בלבד ולא 30% ( 10 אחוז, ועוד 20 אחוז מתוך תשעים  האחוזים הנותרים).

בין הוועדה הרפואית לבין בית המשפט

11. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והתקנות שהותקנו מכוחו, מגבשים הסדר ייחודי לעניין קביעת אחוזי הנכות של הנפגע. בעוד שלכתב התביעה המוגש בגין כל נזקי הגוף שאינם נובעים מתאונת דרכים, חייב התובע לצרף חוות דעת רפואית הקובעת אחוזי נכות (תקנה 127  לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 ), והוא (התובע) חשוף לבדיקה של מומחה מטעם הצד שכנגד, הרי שבתאונות דרכים  ממונה המומחה על ידי בית המשפט, ואין צורך לצרף חוות דעת רפואית לכתב התביעה, אלא להגיש בקשה למינוי מומחה רפואי המלווה בתצהיר בריאות, בכתב ויתור על סודיות רפואית ובמסמכים רפואיים אותנטיים שניתנו לנפגע במהלך הטיפול הרפואי השוטף שניתן לו בעקבות התאונה (סע' 6 לחוק הפיצויים ותקנות המומחים).

12. במקרה שתאונת הדרכים שארעה לנפגע היא גם תאונת עבודה (למשל: אם התאונה ארעה בדרך לעבודה, או למשל במקרה בו  הנפגע הוא נהג אוטובוס והנסיעה שבה נפגע היתה במסגרת עבודתו), הרי שנפתחים לפניו שני אפיקי פעולה ועליו לנקוט את שניהם כדי להיטיב את נזקו: האחד, לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה  להכרה בתאונה שארעה כתאונה בעבודה, ולתשלום דמי פגיעה, והשני, לפנות לבית המשפט המוסמך בתביעה לפיצוי בגין נזקי  הגוף שארעו לו. תביעה זו מוגשת כנגד חברת הביטוח שבטחה את  הרכב שבו שהה הנפגע בעת התאונה, בביטוח חובה.

13. אם תוכר התאונה שבה ארעה הפגיעה כתאונת עבודה, הנפגע יהיה רשאי לפנות לוועדה הרפואית שליד המוסד לביטוח לאומי ולהגיש בקשה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

14. בד בבד, וכפי שנאמר  לעיל - במסגרת התובענה המוגשת לבית המשפט, עותר הנפגע למינוי מומחה רפואי על ידי בית המשפט, שהוא יקבע את שיעור נכותו של הנפגע עקב התאונה.

15. חוות דעתו של איזה מומחה תגבר אפוא?

16. עניין זה  מוסדר בסע' 6 ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הקובע: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים... תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה...".     

17. ההסדר החוקי קובע אפוא, כי אם בזמן שבו מתבקש בית המשפט להכריע האם למנות מומחה רפואי לנפגע כזה, עליו לבדוק האם פנה הנפגע בתביעה לנכות למוסד לביטוח לאומי ואם פנה- האם נקבעה לו דרגת נכות על ידי הוועדה הרפואית, שאם כן – לא ייעתר בית המשפט לבקשה למינוי מומחה רפואי ובית המשפט יסתמך באופן בלעדי על ממצאי  הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ועל אחוזי הנכות שהיא קבעה, בכפוף לזכותו של הנפגע להביא ראיות לסתור( סעיף 6 ב הנ"ל).

18. בשל מצב דברים מיוחד זה,  ומתוך חשש שהוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי תקמוץ את ידה במתן אחוזי הנכות ותעניק לנפגע אחוזי נכות נמוכים, קביעה שתפגע בו גם בתביעתו בבית המשפט, נוהגים עורכי דין רבים, לייעץ ללקוחותיהם שלא לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לנכות במקרים כאלה, אלא רק לאחר שמונה המומחה על ידי בית המשפט.

19. כך עלול להיווצר  מצב של קביעה לא אחידה של אחוזי הנכות - הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח  לאומי קובעת אחוזי נכות שעל פיהם יוכרע גובה הגמלה או הקצבה שיקבל המבוטח מאת המוסד לביטוח לאומי, ואילו הפיצוי שיקבל הנפגע מאת חברת הביטוח במסגרת התביעה בבית המשפט ייקבע על פי אחוזי הנכות שיקבעו על ידי המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט.

20. עם זאת, יודגש כי חובתו של הניזוק להקטין את נזקו ככל הניתן ואין הוא רשאי לפטור עצמו מלפנות למוסד לביטוח לאומי לקביעת נכותו רק משום שעניינו נדון בבית המשפט, שכן במקרה כזה עלול בית המשפט לנכות לו את גובה התגומלים שהיה זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, אילו פנה והיתה נקבעת לו דרגת נכות בגובה הנכות שקבע המומחה מטעם בית המשפט("ניכוי רעיוני"). במקרה כזה עלול התובע לצאת וידיו על ראשו, שכן לא זו בלבד שלא יקבל כל קצבה  או גמלה מאת המוסד לביטוח לאומי, אלא שגם מתוך הפיצוי שיקבל הנפגע מחברת הביטוח שנגדה הגיש את התביעה לבית המשפט, יקוזז הפיצוי שהיה אמור לקבל אילו פנה בתביעה לנכות למוסד לביטוח לאומי, ואילו נקבעה לו שיעור נכות השווה לנכות שנקבעה לו על ידי המומחה שמונה על ידי בית המשפט.

בין נכות רפואית לנכות תפקודית ולאובדן כושר השתכרות

21. הרופא הבודק את הנפגע, יהא זה בתאונת דרכים או בתאונת עבודה שאינה תאונת דרכים,  קובע אחוזי נכות. נכות זו הינה נכות רפואית, ואולם בקביעת נכות זו אין די, שכן יש לתרגם את אחוזי הנכות להפסד ההשתכרות שייגרם לנפגע עקב נכותו ומגבלותיו. זה איננו תחום רפואי, אלא תלוי בראיות המובאות בפני בית המשפט. הנכות הרפואית, אותה קובע הרופא המומחה משפיעה על כושר השתכרותו של הנפגע (אשר נקבע גם בהתאם לאמות מידה נוספות). עם זאת, לעיתים ניתן לקבוע את הפסד ההשתכרות של הנפגע על פי ההפסד שהוכח בפועל ללא תלות בנכות הרפואית שנקבעה.

22. לעיתים, על אף שלנפגע נקבעה נכות רפואית נמוכה, כושר השתכרותו עקב התאונה וכתוצאה ממנה פחת בשיעור גבוה יותר. על רקע מקרים שבהם  הפגיעה בכושר ההשתכרות שונה משיעור הנכות הרפואית שנקבעה, התפתח ברבות השנים השימוש במונח "נכות תפקודית", המבטא פגיעה בכושר ההשתכרות באופן עמוק יותר מאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לנפגע.

23. בפסק דין שניתן  בבית המשפט העליון בשנת 1995, ע"א 3049/93 סימה גירוגיסאן נ' סייף רמזי ואח') בקר בית המשפט העליון את עירוב המושגים שנעשה בפרקטיקה בין המונח "נכות תפקודית " לבין המונח "אובדן כושר השתכרות".  בפסק הדין הנ"ל נקבע מפי השופט (בדימוס) אור כי: " הנכות התפקודית באה להצביע על מידת הפגיעה בתפקוד שיש בנכות הרפואית. היא באה להצביע על מידת ההגבלה בדרך כלל שיש בנכות הרפואית שנגרמה לתובע. על אף זאת נעשה לעיתים שימוש במונח זה כדי לבטא את מידת ההשפעה של הנכות על התובע המסויים בהתחשב במקצועו או בעיסוקו..." בפסק הדין האמור קבע השופט אור,  כי במקרים כאלה אין מקום לדבר על "נכות תפקודית", אלא על אובדן ההשתכרות של התובע הספציפי, וכי המונח נכות תפקודית ראוי שישמש אך ורק לצורך שיעור השפעת הנכות הרפואית הספציפית על תפקודו של נפגע בדרך כלל ללא התייחסות לתובע ספציפי. 

24. נמצאנו למדים אפוא, כי יש להבחין בין שלושה מושגים שונים בהקשר של קביעת אחוזי הנכות- שיעור הנכות הרפואית – הוא השיעור הנקבע על ידי הרופא הבודק את הנפגע. נכות תפקודית - השפעת הנכות על  התפקוד בדרך כלל ו" אובדן כושר השתכרות"- מונח המתאר את השפעת הפגיעה הרפואית על נפגע ספציפי. 

25. אחוזי הנכות - שימושים רבים להם, ומי שנפגע ונגרם לגופו נזק, ייטיב לעשות אם יפנה לאיש מקצוע כדי שיובילו בדרך נכונה בסבך החוקים והתקנות הנוגעים לקביעת שיעור פגיעתו של הנפגע והפיצוי לו הוא זכאי בעטיה של הפגיעה. 

להורדה טפסים לדוגמא:

להורדה כתב תביעה נזקי גוף>>>

להורדה תצהיר בריאות>>>

להורדה דוגמא למינוי מומחים>>>

להורדה טופס ויתור סודיות>>>

כל הזכויות שמורות לעו"ד נעם ורגון

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים