תושב מודיעין (מרח' חיננית) הגיש תביעה בשל תאונת דרכים, לאחר שהחנה את רכבו בצד הדרך בצמוד למדרכה ויצא לאסוף את בתו. לטענתו, כשחזר הבחין, כי הרכב שנהג בו אדם בשם גיל זיצר (הנתבע 2), ואשר היה מבוטח ע"י שומרה חברה לביטוח בע"מ (הנתבעת 1) פגע ברכבו וגרם לו לנזק.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום נזיקין ותאונות

פנו לקבלת יעוץ משפטי מטעם עורכי דין נזיקין

הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, כאשר לטענתם האחריות לתאונה רובצת לפתחו של התובע, מאחר שהוא חנה אמנם בצמוד למדרכה, אך במקום מסומן באדום לבן ואסור לחנייה. בכך הוא סיכן את עוברי הדרך בכביש ואילו הוא לא היה חונה שם לא היתה נגרמת התאונה.

השופטת עינת רון מביהמ"ש לתביעות קטנות בפתח-תקווה דחתה את טענות הנתבעים, וקבעה כי אפילו אם רכב חונה במקום אסור, אין בכך כדי להצדיק פגיעה בו. "כל עובר דרך חייב בזהירות כלפי עוברי דרך אחרים, לרבות כאלה העומדים בכביש, בצד הדרך, או במקום אחר ולא יכול הנתבע לכסות בצילה של הטענה, כי מדובר בחנייה במקום אסור וכי לא היה סיפק בידו להבחין ברכב החונה במקום זה. באותה מידה יכול להיות במקום מכשול אחר, או אפילו אדם העומד בצד הדרך וברי, כי לא היתה לכך "הצדקה" כלשהי לפגוע בהם", הדגישה השופטת בפסק הדין.

עם זאת, נקבע כי יש לייחס לתובע רשלנות תורמת מסוימת, שכן הוא החנה את רכבו במקום אסור.
השופטת החליטה לפסוק לתובע 10% רשלנות תורמת, ובהתאם לכך חייבה את הנתבעים לשלם לו 90% מהנזק שנגרם לרכב ומשכ"ט שמאי. הסכום הועמד על 11,288 שקלים.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(ת"ק 20234-07-10 שרעבי ואח' נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ ואח')