open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          חוק החברות: עיקרים ועקרונות

          מהם הסעיפים העיקריים בחוק החברות? מה ההבדל בין חברה פרטית לחברה לתועלת הציבור? מהי המשמעות של היות החברה "בעירבון מוגבל"? הרמת מסך - לחוק החברות

          man silhouette


          עו"ד לאה מילר-פורשטט

          חוק החברות: עיקרים ועקרונות

          חוק החברות (תשנ"ט-1999) עוסק באפשרות להתאגד כחברה ולהקים ישות משפטית שונה מזו של כל אחד מהשותפים בה (בבחינת "השלם גדול מסך חלקיו"). החוק דן בסוגים שונים של חברות שהחוק מאפשר להן להתקיים, וברגולציה של הקמתן והתנהלותן.

          למעשה, החוק הוא נגזרת של החוק האנגלי שחל בישראל עד שנת 1999 ומבוסס על החוק המנדטורי (שנקרא פקודת החברות), אך נחקק במטרה ליצור דיני חברות שיתאימו למשפט הישראלי ולצרכי השוק של מדינת ישראל, בה מתקיים שוק קטן יותר ושונה במובנים מסוימים מהשוק הבריטי. 

          החוק הוא נגזרת של החוק האנגלי שחל בישראל עד שנת 1999 ומבוסס על החוק המנדטורי, אך נחקק במטרה ליצור דיני חברות שיתאימו למשפט הישראלי ולצרכי השוק של מדינת ישראל, בה מתקיים שוק קטן יותר ושונה במובנים מסוימים מהשוק הבריטי. 

          שלושה סוגי חברות

          באופן כללי, החוק מתייחס לשני סוגים עיקריים של חברות: חברה למטרות רווח (פרטית או ציבורית) וחברה ללא מטרות רווח (חל"צ).

          • חברה פרטית (הסוג המוכר יותר) - חברה המונה 50-1 בעלי מניות.

          • חברת ציבורית - חברה המונה למעלה מ-50 בעלי מניות; מניותיה מוצעות לציבור או נסחרות בבורסה.

          • חברה לתועלת ציבור (חל"צ) - חברה שמטרותיה ציבוריות בלבד. חל"צ נחשבת מכשיר משפטי חדש יחסית ליצירה של מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח), שהוא למעשה נלווה נוסף לעמותה, המהווה כלי ותיק ומיושן יותר. 

          מהי ההגדרה הכללית של חברה על פי החוק?

          שני החלקים הראשונים של החוק מתייחסים להגדרות המשפטיות השונות:

          סעיפים 3-2 מבהירים כי כל אדם רשאי לייסד חברה וכי לחברה יכול להיות בעל מניות יחיד.

          סעיף 4 מגדיר חברה כ"אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מואגד".

          סעיף 6 מגדיר מצבים מסוימים שבהם רשאי ביהמ"ש להרים את מסך ההתאגדות (הגבלת האחריות של בעלי המניות בחברה, לערך המניות שברשותם; כלומר: "בעירבון מוגבל" - ראשי תיבות בע"מ). 

          תקנון החברה

          סעיפים 25-15 לחוק מתייחסים לחובת החברה לקבוע תקנון - מסמך מכונן, שמטרתו לשקף את מהות החברה ולהגדיר את "ברירת המחדל" של סמכויות בעלי המניות בה, כפי שהן מוגדרות בסעיף 18.

          שם החברה - לפי החוק, ניתן לתת לחברה כל שם, בתנאי שהשם לא יפגע בציבור, לא יטעה את הציבור ולא יהיה רשום כסימן מסחרי של חברה אחרת. אם מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, יש להוסיף לשם החברה את המילה בע"מ. לחברה לתועלת הציבור יש להוסיף את המילה חל"צ.

          מטרות החברה - סעיף 32 מוסיף וקובע כי אם מדובר בחברה למטרות רווח, מטרות החברה שיוגדרו בתקנון אינן חייבות להיות ספציפיות, אלא עשויות להיות מטרות כלליות, כגון: "לעסוק בכל עיסוק חוקי". 

          לעומת זאת, כאשר מדובר בחל"צ, מטרות החברה צריכות להיות מוגדרות בהתאם למפורט בתוספת השנייה לחוק: איכות הסביבה, בריאות, מורשת, הגנה על בע"ח, זכויות אדם, חינוך, מדע, ספורט, עליה וקליטה, צדקה, רווחת הקהילה, שלטון החוק וכו'.

          הון המניות הרשום - מספר המניות שיש לחברה וערך כל מניה (אם הערך ידוע).

          למעשה, הון המניות הרשום הוא מספר המניות שהחברה מגדירה בעת הקמתה. להגדרה זו יש חשיבות בהמשך, מאחר שמאגר המניות קבוע בעיקרו (שינוי המאגר הוא תהליך מורכב). לכן, יש לקבוע את הון המניות בתקנון, תוך הסתכלות על עתיד החברה. במועד קביעת התקנון, עשויים בעלי המניות לקבוע אלו סוגי מניות יהיו בחברה, מה תהיינה הזכויות הנלוות למניות מכל סוג, האם לכל מניה יש ערך נקוב (שווי המניה); וכמה מניות להקצות לכל אחד מבעלי המניות. 

          הגבלת האחריות - בתקנון יש לכתוב האם האחריות של בעלי המניות מוגבלת לערך המניות שברשותם, או שאינה מוגבלת. דוגמאות לחברות בהן לא ניתן להגביל את אחריות בעלי המניות: חברות רופאים או חברות עורכי דין.

          חשוב לדעת: בסעיף 18 מפורטים הפרטים שחובה לכלול בתקנון (שם החברה, מטרה וכו'), אך סעיף 19 מדגיש כי זהו סעיף מנחה וכי כל חברה יכולה לקבוע את התקנון שלה כראות עיניה, ולכלול בו את האופן שבו יתנהלו הדברים: מהן הסמכויות של כל אחד מבעלי המניות, איך ממנים דירקטורים, כיצד יתקבלו החלטות וכו'.

          לפי החוק, ניתן לתת לחברה כל שם, בתנאי שהשם לא יפגע בציבור, לא יטעה את הציבור ולא יהיה רשום כסימן מסחרי של חברה אחרת. אם מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, יש להוסיף לשם החברה את המילה בע"מ. לחברה לתועלת הציבור יש להוסיף את המילה חל"צ.

          מבנה החברה

          החלק השלישי של החוק מתייחס לגופים המרכיבים את החברה (חברי אסיפה כללית, דירקטוריון, מנכ"ל ונושאי משרה שונים) ולסמכויותיהם: 

          חברי האסיפה הכללית - אסיפה כללית עשויה לכלול את כל בעלי המניות, או רק בעלי מניות מסוג מסוים. בעניין זה, קובע החוק בסעיף 57 סמכות שיורית לחברי האסיפה הכללית, שתהיה תקפה אם לא הוגדר אחרת בתקנון. כך, למשל: מינוי דירקטורים, מינוי רו"ח, אישור דו"חות כספיים ועוד. 

          חובות האסיפה הכללית

          החוק קובע כי האסיפה הכללית צריכה להתכנס לפחות פעם בשנה, בהתאם להנחיות הקבועות בחוק, הדרושות לקיום האסיפה (הנחיות תקפות, אלא אם נקבע אחרת בתקנון). כך, למשל:

          • יש להודיע מראש לכל בעלי המניות על מועד האסיפה.

          • המניין החוקי לקיום אסיפה הוא לפחות שני בעלי מניות, שלהם לפחות 25% ממניות החברה.

          • אם לא נמצא מניין חוקי לאסיפה, תוך חצי שעה מפתיחתה, תידחה האסיפה בשבוע בדיוק; ובמועד החדש, יהיו ההחלטות תקפות בכל מניין חברים.

          • לכל בעל מניות יש זכות להצביע, ביחס למספר המניות שברשותו.

          דירקטוריון - סמכויות הדירקטוריון מוגדרות בסעיף 92 בחוק; תפקיד הדירקטוריון להתוות את מדיניות החברה ולפקח על ביצוע תפקידי המנכ"ל ועל פעולותיו. הדירקטוריון יכול להיות מתוך החברה (בעל מניות) או מחוץ לחברה.

          סעיפים 104-99 לחוק מתווים את ההנחיות, בנוגע לכינוס ישיבות דירקטוריון, שגם הן תקפות אם לא הוגדר אחרת בתקנון החברה. 

          כך, למשל:

          • לכל חברה חייב שיהיה לפחות דירקטור אחד.

          • על הדירקטוריון להתכנס לפחות פעם בשנה (פיזית או באמצעים טכנולוגיים אחרים, כגון: שיחת ועידה).

          • הדירקטוריון יכול למנות ועדות משנה, שאחראיות על תחומים מסוימים, כגון: ועדת כספים, ועדה לבחינת אופציות לעובדים וכו'. כל ועדה תהיה אחראית על תחום מסוים, תתכנס ותקבל החלטות או תעלה המלצות בתחומה.

          • ועדת ביקורת - בחברה ציבורית ובחל"צ, יש להקים ועדה שתהא אחראית לבקר את פעילות החברה ולוודא כי פעילותה תקינה.

          • בחברה ציבורית, יש לכלול בדירקטוריון גם חברים מקרב הציבור, שלא מונו מטעם בעל מניות מסוים, ועליהם להיות חברים בוועדת הביקורת.

          מנכ"ל - אורגן נוסף בחברה, המחויב על פי חוק, הוא מנכ"ל - גוף ביצועי, בעל סמכויות ניהול וביצוע כלליות של החברה, הנתון לפיקוח הדירקטוריון. חברה ציבורית חייבת למנות מנכ"ל רשמי, אך חברה פרטית או חל"צ אינה חייבת. אם לא מונה מנכ"ל לחברה, תפקידו וסמכויותיו יהיו בידי הדירקטוריון.

          חוק החברות הוא חוק חשוב מאוד, המסדיר את הניהול המשפטי התקין של התאגדות עסקית ו/או ציבורית. למעשה, החוק מסדיר את הקווים המנחים של הרגולציה, במטרה להגן על זכויות בעלי המניות, עובדי החברה, הנושים וכו'. עם זאת, החוק מאפשר גמישות רבה ומעניק לבעלי המניות בחברה את האפשרות לקבוע לעצמם את הסמכויות ואופן ההתנהלות של החברה.

          מיזוג

          החלק השמיני של החוק קובע את הדרך החוקית, שבה רשאיות חברות שונות להתמזג. 

          ע"פ החוק, שתי חברות יכולות להחליט להתמזג, אם האסיפות הכלליות והדירקטוריונים של שתי החברות אישרו את המיזוג. זאת, בתנאי שהן יוכלו להמשיך לקיים את התחייבויותיהן כלפי צדדים שלישיים.

          סעיף 319 נועד להגן על הנושים וקובע כי אם לנושה של החברה המתמזגת (שלמעשה "נעלמת" עקב המיזוג), יש חשש לכך שבעקבות המיזוג, החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה כלפיו - הוא רשאי לפנות לביהמ"ש, בבקשה כי יורה על ביטול המיזוג.

          לסיכום: חוק החברות הוא חוק חשוב מאוד, המסדיר את הניהול המשפטי התקין של התאגדות עסקית ו/או ציבורית. למעשה, החוק מסדיר את הקווים המנחים של הרגולציה, במטרה להגן על זכויות בעלי המניות, עובדי החברה, הנושים וכו'. עם זאת, החוק מאפשר גמישות רבה ומעניק לבעלי המניות בחברה את האפשרות לקבוע לעצמם את הסמכויות ואופן ההתנהלות של החברה.

          עו"ד לאה מילר-פורשטט מתמחה בדיני תאגידים ומשפט מסחרי.

          סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.

          לקבלת ייעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם