open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          חוק סדר הדין הפלילי: מא' עד ת'

          קשה להאמין עד כמה מפורט חוק סדר הדין הפלילי, העוסק בניהול ההליך הפלילי - שלב החקירה, הגשת כתב אישום, וניהול משפט העשוי להסתיים בהרשעה או בזיכוי. מדריך

          פורסם בתאריך  חוק סדר דין פלילי עבירה פלילית חקירה פלילית
          man silhouette


          עו"ד קובי מרגולוב

          חוק סדר הדין הפלילי: מא' עד ת'

          למדינה ולנציגיה יש סמכות להעניש את מי שעובר על החוק ומעשיו מהווים עבירה פלילית. דיני העונשין בישראל - ובראשם חוק העונשין - מגדירים מהם המעשים שאין לעשות וביצועם מהווה עבירה פלילית שתגרור ענישה (זאת, לפי העיקרון "אין עונשין אלא אם כן מזהירין"). 

          בעקבות ביצוע עבירה פלילית, המדינה פועלת לאיתור העבריין ולהרשעתו. זהו אתגר לא פשוט. לרוב, הליך פלילי מתחיל בהגשת תלונה, ממשיך בבירור התלונה על ידי רשויות האכיפה, ומסתיים בהחלטת בית המשפט בדבר אשמתו או חפותו של הנאשם. 

          ההליך הפלילי מעורר סוגיות רבות, המוסדרות ב"חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982", אותו נסקור במאמר זה.

          סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על כך שבוצעה עבירה. כלומר: לא רק קורבן העבירה יכול להגיש תלונה, אלא גם אדם אחר, גם אם העבירה אינה משפיעה עליו

           

          במה עוסק חוק סדר הדין הפלילי?

          חוק סדר הדין הפלילי מאוד מקיף וכולל 245 (!) סעיפים המסדירים את התנהלות ההליך הפלילי, מרגע התרחשות העבירה ועד לסיום המשפט הפלילי, המתקיים נגד החשוד בביצוע העבירה. 

          החוק מפרט את שלבי ההליך השונים, על פי סדרם, תוך הבהרת הסמכויות הניתנות לגורמים השונים, זכויות החשוד, זכויות קורבן העבירה, זכויות בעלי הדין (המדינה והנאשם) וסמכויות של בית המשפט. 

          מהם שלבי ההליך הפלילי הקבועים בחוק סדר הדין הפלילי?

          שלב ראשון: הליכים שלפני המשפט

          הגשת תלונה

          הליך פלילי מתחיל בהגשת תלונה לרשויות האכיפה. לרוב, כשמדובר בעבירה פלילית, הכוונה למשטרת ישראל (אם כי הרשות יכולה להיות גם רשות אחרת, למשל: רשות המיסים). 

          סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על כך שבוצעה עבירה. כלומר: לא רק קורבן העבירה (למשל: מי שפרצו לביתו או היכו אותו) יכול להגיש תלונה, אלא גם אדם אחר, גם אם העבירה אינה משפיעה עליו (למשל: עובר אורח שהיה עד לעבירה). 

          מרגע הגשת התלונה, מתחיל ההליך הפלילי להתגלגל. פרק ד' לחוק עוסק בכל ההליכים הנוגעים לחקירה ובירור של העבירה, עוד לפני הגשת כתב אישום ותחילת המשפט הפלילי. כלומר, הליכים שלפני המשפט. 

          החלטה בנוגע לפתיחת חקירה

          לפי סעיף 59 לחוק, מרגע שנודע למשטרה על עבירה, היא חייבת לפתוח בחקירה. גם ידיעה בעיתון או הלשנה אנונימית עשויות להביא לפתיחת חקירה. אם מדובר בעבירה מסוג "פשע", המשטרה חייבת לחקור את דבר ביצוע העבירה. לעומת זאת, אם מדובר בעבירה פחות חמורה, ניתן "לסגור את התיק" מחמת חוסר עניין לציבור או להעביר את החקירה לרשות אחרת בעלת סמכות (למשל: נציבות שירות המדינה).

          חקירה

          החקירה נעשית כשהנאשם במעצר או שוהה בביתו (לרוב, בתנאים מגבילים), בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. 

          החקירה כוללת פעולות רבות, המבוצעות על ידי צוות חוקרים ממונה. הצוות אוסף "חומרי חקירה" ומעביר את חומרי החקירה ל"רשות תביעה". סעיף 60 לחוק מורה לחוקרים להעביר את חומרי החקירה שנאספו לרשות תביעה מתאימה. רשות התביעה עשויה להיות התביעה המשטרתית (בעבירות פחותות) או הפרקליטות (בעבירות יותר משמעותיות). 

          עיון והחלטת גורם התביעה

          עם העברת החומר לרשות תביעה, תועבר הודעה לחשוד (סעיף 60א). גורם התביעה יעיין בחומר החקירה, ועשוי לקבל את אחת ההחלטות הבאות: השבת החומר למשטרה - להשלמת חקירה (סעיף 61); "סגירת תיק" (סעיף 62) - החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין ולא להגיש נגדו כתב אישום, בשל חוסר אשמה (מה שיגרור מחיקת רישום פלילי) או בשל חוסר ראיות (יישאר רישום פלילי). כמובן, עשויה להתקבל גם החלטה על העמדה לדין. זהו השלב הבא בהליך הפלילי.

          הגשת כתב אישום

          כאשר גורם התביעה מחליט על העמדה לדין ומסיק כי יש מספיק ראיות לאישום (סעיף 61) יועמד האדם לדין באמצעות הגשת כתב אישום נגדו (סעיף 67). 

          כתב אישום הוא מסמך בו מאשימה מדינת ישראל את החשוד, שהופך לנאשם בביצוע העבירה. זאת, תוך ציון סעיפי החוק שהופרו והנסיבות שבהן הנאשם עבר את העבירה (סעיפים 85-94 לחוק מפרטים כללים הנוגעים לתוכנו ואופן הגשתו של כתב אישום). 

          הגשת כתב האישום מהווה "יריית פתיחה" של המשפט הפלילי המתנהל מול שופט אחד או מותב של שלושה שופטים (תלוי בחומרת העבירה). הצדדים למשפט (בעלי הדין) הם מדינת ישראל, המיוצגת על ידי נציג מגורם התביעה; ומנגד, הנאשם. 

          כתב אישום הוא מסמך בו מאשימה מדינת ישראל את החשוד, שהופך לנאשם בביצוע העבירה. זאת, תוך ציון סעיפי החוק שהופרו והנסיבות שבהן הנאשם עבר את העבירה. הגשת כתב האישום מהווה "יריית פתיחה" של המשפט הפלילי

          שלב שני: המשפט הפלילי

          חוק סדר הדין הפלילי מקדיש פרק שלם - פרק ה' לחוק - לאופן קיומו של המשפט הפלילי. 

          יש לציין כי המשפט עשוי גם שלא להתקיים, אם הצדדים יגיעו ל"הסדר טיעון": סעיף 67 דן בהסדר טיעון, הידוע בכינוי "עסקת טיעון". הסעיף קובע כיצד ייעשה הסדר טיעון ובאילו מגבלות. ללא הסדר טיעון, מתחיל להתנהל המשפט. 

          עיקרי הדברים בחוק, בנוגע לאופן ניהולו של משפט פלילי: חובת הזמנה לדיון של הנאשם (סעיף 126 לחוק); חובת ניהול פרוטוקול (סעיף 134 לחוק); החובה לפתוח את המשפט בהקראת כתב האישום לנאשם (סעיף 143 לחוק); ניהול דיון מקדמי: לאחר הקראת כתב האישום, יוכל הנאשם להשמיע טענות מקדמיות, כגון התיישנות או היעדר סמכות; המשך המשפט בשלב בירור האשמה, לאחר תשובתו של הנאשם לאישום ובהתאם לה (סעיף 152 לחוק). 

          כך, אם הנאשם הודה באשמה (סעיף 155 לחוק) ביהמ"ש "ידלג" לפסק הדין; אם הנאשם כפר באשמה, יחל שלב בירור האשמה, שראשיתו ב"פרשת התביעה": העדת עדים מטעם התביעה; והמשכו ב"פרשת ההגנה", במסגרתה ינסה הנאשם לעורר ספק סביר באשמתו. 

          עם סיום טיעוני הצדדים, יגיע בית המשפט להכרעת דין, בה תיקבע אשמתו של הנאשם או חפותו (סעיף 182 לחוק); אם הנאשם יורשע, יינתן בהמשך גזר דין (סעיף 193 לחוק), במסגרתו יקבע בית המשפט מה העונש שיוטל על הנאשם, לאחר שישמע את טיעוני הצדדים לעונש ויבחן ראיות בעניין זה (סעיף 187 לחוק). הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד פסק דין (סעיף 195 לחוק).

          לאחר קריאת ושמיעת הערעור והתשובה לערעור, בית המשפט שלערעור רשאי לעשות אחת מהפעולות הבאות: לקבל את הערעור; לקבל חלק מפסק הדין של הערכאה הקודמת או לשנותו או לבטלו לחלוטין; או להחזיר את הערעור לדיון בערכאה הקודמת, לצד הנחיות לדיון. כמובן, ביהמ"ש יכול לדחות את הערעור או לקבל כל החלטה אחרת

          שלב שלישי: ערעור במשפט הפלילי

          פרק ו' לחוק סדר הדין הפלילי דן בזכות הצדדים לערער על פסק דין שניתן בהליך פלילי. גם לנאשם וגם לתביעה יש זכות לערער על פסק הדין. הערעור עשוי להיות על הכרעת הדין (התביעה עשויה לערער על זיכוי נאשם, בעוד ההגנה עשויה לערער על הרשעתו) או על גזר הדין (התביעה תערער על קולת העונש, ואילו ההגנה תערער על חומרת העונש). 

          הערעור נעשה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלערעור (כלומר: שלפניו מערערים, סעיף 198 לחוק), שתוגש לא יאוחר מ-45 יום, מיום מתן פסק הדין (סעיף 199 לחוק). בערעור ישמעו את טענות המערערים, אחר כך את טענות המשיבים לערעור ואז את תשובת המערערים (סעיף 210 לחוק).

          לאחר קריאת ושמיעת הערעור והתשובה לערעור, בית המשפט שלערעור רשאי לעשות אחת מהפעולות הבאות: לקבל את הערעור (במקרה כזה, ניתן לקבל את כל הערעור או חלק ממנו); לקבל חלק מפסק הדין של הערכאה הקודמת או לשנותו או לבטלו לחלוטין; או להחזיר את הערעור לדיון בערכאה הקודמת, לצד הנחיות לדיון. כמובן, ביהמ"ש יכול לדחות את הערעור או לקבל כל החלטה אחרת (סעיף 213 לחוק). 

          לסיכום: חוק סדר הדין הפלילי הוא החוק המרכזי, המסדיר את שלביו השונים של ההליך המרשיע עבריינים בישראל ומביא להענשתם. הליך פלילי מתחיל כשידיעה אודות עבירה מגיעה למשטרה. בעקבות זאת, המשטרה חוקרת ומעבירה את חומרי החקירה לרשות התובעת. עם הגשת כתב האישום (במקרה שכתב אישום אכן מוגש) הופך החשוד לנאשם ומתנהל נגדו משפט פלילי, הכולל את פרשת התביעה ופרשת ההגנה, עד להכרעת הדין וגזר הדין. 

          עו״ד קובי מרגולוב מתמחה במשפט פלילי וצבאי, שותף ומייסד במשרד עו״ד כץ מרגולוב הראל.

          לקבלת ייעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם