open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – מהו?

          זכויות יסוד הנתפסות בשיטות משפט רבות כגרעין הקשה של זכויות האדם, מעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אין לפגוע בזכויות אלה, אלא בכפוף לתנאים בחוק

          פורסם בתאריך  כבוד האדם
          man silhouette


          עו"ד גלעד זליבנסקי

          חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – מהו?

          חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כולל את זכות הקניין, הזכות לחירות אישית, הזכות של כל אדם לצאת מישראל, הזכות של כל אזרח ישראלי להיכנס לישראל ואת זכותו של כל אדם לפרטיות. 

          חוק היסוד כולל זכויות יסוד נוספות, שאינן מוזכרות בו, אלא בפסקי דין, שדנו במשמעותו של "כבוד האדם": חופש הביטוי, הזכות לשוויון, חופש הדת, חופש המצפון, החופש מדת, הזכות להליך הוגן, הזכות לשם טוב, הזכות לקיום מינימלי בכבוד, הזכות לחינוך, כבוד המת ומשפחתו, הזכות שלא להיות נתון ליחס אכזרי או משפיל, הזכות להורות והזכות לחיי משפחה.     

          מהי מטרת חוק היסוד?

          מטרת חוק היסוד היא להגן על הזכויות הכלולות במושג "כבוד האדם". חוק היסוד קובע באילו מקרים יוצאי דופן, ניתן לפגוע כדין בזכויות היסוד המוגנות, ומסדיר את התנאים שבהם המדינה רשאית לפגוע בזכויות היסוד המוגנות. חוק היסוד נועד להעניק לזכויות האדם הללו מעמד על חוקתי, המקביל למעמד של חוקה במדינות דמוקרטיות אחרות.

          מהי חשיבותו של חוק היסוד?

          נכון לשנת 1992, בה נחקק החוק (ולמעשה עד היום), טרם התקבלה חוקה במדינת ישראל. כדי להעניק לזכויות האדם מעמד על חוקתי, המקביל למעמדן בשיטות משפט אחרות, הוחלט לחוקק מספר חוקי יסוד, שכל אחד מהם יעסוק בזכויות יסוד מסויימות שהתקבלה לגביהן הסכמה בכנסת. 

          ניסוח חוקה והניסיון לחוקק חוק יסוד כללי, שיכלול את כל זכויות האדם, לא צלחו, עקב חילוקי דעות בין נציגי הסיעות השונות בכנסת, בעיקר בענייני דת ומדינה, יחסי חילונים-דתיים וההשלכות שיהיו לחוקה על החובות והזכויות של אוכלוסיות שונות בישראל.  

          חוק היסוד מסדיר את זכויות היסוד המרכזיות, המשותפות לכל בני האדם הנמצאים בשטח המדינה או בתחום השיפוט שלה. המדינה מחוייבת שלא לפגוע בזכויות יסוד אלה, בניגוד להוראות הקבועות בחוק היסוד.    

          מהם עיקרי חוק היסוד?

          עיקר חוק היסוד הוא תיאור של זכויות היסוד המוגנות; וכמו כן, תיאור של ההרשאה שניתנה למדינה לפגוע בזכויות יסוד, במקרים יוצאי דופן, בהתאם לתנאים המפורטים בחוק.

          עקרונות הכרזת העצמאות 

          סעיף 1 מעגן בחוק היסוד את עקרונות הכרזת העצמאות. מאז עיגון העקרונות בחוק היסוד, מהווה הכרזת העצמאות מקור משפטי מחייב, לפיו יש להגדיר ולפרש את חוק היסוד ואת זכויות היסוד המעוגנות בו. החלק השלישי של הכרזת העצמאות, המגדיר את העקרונות על פיהם תוקם המדינה, הוא החלק הרלוונטי לענין סעיף זה.

          מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית 

          סעיף 2 מעגן את זכויות האדם המרכזיות: הגנה על החיים, הגוף וכבוד האדם; ומגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הגדרה זו מבוססת על עקרונות הכרזת העצמאות.    

          סעיפים 1, 2 ו-4 מעגנים את קדושת החיים, שהיא זכות היסוד הראשונה בחשיבותה. לכן, זכות זו היא הזכות הראשונה המופיעה בחוק היסוד

          קדושת החיים  

          סעיפים 1, 2 ו-4 מעגנים את קדושת החיים, שהיא זכות היסוד הראשונה בחשיבותה. לכן, זכות זו היא הזכות הראשונה המופיעה בחוק היסוד (בהצעת חוק היסוד המקורית, קדושת החיים הופיעה בסעיף הראשון בנפרד, ללא זכויות יסוד נוספות באותו סעיף).

          כבוד האדם

          באותם סעיפים מעוגן גם "כבוד האדם" כמושג המאגד בתוכו רשימה פתוחה של זכויות יסוד, שאינן מנויות בחוק יסוד, אלא פורשו בעבר בפסקי דין. בית המשפט העליון מוסמך לפרש את "כבוד האדם" ולהוסיף זכויות יסוד נוספות, מכוח סעיפים אלה.

          שלמות הגוף

          סעיפים 2 ו-4 מעגנים את זכות היסוד של שלמות הגוף, כזכות שלילית. אין לפגוע בשלמות הגוף, אלא בהתקיים התנאים הקבועים בחוק היסוד. 

          זכות הקניין

          סעיף 3 מעגן את זכות הקניין, כזכות שלילית. אין לפגוע בזכות הקניין של כל אדם, אלא בהתקיים התנאים הקבועים בחוק היסוד.

          חירות אישית

          סעיף 5 מעגן את זכות היסוד לחירות אישית, כזכות שלילית. אין לפגוע בחירות האישית של כל אדם, בדרך של מעצר, בדרך של הסגרה או בכל דרך אחרת, אלא בהתקיים התנאים הקבועים בחוק היסוד.

          חופש התנועה של אזרח ישראלי או תושב ישראלי 

          סעיף 6א מעגן את זכות היסוד לחופש התנועה, כזכות שלילית של כל תושב או אזרח ישראלי. אין לפגוע בחופש התנועה של אזרחי ותושבי ישראל. יש לאפשר להם לנוע בישראל כרצונם, לבחור את מקום מגוריהם ולצאת מישראל כרצונם, אלא בהתקיים התנאים הקבועים בחוק היסוד.

          סעיף 6ב מעגן את זכות היסוד לחופש התנועה, כזכות חיובית של כל אזרח ישראלי להיכנס לישראל. אין לפגוע בחופש התנועה של אזרחי ישראל להיכנס לישראל, אלא בהתקיים התנאים הקבועים בחוק היסוד.  

          סעיף 7 מעגן את זכות היסוד לפרטיות, כזכות שלילית של כל אדם. אין לפגוע בזכות של כל אדם לפרטיות, בדרך של כניסה לרשות היחיד ואין לערוך חיפוש בביתו של אדם, בגופו ובכליו.

          הזכות לפרטיות

          סעיף 7 מעגן את זכות היסוד לפרטיות, כזכות שלילית של כל אדם. אין לפגוע בזכות של כל אדם לפרטיות, בדרך של כניסה לרשות היחיד (למקום המגורים או לשטח הפרטי) ואין לערוך חיפוש בביתו של אדם, בגופו ובכליו. אין לפגוע בפרטיות בדרך של חשיפת מידע שנמסר, נאמר או נכתב באופן ובאורח שבהם המוסר או הדובר או הכותב לא התכוון אליהם. אין לפגוע בפרטיותו של כל אדם בכל דרך, אלא בהתקיים התנאים הקבועים בחוק היסוד.    

          סייגים לשמירה על זכויות היסוד

          סעיף 8 מפרט את התנאים שבהם ניתן לפגוע בזכויות היסוד, אשר נמנו בסעיפים 1-7 לחוק היסוד, וכמו כן בזכויות יסוד נוספות שנקבע בפסיקה כי הן כלולות במושג "כבוד האדם".

          על פי תנאים אלה, פגיעה בזכויות יסוד יכולה להיעשות רק על פי חוק, חקיקת משנה, או החלטה מנהלית המעוגנת בחוק, ההולמים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אם מצוין בחוק כי הוא מתיר פגיעה בזכויות יסוד; זאת, רק למען תכלית ראויה,  ורק במידה שאינה עולה על הנדרש, על פי מבחני מידתיות שנקבעו בפסיקה. 

          פגיעה בזכויות היסוד של המשרתים בכוחות הביטחון

          סעיף 9 קובע כי ההגנות על זכויות יסוד על פי חוק היסוד, אינן חלות על זכויותיהם של המשרתים בצבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני ביטחון אחרים של המדינה. כלומר: ניתנת עדיפות גבוהה יותר לאינטרס הציבורי ולערך של טובת המדינה, על חשבון ההגנה על זכויות היסוד של המשרתים. 

          במקרים האלה, ניתן לצמצם את הפגיעה בזכויות יסוד אך ורק על פי חוק, ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות. קביעת האיזון בין זכויות היסוד של המשרתים בכוחות הביטחון לבין השמירה על הערכים המתנגשים עמן, נתונה גם לשיקול דעתו של בית המשפט. 

          שמירת הדינים שחלו לפני חוק היסוד 

          סעיף 10 קובע כי כל הדינים שחלו לפני חוק היסוד, עד לתאריך 25.3.1992, יישארו בתוקף. כלומר, כל הפגיעות בזכויות יסוד שנובעות מדינים שחלו לפני חוק היסוד יוסיפו להתקיים אחרי חוק היסוד, גם אם הן סותרות אותו. אולם נקבע בפסיקה, שאת הוראות הדינים שקדמו לחוק היסוד, על בית המשפט לפרש לאור חוק היסוד וברוח הכרזת העצמאות.

          תחולת חוק היסוד על כל רשויות השלטון

          סעיף 11 קובע כי כל רשויות השלטון מחוייבות לשמור ולהגן על זכויות היסוד, המנויות בחוק היסוד או כלולות במושג "כבוד האדם".

          חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מגדיר את הזכויות החוקתיות הכלולות ב"כבוד האדם" וקובע את התנאים שבהם רשאית המדינה לפגוע בהן במקרים יוצאי דופן. עם התפתחות הפסיקה והחקיקה בעקבות חוק היסוד, ההגנה על זכויות היסוד ועל ערך השוויון הורחבה גם לגופים ועסקים פרטיים

          פגיעה בזכויות היסוד במצב חירום ותחולת תקנות שעת חירום

          סעיף 12 קובע שכאשר אין מצב חירום, לא ניתן לפגוע בזכויות היסוד המעוגנות בחוק היסוד. אולם כאשר קיים מצב חירום, כמשמעו בסעיף 38 לחוק יסוד הממשלה התשס"א-2014, רשאית הממשלה להתקין תקנות שיפגעו בזכויות היסוד המוגנות על פי חוק היסוד, בתנאי שהפגיעה בזכויות יסוד תהיה לתכלית ראויה, במידה ולתקופה שלא יעלו על הנדרש.

          לסיכום: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מגדיר את הזכויות החוקתיות הכלולות ב"כבוד האדם" וקובע את התנאים שבהם רשאית המדינה לפגוע בהן במקרים יוצאי דופן. עם התפתחות הפסיקה והחקיקה בעקבות חוק היסוד, ההגנה על זכויות היסוד ועל ערך השוויון הורחבה גם לגופים ועסקים פרטיים. כך, למשל: באמצעות "חוק הסלקציה" משנת 2000, האוסר על אפליה בין לקוחות ומקבלי שירותים, על ידי בתי עסק. 

          עו"ד גלעד זליבנסקי עובד במשרד עו"ד סמדר בן דור, העוסק בתחום דיני התכנון והבנייה, משפט מנהלי ופלילי, דין משמעתי, מקרקעין ונדל"ן.

          לקבלת ייעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם