זכויות בהריון ולידה

לפי חוק עבודת נשים חופשת הלידה היא בת 14 שבועות לפחות ממועד הלידה שבו אסור למעביד להעביד את העובדת. עובדת בהריון רשאית להתחיל את חופשת הלידה עד ששה שבועות לפני מועד הלידה המשוער. תקופת חופשת הלידה מובאת בחשבון לצורך זכויות התלויות בותק אצל המעביד. עובדת שעבדה אצל המעביד שלה או באותו מקום עבודה 24 חודשים לפחות עד תחילת הלידה, רשאית לצאת לאחר הלידה (מהשבוע השביעי שלאחר הלידה) לחופשה ללא תשלום. משך חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה הוא רבע ממספר החודשים שעבדה אצל המעביד או באותו מקום עבודה, אך בסך הכל לא יותר מ- 12 חודשים. חופשה זו, איננה מזכה את העובדת בתשלום כלשהו, ואינה נמנית לענין זכויות הותק של העובדת. אם העובדת יצאה לחופשה ללא תשלום ומעונינת לקצרה, יכול המעביד לדחות את חזרתה לעבודה ב- 4 שבועות לכל היותר. בשנת 2008 תוקנו תקנות תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל) שהסדירו את התשלומים של העובדת והמעביד בתקופת הריון ולידה לקופת גמל. על מעביד למסור הודעה לעובדת בהריון הכוללת את המידע אודות ההסדר הקבוע בתקנות אלה לגבי המשך התשלומים לפנסיה במהלך ההריון וחופשת הלידה: עובדת בשמירת הריון צריכה להפקיד את חלקה והמעביד צריך להפקיד את חלקו אחרי שהפקידה העובדת את חלקה. מעביד צריך להפקיד את חלקו כאשר העובדת בחופשת לידה ואת חלקה של העובדת עבור 3 חודשים עליו לנכות משכרה שלפני חופשת הלידה אם נותרה יתרה ישולמו ההפקדות של העובדת על ידי המעביד כמקדמות על חשבון השכר.