קיזוז בשכר המשמרת

את הסוגיה של ניכוי סכומים משכר עבודה מסדיר סעיף 25 לחוק הגנת השכר. סעיף זה קובע רשימה של ניכויים מותרים. מדובר ברשימה סגורה, דהיינו, כל ניכוי אחר, אסור. סעיף 25 לחוק הגנת השכר מונה שישה סוגים של ניכויים מותרים ספציפיים, ושני סוגי ניכויים אשר ההגדרה שלהם רחבה יותר, והם על כן אלו המעוררים בדרך כלל את השאלות המורכבות יותר. אלו הניכויים המותרים: (שים לב לסעיף 4, תבדוק אם הוא עונה להגדרה של הניכוי שנעשה לך) 1. "סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק" – הכוונה לניכויים כגון מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וכיוצא באלו. 2. "תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו" – הסעיף ברור. שימו לב, כי נדרשת הסכמה בכתב. 3. "דמי חבר בארגון עובדים…"; "תוספת לדמי החבר…"; "דמי טיפול מקצועי…" – לא נרחיב בעניינים אלו, אך נציין, כי גם בקשר עמם קובע החוק הוראות אשר יש ליתן עליהן את הדעת, לרבות הדרישה להוראה כתובה של העובד לביצוע הניכוי. 4. "סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק". 5. "תשלומים שוטפים לקופות גמל …" – למעביד מותר לבצע ניכויים אלו כל עוד לא הודיע לו העובד, בכתב, אחרת. 6. ו- "מקדמות על חשבון שכר עבודה…" – נציין, כי קיימת תקרת מקדמות מותרת לניכוי בגובה שכר עבודה עבור שלושה חודשים.