מנהלי הפורום
עו"ד מרדכי שחם
עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).
כפל כהונה של ראש ועד הנהלה כמנכל
בהמשך לשאלתי ותשובתך מיום 25.8.13, העמדה שמציג יו"ר הועד, שמשמש גם כמנכ"ל היא - שמותר לו לכהן בשני התפקידים כי סעיף 24 (ב) בתקנות האגודות השיתופיות מאפשר למי שמשמש כמזכיר באגודה שיתופית חקלאית להיבחר כראש ועד. לכן, יש כאן כביכול סתירה בין האמור בסעיף 24 (ב) לסעיף 24 (ג) - מזכיר יכול להיבחר כראש ועד ההנהלה של האגש"ח וישנו מצב שהמזכיר מנהל את עסקי האגודה. אז כיצד מתיישבים הדברים? תודה ושנה טובה.
שלום רב! מול תקנת-המשנה 24(ג) על נוסחה הנחרץ, המתייחס במפורש גם לניהול עסקי האגודה, אכן מתעורר קושי מול תקנה 24(ב). יתכן כי מחוקק-המשנה, אשר התייחס לתקנת-משנה 24(ג) גם בשני תיקונים מאוחרים יותר, איבחן בין שלב הבחירה של ועד שבפיסקה ב' לבין כהונה-לאחר בחירה שבפיסקה ג'. אפשרות אחרת הינה, כי תפקיד מזכיר, גזבר וכיו"ב, נחשב בעיני מתקין התקנות כתפקיד "נגרר", העשוי להיות משולב בתפקיד יו"ר-הועד באגודה המסווגת כקיבוץ או כמושב שיתופי, אך לא כן – ניהול עסקי האגודה. העובדה כי לעתים עוסק "מזכיר" גם בניהול עסקי האגודה, איננה בעלת משקל פרשני מספיק לשלילת תחולת תקנה 24(ג). לפי פירוש זה, הרי כל עוד אין תפקיד מזכיר-האגודה או גזבר-האגודה חורג בפועל אל עבר ניהול עסקיה – מותר שילוב של תפקיד כזה עם תפקיד יו"ר-הועד בקיבוץ או במושב השיתופי; האיסור שבתקנה 24(ג) יעמוד אזי בתוקפו, כאשר מדובר בתפקיד מנכ"ל עסקי האגודה. מאידך, תיתכן טענה, לפיה החריג שבתקנה 24(ב) "גולש" גם לעבר האיסור שבתקנה 24(ג). לדעת כותב שורות אלה, אמור הקושי הפרשני להיפתר לשלילת ריכוז התפקידים של יו"ר-ועד ושל ניהול עסקי האגודה, בכל אגודה שיתופית, וזאת – גם כפירוש התכליתי של הוראות תקנה 24; במשפט בישראל, הפירוש התכליתי של כל חיקוק הינו בעל משקל מיוחד בתחום הרחב והמגוון של פרשנות בכללה, משום הצורך וההעדפה להגשים למעשה את התכלית שאליה כיוון המחוקק: מטרותיה הרצויות של תקנה 24(ג) – ראוי כי תיושמנה גם לגבי קיבוץ ולגבי מושב שיתופי; אם בעבר היה ניתן לראות את תפקיד "המזכיר" או "מזכיר-גזבר" באגודות כאלה, כמי שעומד בראש המערכת הביצועית כולה, ללא חשש של ניגוד עניינים בין התפקידים השונים וללא חשש של ממש מריכוז-יתר של סמכויות וכוחות – לא כן בתקופה האחרונה ובמציאות הרווחת בימינו. עם כל זאת, בהעדר פסיקה שיפוטית בסוגייה – הפירוש המוסמך לתקנה 24 כולה נתון, במצב הנוכחי, בידי רשם האגודות השיתופיות; מול הטיעון הנוגד של בעל-התפקידים במקרה זה, יש לפנות בפנייה מתאימה אל הרשם, ולבקש את עמדתו-פרשנותו, ואם גם דעתו כמוצע כאן לעיל – לבקש גם את התערבותו. יש מקום לשער, כי כב' הרשם יתן דעתו גם לשאלת הצורך בתיקון תקנה 24 בנוסחה הנוכחי, וגם אם יסבור כי יש להחריג קיבוצים מתחולת תקנה 24(ג) – ישקול אם לא לצמצם את ההחרגה ל"קיבוץ שיתופי" בלבד, להבדיל מ"קיבוץ מתחדש" ומ"קיבוץ עירוני".