גידול משותף

שלום רב! השאלה הנדונה עשויה לעלות בשני מובנים שונים, ואף הפוכים: כטענה מצד בעל משק במושב, אשר האגודה, המבצעת גידול ( עיבוד חקלאי ) משותף, מנסה ליטול ממשקו שטח גדול מדי מבחינתו; או כטענה מצד בעלי-משקים במושב כנגד אגודתם, הנוטלת שטח גדול יותר מבעל משק מסויים, תוך תיגמול תואם לשטח, אשר לכאורה מפלה אותו לטובה. כמה הערות-רקע לנושא בכללו, ממנו "תיגזר" התשובה: מתוך "משבצת-הקבע" של אגודת-המושב, זכאי כל בעל משק למיכסת-הקרקע-לנחלה, לפי הקבוע אצל "המינהל" ( כיום – רמ"י ) לאזורו של המושב. חלקת-המגורים-והמבנים של כל משק, על-פי גבולותיה הידועים והקבועים, מיועדת בלעדית לבעלי-המשק שהתיישבו בו – אך חלקה ב' של המשק נתונה ל"ניוד" אפשרי, למקרה ששטח החלקה, חלקו או כולו, דרוש לצרכים כלליים. צורך כזה חייב להיות מוצדק על-פי קני-מידה אובייקטיביים, ואין די כאן בהחלטה בעלמא. האם "גידול משותף" במושב, המתבצע ע"י האגודה, מהווה צורך כאמור, רק משום שרווחיו הינם לטובת ציבור החברים כולו!? ככלל - התשובה שלילית: גם שטח חקלאי של משק במושב, אשר בעליו מעבדים אותו או מסוגלים ומבקשים לעבדו – אל לאגודה לעמוד בדרכם, אלא במקרה מיוחד, בו דרוש השטח לאגודה לרצף קרקעי, או לדרך חיונית, והיא מוכנה להעמיד לבעלי-המשק קרקע חליפית תואמת, עם פיצוי מלא על אובדן השקעות ו/או על עודף הוצאות שייגרמו להם באותה החלפה. שונה המצב, אם בעלי-המשק מותירים שטחים חקלאיים של משקם כשהם בלתי-מעובדים, בעוד האגודה מבקשת לנצל שטח זה לגידול-משותף עונתי. גם אז על האגודה להראות, כי אין לה אפשרות להשיג בהסכמה שטחים נדרשים לגידול המשותף, בין מבעלי-משקים אחרים ובין בחכירה זמנית מחוץ למשבצת. יובהר עוד, כי גידול-משותף ע"י האגודה ( הידוע גם כ"עיבוד משותף" ) איננו יכול לבוא על חשבון חברים בעלי-משקים, והוא נועד למנוע הזנחת קרקע ללא עיבוד ו/או לשמש מקור-הכנסה נוסף לאגודה – ככל הניתן לביצוע, ומבלי לפגוע בבעלי-משק כלשהם. כאשר מתבצע גידול-משותף ע"י האגודה, תוך ניצול מותר או מוסכם של קרקעות משקים לעונה או לתקופה – ראוי לשמור על עקרון השוויון בין החברים, ככל שמאפשר זאת השיקול של גידול חקלאי יעיל. כאשר ניצול הקרקע נעשה בתמורה – הרי אם מבחינת הביצוע היעיל ניתן הדבר, יש "לחלק" את אפשרות ההטבה בין בעלי המשקים הנוגעים לשטח המדובר, בשווה ככל הניתן. אם בראייה חקלאית-מקצועית אובייקטיבית, שטח הגידול-המשותף איננו ניתן ל"חלוקה" שווה, ואיננו כולל אלא חלק מהמשקים במושב – אין מקום לגישה מצד אחרים, לפיה "לא לנו יהיה ולא לכם". לגבי השאלה שהועלתה יצויין, אפוא, כי אין לדבר על שטח "מירבי" של משק במושב, לשם עיבוד משותף בידי האגודה, אלא על שמירה מירבית של העקרונות הנהוגים, לרבות על-פי האמור לעיל.