ביקורת באגודה שיתופית

שלום רב! מחסור ארצי מתמשך במים, עקב שנות-משקעים שחונות לעומת עליה מבורכת במספר האוכלוסין, הביא בעשור האחרון להתערבות רשותית נרחבת – בדאגה למשק המים בישראל, על מקורותיו ו...ניצולו: בין היתר – ע"י תיקוני-חקיקה בהיקף ניכר, לפיהם גם הוקמה רשות ממלכתית למים ( ולביוב , שהינו גם מקור למים מושבים ), אשר לה הוענקו סמכויות מגוונות. סמכויות אלה באו לאפשר לא רק את הסדרת השימושים השונים למשאב החיוני, אלא גם לבקרה ולפיקוח על שמירת הוראות הדין המחייבות בנושא. מכוח "חוק המים, תשי"ט-1959" ו"חוק מדידת מים, תשט"ו-1955", עם תיקוני-החקיקה ששולבו בהם, הותקנו כללים מחייבים, וביניהם – "כל מפיק, ספק וצרכן חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, על פי דרישתו, פרטים מלאים לגבי כמויות המים שהוא מפיק, מספק או צורך...". מי שמקפיד על שמירת הכללים לגבי השימושים במים, אין לו לחשוש מהצגת נתונים. בכל הנוגע לנושא המים וצריכתם באגודה שיתופית של מתיישבים חקלאיים, מומלץ מינוייה של ועדת-משנה מיוחדת לנושא, אשר תתעדכן מן הרשות הממשלתית, מדי פעם, בכל הכללים, ההוראות והמיגבלות הנקבעים בנושא, תביא את המידע המתאים לידיעת כל צרכני-המים ביישוב, וכן תיזום ותרכז פעילויות של חיסכון במים ושל יעילות ניצולם. ועדה כזו תוכל גם לסייע בכל מגעיה של האגודה עם הרשות הממשלתית למים ולביוב, ולפי הצורך – גם להסתייע בייעוץ משפטי. אם ממצאי בקרה של הרשות מצביעים, לדעת הרשות, על חריגה מצד האגודה או צרכניה – הרי בצד בדיקה עצמית ותיקון שיבושים אצל האגודה, לפי הממצאים והצורך, ניתן לבחון אצל הרשות גם זאת: האם בקרה והערות דומות מצדה מופעלות גם כלפי אחרים? האם קיים אצל הרשות נוהל של "ועדת-חריגים"? ומה עשתה ועושה הרשות לשם הבאת ההוראות והמיגבלות לידיעת הצרכנים, כולל עדכונים ותזכורות ברצף הזמנים הנמשך? בכל הנוגע ליישובים שיתופיים אשר בתחומי מועצות אזוריות, מצופה כי כל מועצה תסייע בנושא זה בכללו, לרבות כגוף-ביניים בין הרשות לבין צרכניה שבתחום המועצה, ולרבות בריכוז פעילויות בהיקף רחב ויעיל יותר, בעבור התושבים ואגודותיהם.