• 31 במרץ 2014

    פינוי מדירה

    שלום
    האם ניתן לפנות חבר קיבוץ מדירתו גם אם הדירה היא של הקיבוץ בגלל חוב כספי של הקיבוץ .?והאם אפשר לחייב את הקיבוץ שכר דירה עבור החוב שלו ?

    31 במרץ 2014
  • 2 באפריל 2014

    פינוי מדירה

    שלום רב!
    כאשר חייב נקלע להליכי-גבייה מצד נושים – אין ניתן "לרדת לנכסיו", אלא בגבולות זכויותיו של החייב בכל נכס, תוך חובת כיבוד זכויותיהם של בעלי-עניין אחרים, ככל שהינן בנות-תוקף. למשל: כאשר דירה בבעלות החייב ( כולל חייב-תאגיד ) מושכרת לדיירים לתקופה ממושכת, ללא זכות-ביטול מצד הבעלים-המשכיר במשך תקופה זו, אזי כפופים לכך גם הליכי המימוש של הנכס, בהליכי-הגבייה כנגד הבעלים. בדומה לקונה – ניתן "להחליף" את החייב כבעלי-הנכס, רק במסגרת זכויותיו וחובותיו כבעלים.
    האם קיבוץ זכאי לפנות חבר-קיבוץ מיחידת-הדיור שבה הוא מתגורר, מבלי להציע לו חלופה נאותה ( ואפילו זהה ) ב"שטח המחנה" של הקיבוץ, כאשר מצד החבר לא היתה כל הפרה המצדיקה פינוי מדירתו?
    התשובה השלילית המתבקשת עומדת, לפחות לכאורה, גם כלפי כל מי שמנסה "לבוא בנעליו" של הקיבוץ כבעל זכויות ב"משבצת" הקרקעית של היישוב. הדברים אמורים במשנה-תוקף, כאשר ובאשר מדובר כאן ב"שטח המחנה" של הקיבוץ, אשר נועד, מלכתחילה, למטרת-העל של התיישבות החברים כהתיישבות-קבע-לדורות, אשר היא שהביאה להקמת הקיבוץ כיישוב מאוכלס ( על אדמת-הבור השוממה שקדמה לו ), ויצרה ושימרה ל"שטח-המחנה" שלו את ערכו, לרבות ערכו ...הקרקעי-נדל"ני ( ממנו מנסה הנושה להיבנות )!
    באופן דומה ייבחן ניסיונו של נושה ( ע"י הגורם הפועל למענו ), לחייב את החבר בדמי-שכירות בגין מגוריו ביחידת-הדיור שהוקצתה לו כחבר-האגודה וכמתיישב: אם היה הקיבוץ זכאי מהחבר לתשלום בהיקף מוגבל ( למשל: להחזר הוצאות חכירה, תחזוקה, ארנונה מוניציפאלית, ביטוח וכיו"ב ) – כך אמור להיות גם דינו של כל "המניח ידו" על זכויות- המקרקעין של הקיבוץ.

    מבלי לגרוע מהאמורים לעיל, יוזכרו כאן הוראות-חוק אשר נחקקו כתוספת-הגנה למתיישבים ביישובים חקלאיים, למקרה שייקלעו לאיום של פינוי, ואשר גם בהם אין כדי למצות:
    1) ב- 2005 הוסף ל"פקודת האגודות השיתופיות" סעיף 48ב, המובא בהמשך ( הנפרד ) בהרחבה, לאור חשיבותו.
    2) סעיף 38 של "חוק ההוצאה-לפועל, תשכ"ז-1967", עם שיוכו לקיבוץ ולחבריו בסעיף-משנה 38(ה); בצדו – סעיף 39 שם, להגנת אדמות-חקלאיות הדרושות לחברי הקיבוץ כמקור מחיה.
    (( מופנית תשומת-הלב להמשך התשובה, שיבוא בנפרד מסיבות טכניות של האתר )).

    2 באפריל 2014
    • 2 באפריל 2014

      פינוי מדירה

      המשך תשובת מנהל-הפורום:
      בסעיף 48ב שהוסף ל"פקודת האגודות השיתופיות", כאמור בחלק הראשון של התשובה – נקבע:
      "(א) לענין מקרקעי קיבוץ המשמשים בפועל בית מגורים לחבר קיבוץ ( להלן – בית מגורים ), בקיבוץ הנמצא בהליכי פירוק או כינוס נכסים, רשאי בית-המשפט או הרשם, לפי הענין, להורות שחבר הקיבוץ ובני משפחתו המתגוררים עמו – לא יפונו מבית המגורים, אלא אם כן הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה להם מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
      (ב).... הסידור החלוף....יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
      (ג) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהן כדי לפגוע בדינים האמורים.
      (ד) בסעיף זה: 'בן משפחה' – בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, צאצא, צאצא בן-הזוג, או בן-זוגו של כל אחד מאלה; ' חבר הקיבוץ' – מי שהתקבל כדין לחברות בקיבוץ ובלבד שהתגורר בקיבוץ או שהיה חבר בו, לפחות במשך השנתיים שקדמו להגשת בקשת הפירוק או כינוס הנכסים;
      'מקרקעי קיבוץ' - מקרקעין בתחום הקיבוץ שלקיבוץ יש בהם זכויות, והן לא נרשמו על שם חבר הקיבוץ..."; הוראות הסעיף לגבי "קיבוץ" יחולו גם על "מושב שיתופי" ( וחבריו בצדו ).

      בהליכי הוצאה-לפועל "רגילים" עומדת לחברי הקיבוץ הגנת סעיף 38 של "חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967", המתנה פינוי דירת מגורים בכך, "שהוכח ...שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו, מקום מגורים סביר... או שהועמד לרשותם סידור חלוף". סעיף-המשנה 38(ה) מורה: "הוראות סעיף זה יחולו, גם אם החייב הינו קיבוץ – לעניין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים... דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו...".
      סעיף 39 של החוק מגן גם על "מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ" – ניתן אזי "להורות שישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו" של ציבור חברי-הקיבוץ ובני-משפחותיהם הגרים עמם.

      יוזכר, כי חיקוקי-הגנה אלה אינם ממצים – הגנות נוספות עשויות להימצא כאן בדיני החוזים, בדיני המקרקעין, ואף...בדיני הגנת הדייר, כאפשרות המשוריינת בסעיף-משנה 48ב(ג) של "פקודת האגודות השיתופיות", המצוטט לעיל. זאת – במקרה הצורך, אם יתעורר, תוך הסתייעות בעו"ד הבקיא/ה בנושא, ועל-פי מכלול העובדות והנסיבות של המקרה.

      2 באפריל 2014
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?