חוקיות החלטה של האגודה

שלום רב! במערכת האירועים הסבוכה המתוארת בפנייה, מוטב אולי להקדים את ההערות הכלליות וההצעות המעשיות, אשר לאורן ייבחנו יתר הדברים שבתשובה זו: א) נושא של נוי וגננות ביישוב שיתופי, הוא עניין מובהק לשיתוף-פעולה בין קהילת התושבים הוותיקים לקהילת המשתכנים החדשים. עם זאת, אסור כי נושא זה יהווה מקור למחלוקות ולפירוד, ויש לפעול בהקדם ובכוחות משותפים למען יחסי האחווה הנדרשים לציבור התושבים כולו, ואשר על עליונות מקומם וחשיבותם אין צריך להיות חולק. ב) ביישוב שיתופי, מה גם בהיקף איכלוס מתרחב, יכול נושא הנוי והגננות להתחלק זמנית-תקופתית ( בחלוקה גיאוגרפית או לפי נושאי-משנה ) בין שני קבלנים-מבצעים, כאשר כל אחד מהם אמור להתאמץ בביצועיו, גם כדי להוכיח את יכולותיו לקראת המיכרז התקופתי הבא. בהנחה כי התיאור שבפנייה ממצה את העובדות המשמעותיות - יש מקום להערות הבאות: 1) אם נתכנסה אסיפה כללית, קיימה דיון בנושא שבהזמנה והגיעה בו להחלטה – אין יסוד לשלול את תוקף החלטת האסיפה, רק משום שהזימון נעשה בעקבות "החלטת-ועד" בהרכב חסר. 2) "ועד מקומי" הינו בגדר "רשות מקומית", וככלל – התקשרויותיו עם קבלני-ביצוע מצריכות הליכי מיכרז. 3) החלטה של ועדת-מיכרזים, העומדת בקריטריונים אובייקטיביים, אינה צריכה להיפסל רק משום שהחלטתה תואמת גישה דומה שנתגבשה אצלה בעבר. אם גישתה הקודמת של ועדת-המיכרזים לא הוצגה בפני האסיפה הכללית – ממילא לא השפיעה על ההחלטה שקיבלה האסיפה; איזה פסול ניתן למצוא כאן, בנסיבות כאלה!? 4) לקבלן-גינוי-ונוי שהוא גם תושב היישוב השיתופי, יש יתרון של זמינות ואמינות, בנוסף לעניינו האישי בביצוע מיטבי; אלה עשויים לגבור, לעתים, אף על פער-מחיר. 5) המקרה כולו ראוי לבחינה ולייעוץ משפטיים, לרבות לגבי אפשרות של טענות מצד משתתף כלשהו בהליכי מיכרז, ככל שנתקיימו, ובמיוחד למקרה של שינוי עתידי, אם יהיה. בכך טעם נוסף למאמצים להגיע לפתרון מוסכם וכולל, על דרך פשרה הדדית, בשילוב הצדדים כולם.