חברות באגודה

שלום רב! הזכויות במשק חקלאי במושב-עובדים כפופות להוראות מיוחדות לגבי העברתן מחמת-פטירה – הוראות אשר נועדו לשמר את קיומו של המשק כיחידה אחת: כאשר נפטר אחד מבני-הזוג "בעלי-הנחלה" – יועברו זכויותיו רק לבן-הזוג הנותר. לאחר פטירת אחרון ההורים, כאשר אין בין הצאצאים מי שמונה כ"בן-ממשיך" – אחד מהם יוכל לקבל לקניינו את הזכויות במשק, כנגד פיצויים מתאימים לאחרים. במקרה כזה, כאשר יותר מאחד מהצאצאים מעוניין בקבלת הזכויות המלאות במשק – ייבחר מביניהם המתאים ביותר, לפי הסכמה בין כולם, ובהעדר הסכמה – כפי שייקבע ע"י בית-המשפט; כך גם לגבי שיעור ומועד הפיצוי, אשר יגיע לכל אחד מהזכאים הנ"ל, ממי שיקבל את הזכויות המלאות במשק. כל זאת, מבלי להתייחס לאפשרות של מכירת המשק וחלוקת התמורה נטו, וכן לאפשרות המשלבת הקצאת בית-מגורים בנפרד ממכירת יתרת המשק. על רקע זה יש להתייחס לשאלה הנוכחית, וכן לפנייתו של אחד האחים למתן הסכמה למעמד של "חבר" באגודה השיתופית של המושב - חברות אשר שלובה, מאליה, ב...זכויות של החבר בנחלה. יש גם לקחת בחשבון, כי מעמד של חברות באגודה, ואף זכויות בנחלה במושב, אמורות להיות לכל חבר - במשותף עם רעייתו. "חברות זמנית" או חברות-על-תנאי" איננה מתאימה מבחינת האגודה, מלכתחילה; ניסיון עתידי של גורם חיצוני להביא לביטולה של חברות כלשהי באגודה שיתופית - איננו נראה בר-ביצוע, וודאי שאיננו מובטח. בצד אפשרות הבירור הנוסף בנושא החברות מול אגודת-המושב, באמצעות המזכירות וועד-ההנהלה, יש לזכור את הצדדים המעשיים הכרוכים במצב-הביניים של המשק, כולל בחינת כל המצוי והנעשה במשק, לרבות נושא תחזוקת המשק ותחזוקת כל מבנה שבו. עם כל זאת, יש מקום וצורך, במקרה כמתואר בשאלה, לפעול במשותף ובהבנה הדדית, לשמירת יחסי האחווה המשפחתיים – דבר האמור להיות מעל ומעבר לכל שיקול כספי, ואשר יש להניח כי היה גם בראש מעייניהם של ההורים המנוחים. לפיכך, הן כדי לקדם גיבוש ומימוש של אפשרויות וזכויות כל בני-המשפחה, והן כדי לתת מענה למישאלה שהעלה כעת אחד האחים – יש לפנות בהקדם לעו"ד בעל ידע וניסיון בתחום, כדי שיציע הסדר ראוי, המקובל על בני-המשפחה ואשר יהיה ניתן לביצוע גם מבחינת אגודת-המושב ומבחינת "רשות מקרקעי ישראל".