מה קורה כאשר וועד מחליט לא לאשר מאזן

שלום רב! .א) לעומת "תקציב שנתי" של אגודה, הכולל תכנון עתידי לפי פריטי-ביצוע מיועדים וסכומיהם - "מאזן שנתי" בא לתאר מצב קיים שלאחר ביצועי השנה שחלפה, כולל פירוטי הכנסות לעומת הוצאות שנעשו. מדי שנה, על וועד-ההנהלה של האגודה להכין ולהגיש לאסיפה הכללית הצעת-תקציב שנתית לשנה הקרובה; קל-וחומר, אסור לוועד להתחמק מחובתו להציג לציבור החברים את המצב הכספי של האגודה, כפי שכבר נוצר לתום שנת-המאזן. תקנה 4 של "תקנות האגודות השיתופיות ( רשויות האגודה )" מחייבת את האגודה לכלול בסדר-היום של האסיפה הכללית השנתית – גם "אישור המאזן המבוקר כחוק וחשבון ריווח והפסד...". תקנה 1 של "תקנות האגודות השיתופיות ( ניהול וביקורת חשבונות )" קובעת: "ועד האגודה חייב בניהול סדיר ויעיל של חשבונות האגודה ופנקסיה, בהתאם להנחיות המקצועיות של ברית הפיקוח או מבקר-החשבונות שלה...". תקנה 2 שם קובעת: "הועד יכין לכל שנת כספים... מאזן שנתי ודו"ח ריווח והפסד או הכנסות והוצאות, בהתאם להוראות שקבע הרשם" לפי "תקנות האגודות השיתופיות ( דוח כספי, פנקסים, ספרים והודעות ), תשל"ו-1976". לפי תקנה 4(א) שם, חובה על כל אגודה שיתופית להגיש לרשם-האגודות, לא יאוחר משמונה חודשים מתום שנת-הכספים, "את הדוחות הכספיים המבוקרים שלה, כשהם ערוכים לפי כללי חשבונאות ולפי תקנות הדוחות" משנת תשל"ו-1976, הנזכרות לעיל. לפיכך, על וועד-ההנהלה להציג בפני חברי-האגודה, מבעוד מועד, את תוצאות עבודת-ההכנה של ברית-הפיקוח הקשורה עמה ( או של מבקר-החשבונות של האגודה ), כטיוטת-בסיס של הדו"ח הכספי. זאת - גם אם יש לוועד הערות או הסתייגויות; ממילא, הדיון המסכם לגבי הדו"ח הכספי, יחד עם ההחלטה לאישורו, נתונים בידי האסיפה הכללית. .ב) חריגה מתקציב שנתי חייבת להיבחן על-פי נסיבותיה, תוך בחינת כל פריט בו חרג ועד-ההנהלה מהתקציב שאושר לו, בשילוב בדיקת היקף החריגה המוחלט והיחסי, ובבחינה כוללת של היקף החריגות מול היקף התקציב ומול היקף ההכנסות. זאת, בנוסף לבדיקת הצדקת החריגה מבחינה עניינית ושאלת היכולת לצפותה מראש. אין קנה-מידה באחוזים לבחינת "סבירות" החריגה מהתקציב. אין לשכוח, כי קיימים נושאים אשר היקף ההוצאות הכרוכות בהם אינו ניתן לחיזוי, עקב תלות בגורמים חיצוניים; דוגמה בולטת לעניין זה – הוצאות משפטיות, התלויות גם בצורך להתגונן בפני תביעות כנגד האגודה, המוגשות לאחר אישור התקציב. מכל מקום: למניעת חריגה מהתקציב, ולפחות לצמצומה המירבי, יש להנהיג מערכת בקרה עם דיווח-ביניים אחד ( חצי-שנתי ) לפחות. כמו-כן, בכל מקרה של חריגה העולה על הסביר, יש להפיק לקחים מעשיים ולקבוע נוהלים ואמצעי-בקרה ליישום העתידי הנדרש.