עזיבת אגודה
שלום, לאחרונה היישוב בו אנו גרים החליט להפוך להיות אגודה שיתופית. אנו מלכתחילה לא היינו בעד המהלך , כרגע אנו בהתכתבויות עם רשם האגודות בנוגע לעזיבה והוסבר לנו שכל עוד אנו מחזיקים בנכס ביישוב אנו לא יכולים לעזוב. האם זה נכון? כופים עלינו להיות חלק מאגודה שאנו לא מעונינים בה? כמובן שבנוגע לתשלומים אין לנו שום בעיה להמשיך ולשלם. תודה מראש
שלום רב! נושא פרישה מחברות באגודה נדון בפורום זה, לרבות בתשובה מיום 22/11/14, בה נזכרו תשובות קודמות, אליהן מופנית תשומת-הלב. נראה כי הנושא בכללו, והשאלה הנוכחית בפרט, מצריכים הערות נוספות: המונח "ישוב", במשמעותו הרחבה, משלב את המקום הגיאוגראפי, המסגרת הארגונית והקהילה עצמה. ביישוב מעוט-אוכלוסין ישנה חשיבות לקיומה של מסגרת ארגונית, אשר תוכל לרכז פעילויות ושירותים בעבור הקהילה וחבריה, ולשמר ולטפח מסגרת חברתית נאותה, לתועלתם; באלה יש כדי להוסיף לאיכות המגורים ביישוב, וכפועל יוצא – אף להעלאת ערכם של... נכסי-המקרקעין שבתחומו. להשגת מטרה מועילה זו נהוג להסתייע במסגרת של "אגודה שיתופית", כאשר השתכנות-קבע ביישוב ( עם רכישת נכס-מגורים ) מותנית מראש בהצטרפות לאגודה היישובית. כך נעשה גם ביישוב המדובר - לניסיון הפרישה, האמור בשאלה, קדמה הצטרפות לחברות. המבוא דלעיל הינו רקע חשוב להבנת המצב ולבחינתו המעשית והמשפטית. כאמור בשאלה, הניסיון לפרוש מחברות באגודה הנ"ל, נענה בסירוב מנומק, המתבסס, ככל הנראה, על תקנת-משנה 5(א)(6) של "תקנות האגודות השיתופיות ( חברות ), תשל"ג-1973", לפיה מוגבלת זכות הפרישה של החבר, בשני סוגי מקרים: "(א) באגודה שסווגה כאגודה לשירותים בשיכון – כל עוד הוא בעל זכות בדירה שבקשר אתה הוא חבר באגודה וכל עוד אדם אחר לא היה חבר באגודה בקשר לאותה דירה"; או - "(ב)... כל עוד קיים בחבר או לגביו סייג המגביל את יציאתו מהאגודה על פי תקנותיה." עולה השאלה, האם מתיישבת הוראת חקיקת-משנה זו עם ההלכה הפסוקה בישראל, לפיה קיים, עקרונית, חופש פרישה מחברות באגודה שיתופית ( וכן מעמותה ), בדומה לחופש ההתאגדות, או שמא גם חופש זה ניתן להגבלות בנסיבות מיוחדות. כאן מוצעת שאלת-העזר המעשית: האם פרישה מחברות בנסיבות כאלה, שלובה ביכולת התנתקות – כלכלית וחברתית – מן המסגרת הקיימת? אם ממילא אין צפוי חיסכון בהוצאות בגין שירותי-האגודה, האם ההשלכות הפוגעות האחרות ( לפחות מהבחינה החברתית ) שקולות כנגד הניסיון לחסוך תשלום דמי-חבר לאגודה!? בהקשר זה יצוין, כי אם האגודה היישובית היא מעין ועד-בית-משותף או מעין חברת-ניהול של בית-דירות – הרי כל בעלי יחידות-הדיור חייבים, בהתאמה, גם בהוצאות קיומה וניהולה השוטף. לפיכך, מי שפורש מאגודה יישובית, ומוותר על מעמד חברות על כל הזכויות הכרוכות בו – עלול למצוא עצמו כמי שכלל לא הועיל לעצמו מבחינה כספית, ואולי אף כחשוף לדרישות דמי-שירות בתעריפים גבוהים יותר מאלה הניתנים לחברי-האגודה...
שלום עו"ד שחם. בהמשך לשאלה הזו, מהו הדין, במקרה של עזיבת אגודה(בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי בנצרת) לגבי החזר קרן הון אגודה ששולם למרות המשך המגורים ביישוב? להוציא החלטת בורר ביישוב אשדות יעקב לא מצאתי סימוכין לכאן או לכאן אף על פי שלמיטב הבנתי, לפי תקנון האגודות השיתופיות, זכאי הפורש מהאגודה לקבל את הכסף אותו השקיע עם היכנסות אליה.
שלום רב! מכוח סעיף 17 של "פקודת האגודות השיתופיות", רשאית אגודה שיתופית לפדות את מניותיו של חבר או את חלקו בהון האגודה, "בהתאם להוראות תקנותיה ולכל תקנה שיתקינוה על-פי פקודה זו", כולל תקנות 9 ואילך של "תקנות האגודות השיתופיות ( חברות ), תשל"ג-1973": תקנה 9 מורה, כי במקרה של פרישת חבר "תפדה האגודה את מנייתו, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה, תוך המועד הנקוב בתקנותיה, אולם לא יאוחר משנתיים מיום פקיעת החברות". לפי תקנה 10, הרי ככלל - "המניה תיפדה בסכום ששולם תמורתה לאגודה בנוסף לסכומים אחרים שנקבעו על פי הוראות תקנות האגודה", אך מאידך – "רשאית האגודה לנכות ממנו סכום השווה לשיעור יחסי לפיחות ערך הון המניות של האגודה מחמת הפסדים או ירידת ערכם של נכסי האגודה, לרבות פחת עד ליום שבו פקעה החברות". בתקנות 9 ואילך שם – מיגוון הוראות נוספות בנושא, הן כלליות והן הוראות למקרים מיוחדים. עם זאת יש לזכור, כי לא כל סכום שהעביר חבר לידי האגודה דינו כ"הון האגודה" לעניין המדובר כאן ובתקנות, וכל מקרה צריך להיבחן לגופו, לפי הנסיבות והמסמכים הרלוונטיים. לעתים קרובות, כספים שהופקדו בידי האגודה או שולמו לה, כגון במסגרת תנאים מיוחדים או מטרות מוגדרות ( למשל: כספים לפיתוח סביבתי ), אינם בגדר "הון אגודה" – דבר העשוי להיות אף ליתרון ולתועלת מבחינת החבר שפרש, הן בהקשר למועד חובת ההחזר והן בהקשר לחישובו.
תודה על התשובה. עוד הבהרה קטנה לגבי "רשאית" בסעיף 17 - האם הכוונה היא שזהו וולונטרי מצד האגודה או שהיא חייבת להחזיר את המניה?
שלום רב! סעיף 17 של פקודת האג"ש" קובע בתחילתו, כי "אסור להעביר לאחר את מניותיו של חבר או את חלקו בהון אגודה רשומה, אך רשאית האגודה לפדותם..." וגו'; על רקע האיסור שברישא, ננקטה לשון "רשאית" שבהמשך: מובנה הוא כחובה מול החבר הפורש, כעולה גם מהוראות התקנות הנזכרות בתשובה, אף תוך קביעת מועד מירבי לביצוע הפדיון.
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
שאלות נפוצות:
יואל כהנא
תמר פולט זמירי
