נכסים של מושב - פורום אגודות שיתופיות

שאלה חדשה
  • יובל

    נשלח ע"ייובל 15:38, 28 באוקטובר 2012

    שלום במושב עובדים שהפסיק להיות ישוב שיתופי (רוב תושביו אינם חברי האגודה) למי שייכים הנכסים הכלליים: קרקעות, נכסים מניבים על קרקע של המושב)? מה נשאר אצל ועד האגודה ומה אצל ועד הישוב (הועד המוניציפאלי)? האם יש הבדל בין מושב עובדים וקיבוץ בתחום של הנכסים המשותפים וסמכויות הועד המוניציפאלי?

    השב
  • 12:30, 29 באוקטובר 2012

    שלום רב!
    כאשר אגודת-מושב וחבריה קולטים משפחות-תושבים ב"הרחבה למגורים" במושב-העובדים, הופך ציבור חברי-האגודה לכדי מיעוט בין כלל תושבי היישוב. ברם, בכך אין המושב מאבד את אופיו, והאגודה וחבריה נותרים במעמד ובזכויות שהיו להם ב"משבצת-הקרקע" היישובית - למעט בשטח ה"הרחבה" עצמו. אין לשכוח, כי המושב לא נוצר "יש מאין": עשרות משפחות של בעלי-משקים ייסדו וטיפחו יישוב-קבע מאוכלס ( יש להניח - גם לתפארת ), בהשקעות ניכרות - בעבודה, בכספים ובשנות-חיים לא מעטות ולא קלות; תוצאות קיימות של אותן השקעות אינן בגדר הפקר.
    גם למי שרכש ב"הרחבה" מגרש או בית - היה ברור, כבר ברכישתו ( לרוב - גם באישורו המפורש בכתב במסמכי-הקבלה מול האגודה-הממליצה-הקולטת ) , כי איננו הופך לחבר באגודה או לשותף בנכסיה. זוהי גם אחת הסיבות לניתוק המשפטי של מקרקעי-ההרחבה מכלל המשבצת המושבית, המוחכרת לאגודה החקלאית-התיישבותית באופן רצוף ונמשך. אף אם מינהל-מקרקעי-ישראל מנפיק-מכתיב חוזים תקופתיים מתחדשים ( בעיקר - מטעמיו החד-צדדיים, עם סימני-השאלה המשפטיים הנובעים מכך ) - ברור כי המייסדים וממשיכיהם לא נקשרו למשקיהם ולכלל המושב, אלא לדורות.

    על רקע כללי זה ( המתואר כאן... בתמצית ), ניתן לבחון לא את מעמדם המושרש של אגודת-המושב וחבריה, אלא גם את שאלת זכויותיהם של מי שאינם חברי-האגודה וכן של "הועד המקומי" במושב.
    בהתייחס לזה, האחרון, יובהר - מלכתחילה - כי "ועד מקומי" הינו רשות מוניציפאלית, ולא גוף כלכלי; כשלוחת-משנה של המועצה האזורית, עליו למלא משימות ותפקידים מוניציפאליים, כאשר זכויות במקרקעין אמורות להינתן לו רק כנדרש למילוי מטלותיו.

    לפיכך, מקרקעי-המושב אשר ב"משבצת-הקבע" המוחכרת לאגודה, הינם - ככלל - מקרקעי האגודה וחבריה, אך לועד-המקומי במושב יש מעמד וזכויות באותם חלקים מוניציפאליים מובהקים, בין על-פי ייעודם-שימושם המקובל, ובין על-פי המושקע בהם בהשקעת-קבע; למשל: דרכים ציבוריות, אשר חובת תחזוקתן על הרשות המקומית; או גן-ילדים שהוקם בכספים ציבוריים מגורם-חוץ, וכיוצא באלה.
    במושב עשויים להימצא גם נכסים "מעורבים", מבחינה זו, כגון בית-עם שהוקם בעבר ע"י האגודה וחבריה, אך בהווה ולעתיד - הועמד לרשות "הועד המקומי", לתקופה ממושכת על-פי חוזה עם אגודת-המושב, ובשיתוף המועצה האזורית.

    עם כל זאת, ישנם ( ויהיו ) מקרים מיוחדים, בהם חדלה האגודה מניצול זכויותיה במקרקעי-המושב, או שזנחה את רובן, כאשר את "החלל הריק" שנוצר - מבחינת תחזוקה ותפעול - ממלא "הועד המקומי".
    אף שלא נראה מן השאלה שהוצגה, כי זהו המקרה הנוכחי - יצויין, כי במקרים כאלה יש מקום לבחינה מיוחדת בעזרת עו"ד הבקי היטב בנושאי מושבים ומקרקעין; האמורים לעיל יכולים אזי להוות בסיס והתוויה ראשונית, וכל מקרה ייבחן על-פי נסיבותיו, ועל-פי המתאים לצרכיו ולמגמותיו של הציבור ביישוב המדובר.
    כהערת-סיום לחלק האחרון בשאלה ה"מושבית":
    השוואה בנושא רחב זה, בין מושב לקיבוץ, נראית אקדמית בלבד בבחינה של מושב, אך מאידך - יתכן שתוכל לסייע לחברים בקיבוצים.

    תגובה
  • 13:20, 5 בנובמבר 2012

    תודה על התשובה המפורטת.
    אם כך אני מבין שמי שאחראי על פיתוח המושב היא האגודה ולא הועד המוניציפאלי.
    בעצם חברי האגודה הם "בעלי הבית" (בעלי זכות השימוש בקרקע) בעוד שאר התושבים "אורחים".
    נראה מאוד בעייתי, האם לתושבי המקום (שאינם "בעלי הבית") יש יכולת משמעותית להשפיע?

    לדוגמה: האם חברי האגודה יכולים להקים מועדון שישמש רק אותם? או שלהם יהיה בחינם ולתושבים בתשלום?

    ד.א. אני בן ממשיך.

    תגובה
  • 12:38, 6 בנובמבר 2012

    שלום רב!
    גם תושבים של שכונה חדשה במושבה, או ביישוב עירוני, אינם זכאים לכפות על היישוב ופרנסיו הקמת מבני-ציבור או ביצוע פיתוח, מעבר לשטח שכונתם. כפי שאלה אינם מרגישים "אורחים", אלא "תושבי היישוב" - כך אמורה להיות תחושתם של משתכני ה"הרחבה" במושב ( או בקיבוץ ).
    עם ההבנה לתחושת ה"בעייתיות" הסובייקטיבית של משתכן, כשואל הנכבד - הרי אילו השתכנותם של תושבי ה"הרחבה" היתה מקעקעת מעמד וזכויות של חברי-האגודה, היה הדבר "בעייתי" עוד יותר, אף מבחינה אובייקטיבית.
    השתלבותם-קליטתם של משתכני-ה"הרחבה" אמורה להיות חברתית ו"קהילתית", והמבחן הוא של שני הציבורים, אשר נקשרו מרצונם ל"מסגרת תושבות" אחת. במקום להיות מוטרדים מאבחנות והפרדות מיותרות, כעולה מהשאלה - מוטב לעודד ולטפח את המשותף, הן בדו-שיח מתמיד ביישוב, והן בתכנון משותף של פרוייקטים מתאימים, לרווחת כלל התושבים ולתועלתם ( עד כדי הקמת בריכת-שחיה משותפת ).
    ממשתכני ה"הרחבה" שהינם גם בנים-ממשיכים של בעלי-משקים במושב ( כמציג השאלה כאן ) - מצופה כי יהוו "גשר" מקשר בין חברי-האגודה לבין המשתכנים החדשים, ברוח הטובה המוצעת לעיל.

    תגובה
מנהל הפורום:עו"ד מרדכי שחם

מנהל הפורום: עו"ד מרדכי שחם

עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי
למידע נוסף

053-9367355 חיוג
הודעה

הפורום נועד לעסוק בנושא התאגידי המיוחד של "האגודה השיתופית" בישראל, על הנובע מהמציאות המלווה את האגודות השיתופיות השונות, את חבריהן ואת מוסדותיהן. כמי שעסק עשרות שנים במכלול רחב ומגוון של היבטים משפטיים ומעשיים של אגודות-שיתופיות, בעיקר של מושבי-עובדים, מבקש מנהל הפורום, לסייע בפתרון בעיות וקשיים, המתעוררים לפרקים ( ולמרבה הצער – באופן תדיר מדי ) בין אגודה שיתופית לחבר או לחברים, ובין חברים לבין עצמם.
את הידע והניסיון המשפטיים מנסה וינסה מנהל-הפורום לשלב בכלי-העזר החשוב של עולם המשפט, אשר מופעל באופן גלוי אך בלתי-מוצהר, גם באולמות בתי-המשפט ברחבי הארץ –  הלא היא התבונה המעשית.  למשל: כפי שחשוב להיחלץ ממצב בלתי-רצוי, חשוב לא פחות להימנע מהיקלע אליו; כפי שחשוב לדעת מה לעשות – חשוב לא פחות לדעת מה לא לעשות...!
את החכמה והתבונה, אשר נלמדים או נשמעים מפיהם של שופטים בבתי-המשפט – כדאי לשמוע לפני תחילתם של מאבק או מחלוקת משפטיים. גם לצורך זה – נשמח לסייע כאן.