מנהלי הפורום
עו"ד מרדכי שחם
עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).
בילבול בגביית תשלומים מצד האגודה
שלום רב, אני מתגורר כבר 18 שנה בישוב באזור גוש עציון. הישוב שלנו מבחינת משרד הפנים הוא חלק מהישוב השכן שיש לו סמל ישוב. אבל בפועל אנחנו מנוהלים כאגודה שיתופית נפרדת עם מזכיר וועד משלנו. לפני כ8 שנים בניתי בית בישוב. ו2010 בתוך הבית בניתי יחידת דיור להשכרה. יחידת דיור זאת חוברה לחשמל עם מונה נפרד המחובר ישירות לקו חשמל הישובי. והודעתי על כך למזכירות הישוב. חשוב לציין כי בשכונת קבע שלנו עדיין לא בוצעו עבודות תשתית של חברת חשמל ולכן אנחנו משלמים עבור החשמל לישוב. לפני מס' חודשים פנה אלי מזכיר הישוב והודיע לי שמרגע הקמת היחידה ישוב לא גבה תשלום עבור חשמל ביחידה. עשיתי בדיקה והסתבר שהמונה השני אצלי נקרא לפחות בין שנים 2010 עד סוף 2013. ולכך יש לי הוכחות. בזההסתיימה השיחה. לפני מס' ימים קיבלתי דרישה מהוועד לשלם כ7000 ש"ח 1. האם קיים מושג התיישנות לגבי חובות לאגודה? 2. האם אגודה שהתרשלה בגביה יכולה לחייב אותי בתשלום? בתודה איליה
שלום רב! כנגד תביעת חוב כספי - לרבות מצד תאגיד או רשות - ניתן להתגונן גם בטענת "התיישנות", אם חלפו לפחות 7 ( שבע ) שנים מהיום בו היה ניתן לתבוע לראשונה; במקרה של סידרת תשלומים – לגבי כל אלה, אשר ממועד חובת תשלומם חלפו 7 שנים או יותר. נושא ה"התיישנות" מוסדר ב"חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958", ויש בו חריגים שונים, כגון הודאה מצד הנתבע, המפסיקה את מירוץ ההתיישנות. תקופת ההתיישנות במקרקעין הינה ארוכה יותר. במקרה המתואר בשאלה, לא נראה כי חלפה תקופת ההתיישנות שבחוק. גם התרשלות מצד האגודה, אפילו אם היתה כזו - פגעה באגודה עצמה, אך לא בהכרח במי שהיה עליו לשלם בעבור צריכת-חשמל, בהיקף הניתן לבירור על-פי שעון-החשמל ו/או בעזרת דיווחי-עבר מתועדים. עם זאת, חייבת האגודה להציג פירוט ואסמכתאות לדרישתה הנוכחית ולסכום הנטען בה, וכמובן – להתייחס לטענות ולאסמכתאות שבידי החבר-הצרכן. כמו-כן, יש מקום וצידוק לפרוס לתשלומים כל יתרת-חוב שתתברר, ככל שמרכיביה לא נדרשו בעבר והצטברו לסכום ניכר. תוכן הודעה: