החלת תשלומי קרנות מבני ציבור על משפחות שאינם חברות אגודה, ולא יכולים להיות.

שלום רב! תחילה יוזכר שוב, כי תשובות בפורום זה, כבאחרים – אינן בגדר ייעוץ משפטי ואינן תחליף לייעוץ משפטי. כפי שכבר הוצע בעבר במקרים דומים – המקרה העולה מהשאלה נוגע גם לאחרים ביישוב במצב דומה, ומן הראוי לגייס כוחות ואמצעים, כדי לפנות במשותף לסיוע של עו"ד. עם זאת – כמה הערות: 1) מי שגר ביחידת-מגורים ביישוב כשוכר, חייב כלפי המשכיר על-פי חוזה-השכירות, ועליו לשאת כלפיו באותם תשלומים בהם התחייב כשוכר לפי החוזה. 2) בגין מגורים ביישוב, על בעל-הנכס או המחזיק לשלם ארנונה לרשות המקומית ( המועצה האזורית ושלוחתה - הוועד המקומי ביישוב ); אך אם האגודה היישובית מעמידה לשימוש התושבים מבני-ציבור ומיתקנים שהוקמו על-ידיה, או נותנת להם שירותים נוספים, חיוניים או מקובלים, שמחוץ למסגרת המוניציפאלית – היא זכאית לתשלום סביר בתמורה ( שאלת סבירות התשלום הנדרש, היא שאלה בפני עצמה ). במישור היחסים בין שוכר למשכיר, בנוגע לנשיאה בתשלומים הנוספים לאגודה – התשובה אמורה להימצא בחוזה-השכירות שביניהם, במפורש או במשתמע. גם אם משכיר יחידת-מגורים איננו נהנה בעצמו ממבנים וממתקנים שהוקמו ביישוב – הוא נהנה מהם בעקיפין, ע"י דמי-השכירות הגבוהים יותר שמוכן לשלם שוכר הנכס. 3) כל דרישת תשלום, במיוחד כאשר מדובר בגוף ציבורי כרשות מקומית, או גוף מעין-ציבורי כאגודת-יישוב – חייבת פירוט והבהרה: הן לגבי ביסוסה וייעודה, והן לגבי גובה הסכום הנדרש. חובת ההבהרה והפירוט מוטלת על הגורם ממנו באה הדרישה. 4) על רקע ההערות הקודמות, ובהנחה כי כל גורם הבא לדרוש כספים ביישוב מעוניין שלא להיכשל, חלילה, בדרישה שאיננה מבוססת במלואה כדין – יש לשקול פנייה לגורם מוסמך ואחראי באגודה, לשם השלמת החסר בשאלה, הן לגבי מהותו וביסוסו של סכום-הדרישה והן לגבי חישובו. עקב מעמדו של השואל כשוכר בלבד, וכמי שהאגודה איננה זכאית לחייבו בתור חבר – יש לבחון, תחילה, אם הדרישה הכספית המדוברת איננה מעניינו של המשכיר, בעל-הנכס, והוא בלבד.