סמכויות הועד המנהל לחלק 2 חלקות לבנים ממשיכים

שלום רב!
עקרון השוויון החל בכל אגודה שיתופית, ועקרון תום-הלב ( המשלב הגיון והגינות גם יחד ) החל על כל אדם, תאגיד או רשות בישראל – חלים גם במקרה הנזכר בשאלה; זאת – בנוסף לכל חובה על-פי דין ועל-פי תקנון-האגודה. בין הוראות-הדין ניתן לציין כאן את תקנה 23(ג) של "תקנות האגודות השיתופיות ( רשויות האגודה )", המחייבת את ועד-ההנהלה של כל אגודה ואת חברי הוועד – "לפעול בתחום סמכויותיה, בכפוף לתקנון האגודה והחלטות האסיפה הכללית וללא הפליה." מה שמחייב את ועד-ההנהלה עצמו ואת חבריו – קל-וחומר מחייב כל ועדת-משנה באגודה, כגון הוועדה הנזכרת בשאלה. כאמור – מילוי התפקיד חייב להתבצע גם "ללא הפליה"!
אמנם מדובר, בשלב זה, על "משא-ומתן" המתנהל לכאורה, אך אם יש חשש לקבלת החלטה מפלה, או לחריגה מסמכות, או ליצירת מצב פסול שקשה יהיה לתקנו – יש מקום לשקול צעדי-מנע מתאימים, ובנסיבות מתאימות – עד כדי נקיטת צעדים לקבלת צו-מניעה-זמני.

אם בבחינת הנסיבות יתברר שיש מקום לצעדים של ממש, ניתן לבחור באחת לפחות מדרכי-הפעולה אשר פורטו בתשובה קודמת מהיום בפורום זה, וביניהן:
פנייה לגורמי-הביקורת בקיבוץ, כולל ועדת-ביקורת ו/או היועץ המשפטי של הקיבוץ ( אם ישנו כזה ); בדיקת תקנון-הקיבוץ לגבי המקרה בכללו, ולגבי הדרך לחייב את ועד-ההנהלה להעלות את העניין להחלטת האסיפה הכללית; פנייה לעו"ד לסיוע בבדיקת העניין, על נסיבותיו, כולל בירור שאלת הצורך באישור ועד-ההנהלה ו/או האסיפה הכללית לכל "הקצאה" בנושא החשוב והרגיש, וכן שאלת הצורך בצעדי-מנע זמניים, כאמור לעיל.
בהנחה כי הנושא הוא גם מעניינם של חברים רבים אחרים – מוצע לשקול גיוס קולות, מאמצים ואמצעים לנקיטת צעדים משותפים.