הצבעות חוזרות על שינוי אורחות חיים בקיבוץ

שלום רב!
לפי הבהרות נוספות, שנתקבלו בנפרד, המדובר בניסיון של קבוצת חברים בקיבוץ ( שיתופי ) להשיג את הרוב המיוחד באסיפה הכללית, הדרוש לקבלת החלטה על מעבר ל"קיבוץ מתחדש", כאשר מדי פעם נוספו להצעה הטבות שונות, אך כנראה לא הפעם – לקראת הצבעה קרובה נוספת ( הצבעה בקלפי - שביעית במספר ).
ניסיונות חוזרים ונשנים אלה, אשר מגיעים לידי דיון והצבעה באסיפה, מראים על מספרם הניכר של התומכים בהצעת-ההחלטה ועל נחישותם להשיג את הרוב הדרוש לקבלתה; נראה כי במעבר המשמעותי ל"מעמד" המוצע, תומכים גם רוב חברי-הנהלת-האגודה ( "המזכירות" ).
במציאות-חיים כזו בקיבוץ, מוצע למתנגדים לתת לשיקולים המעשיים את משקלם המלא, במיוחד כאשר נבחנת רק שאלת הפחתת-תדירות של העלאת הנושא רב-המשמעות בפני האסיפה הכללית. כמו-כן, מומלץ לשמור, ככל הניתן, על האווירה החברית בקיבוץ, באשר יהיו אשר יהיו תוצאות ההצבעה הצפויה ( באסיפה הקרובה או באחרת ) – כל חברי-הקיבוץ יצטרכו לחיות עם השלכותיה, כאשר ברור, כבר כעת, כי רבים יהיו בצד המאוכזב.

ככלל, אין להטריד את ציבור החברים באגודה בדיונים חוזרים בנושא שהוכרע בו, אלא אם נוצרו או נתגלו נסיבות חדשות או חלף זמן סביר ( למשל: חצי שנה ). עם זאת, נראה כי במקרה הנוכחי, בכל פעם בה הועלתה ( או תעלה ) הצעה "משופרת" – מדובר בהצעה חדשה, אשר עדיין לא נדונה. זאת ועוד: אם בפועל נתגבש ( או יתגבש ) רוב מספיק לשינוי המוצע – האם מוצדק לעכב את ההצבעה ואת השינוי בטענות של הטרדה גרידא!?

עם זאת, מוסבת תשומת-הלב ל"תקנות האגודות השיתופיות ( ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש ), תשס"ו-2005", אשר כדאי שיובאו לידיעת החברים כולם, בכל מקרה. לפי הוראת תקנה 11(א) של אותן תקנות, "קיבוץ המבקש לתקן את תקנונו כך שיסווג כקיבוץ מתחדש – יכלול בתקנונו גם הוראות בדבר הערבות ההדדית." תקנה 11(ב) קובעת, כי "בקשה לאישור תקנון", החייבת להיות מוגשת לרשם-האגודות-השיתופיות ולקבל אישורו, "תיתמך בחוות דעת של גורם מקצועי, המעידה כי בהיותו קיבוץ מתחדש, יהיה ביכולתו של הקיבוץ לקיים את הוראות תקנות אלה."
גם אם במקרה הנוכחי כבר הוכנה חוות-דעת מומחה כאמור – מוצע לבחון אותה בעזרת מומחה נוסף, ובמקרה של מחלוקת-מומחים – לא להירתע מגיוס מומחה שלישי, מכריע, לאור חשיבות העניין והשלכותיה הקשות של כל טעות אפשרית.
בנוסף, לפי תקנה 12(ב) של התקנות הנ"ל, "הרשם רשאי להורות לקיבוץ", המבקש לשנות סיווגו ל"קיבוץ מתחדש", לא רק "לנקוט את כל הפעולות הנדרשות לפי תקנות אלה", אלא אף "לנקוט כל צעד דרוש אחר בהתאם לשיקול דעתו של הרשם." לאור זאת, ועקב הלבטים בהם מתחבט הציבור במקרה זה, מוצע לבחון אפשרויות נוספות, גם אם משולבות, מורכבות ואף חדשניות(!), בהתייעצות עם מומחים; זאת – במגמה מוצעת, להגיע לפתרון-ביניים זמני, אשר יאפשר בחינה של שינויים באורחות-החיים בקיבוץ, מבלי לקבוע עדיין "מסמרות", ואף לגבש כהצעה לבחינה, ולבדיקה והתייחסות מראש של רשם-האגודות עצמו – מודל משולב, אשר יוכל לענות על הגישות השונות והצרכים השונים של קהילת-החברים במסגרת הקיבוץ, בין כ"שיתופי" ובין כ"מתחדש".
חבל יהיה, אם רצונם של חברים להביא לשינויים בקיבוץ ברוח המציאות החדשה, יפגע במסגרת המשותפת, על יתרונותיה, ובחלק נכבד של חברים, אשר שינויים כאלה יכבידו עליהם ממשית.