מנהלי הפורום
עו"ד מרדכי שחם
עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).
מכירה של משק בין יורשים
אני רוצה לקנות מאחי את חלקו במשק (קיבלנו אותו בירושה) . מבירור במנהל אני מבינה שדמי הסכמה לא נשלם בעסקה בנינו ואני אצטרך לשלם את דמי ההסכמה בעתיד כשאמכור את המשק כולו. ולכן הצעתי לאחי לקנות את חלקו בערכים של נטו. אחי מצד שני מבקש בערכים של ברוטו כי הוא אומר שאם הוא יגיש תביעה לפירוק השיתוף לבית המשפט בית המשפט יקבע כי אני צריכה לשאת בכל דמי ההסכמה בעתיד (גם בחלקו של אחי) כלומר רכישה בערכים של ברוטו. האם הוא צודק? האם בית המשפט יקבע כי אני צריכה לשלם את מלוא דמי ההסכמה בעתיד גם את חלקו של אחי? הרי ככה יוצא שלא ירשנו שווה בשווה את המשק ....? תודה מראש על התשובה
שלום רב! "חוק הירושה" כולל הוראה מיוחדת, הנוגעת בעיקרה למשקים חקלאיים במושבים – סעיף 114 של החוק, הקובע בתחילתו, כי "משק חקלאי... יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון." מעקרון-היסוד רב-השנים, לפיו לא יפוצל משק חקלאי במושב, נגזרת הגבלה גם על חלוקתו במסגרת ירושה, כאמור לעיל. כך אף נובע ממהות זכויות-המתיישבים במשק בחקלאי המושבי, הכפופות להוראות חוזה-החכירה הבסיסי, המוכתב כיום ע"י "רשות מקרקעי ישראל" ( בעבר – "מינהל מקרקעי ישראל" ), מייצגת בעלי קרקע-הלאום. לפיכך, אין מדובר בחלוקה בין מי שירשו נכס רגיל במשותף, אלא בהסדר מיוחד הנוגע לנכס המיוחד – זכויות-המתיישבים במשק. בהעדר שיתוף-בגין-ירושה בנכס המדובר, לא נראה כי חלות כאן הוראות החוק הנוגעות ל"פירוק שיתוף" בנכסים, לפחות כל עוד לא הוחלט על מכירת המשק וחלוקת תמורת המכירה. בד-בבד ומאידך – כל הסדר בין "יורשים" לגבי גורל הזכויות במשק, הכרוך בתשלום ביניהם, כרוך בצורך בבדיקת חבויות ובבדיקת העלויות הכספיות העלולות לנבוע מן ההסדר, לרבות השלכות מיסוי. לבדיקה כוללת ומקיפה כזו יש להסתייע בעו"ד בעל ידע וניסיון בתחום המדובר, ואין להסתפק ב"בירור", אף לא בבירור כנזכר בשאלה.