• 6 במרץ 2018

    הגשת מסמכים לרשם הכיצד?

    שלום רב,
    במסגרת סכסוך בין חברי אגודה שהונח בפני הרשם, ב"כ של אחד הצדדים הוא עצמו חבר אגודה. להבנתי חל עליו איסור אתי לייצג . ככול שנבקש לפסול אותו מייצוג כיצד יש להגיש את הבקשה לרשם? האם די במכתב בקשה לקוני או שמא ישנו הליך משפטי אחר? (צד אחד לסכסוך אינו מיוצג ע"י עורך דין).
    לא מצאתי הוראות בעניין במסגרת פקודת האגודות השיתופיות ועל כן אודה על תשובתך הכנה.
    תודה מקרב לב!

    6 במרץ 2018
  • מנהל הפורום עו"ד מרדכי שחם, מנהל הפורום 7 במרץ 2018

    שלום רב!
    מיגבלות על ייצוג של עו"ד מטעמי אתיקה, נובעות מ"חוק לשכת עורכי-הדין" ומכללי האתיקה המקצועית שהותקנו מכוחו; בדיני האגודות השיתופיות אין הגבלות-ייצוג על עו"ד.
    אם חבר אגודה שיתופית הינו עו"ד, הוא זכאי כמובן "לייצג את עצמו" בכל הליך מול חבר-אגודה ו/או מול האגודה עצמה. מדוע לא יהיה אותו עו"ד זכאי לייצג, במצב דומה, לקוח שהוא חבר-האגודה!? ישנם עורכי-דין אשר יימנעו מקבלת ייצוג כנגד חברים באגודתם, אך מאידך יתכנו מקרים בהם קיים קשר ( משפחתי או אחר ) או עניין משותף בין עוה"ד לבין הלקוח-החבר.
    מי שמתקשה לגייס עו"ד לייצוג מלא בהליכים כמתואר בשאלה – מוצע כי יבחן אפשרות של הסתייעות בעו"ד על דרך של ייעוץ והדרכה.

    7 במרץ 2018
    • 7 במרץ 2018

      תודה על תשובתך- זה מה שמצאתי בעניין אתיקה של לשכת עורכי הדין- דומני שהדברים נכונים גם לייצוג של עו"ד חבר אגודה מול רשם האגודות לא כן?
      "נושא אחר של ניגוד עניינים עולה ממעורבותו האישית של עורך הדין בפרשה. מקום בו יש לעורך הדין אינטרס עצמאי ונפרד משל הלקוח שעלול לעמוד בסתירה לאינטרס של הלקוח, הוא אינו יכול לייצג את הלקוח. גם כאשר האינטרס שלו סמוי מעין אך גם כאשר הוא גלוי זאת מכוח כלל 14(א) לכללי האתיקה. כך לדוגמא, חבר אגודה שיתופית אינו יכול לייצג בסכסוך שבין האגודה לבין מי מחבריה או נגד האגודה בכלל (החלטה מספר את 125/11, אתיקה מקצועית 44 עמ' 2 (2011)".

      7 במרץ 2018
      • מנהל הפורום עו"ד מרדכי שחם, מנהל הפורום 8 במרץ 2018

        שלום רב!
        כלל 14(א) של "כללי לשכת עורכי הדין ( אתיקה מקצועית ), תשמ"ו-1986", נושא הכותרת "ניגוד אינטרסים", קובע כי "לא ייצג עורך דין לקוח... אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו" – בין היתר: "בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר... או כל סיבה דומה אחרת." כאמור – החובה המקצועית הינה "כלפיו", היינו כלפי הלקוח, ולא כלפי בר-הפלוגתא שכנגדו.
        לדעת הח"מ, חברות עם יריבו של הלקוח במסגרת הרחבה למדי של אגודה שיתופית, כשלעצמה, איננה אמורה ליצור חשש של ניגוד אינטרסים, הפוגם את הייצוג הניתן ע"י עוה"ד; זאת - גם באשר הלקוח עצמו חבר באותה אגודה, ומודע לקשר ה"חברות באגודה" המשותף לעוה"ד וליריב. יתכן שקשר החברות יימצא כבעל השלכות ממשיות בקיבוץ או במושב שיתופי, אך מצב של ייצוג ע"י עו"ד-חבר-אגודה בסכסוך בין חברים איננו אופייני לאגודות כאלה; בחברות באגודה אחרת, כגון מושב-עובדים, קשה לראות אינטרס – סמוי או גלוי – הניתן לייחוס לעוה"ד כיוצר חשש של ניגוד עניינים הפוגע בייצוג שהוא מיועד לתת ללקוח שהינו חבר-אגודה.
        כאשר עוה"ד מייצג את האגודה השיתופית עצמה, או נותן לה שירותי עו"ד – אין הוא רשאי לייצג חבר-אגודה בסכסוך מול חבר אחר ( החלטה את-118/12 ). כך גם אם מדובר בייצוג ע"י עו"ד-חבר בסכסוך בו האגודה הינה צד להתדיינות, ונראה שלכך מכוונים הדברים בהחלטה את-125/11, המצוטטים בתגובת-השואל כעת. ברם, ככל העולה מהשאלה – אין מדובר בה, אלא בטענת פסול הנטענת כלפי עוה"ד ( בסכסוך בין חברים ) רק בגין עצם חברותו באותה אגודה שיתופית; לדעת הח"מ, אם אין ניתן להצביע על חשש סביר לעניין כלל 14(א) הנ"ל, עקב נסיבות המקרה או נסיבות הצדדים - אין כאן מניעה לייצוג.
        מי שסבור אחרת, יוכל לפנות לגורם המוסמך לנושא בלשכת עורכי-הדין, או להעמיד את עוה"ד המייצג על הטענה המועלית כנגדו אישית, תוך דרישה כי יפנה בשאילתא מתאימה לועדת-האתיקה של הלשכה – דבר אשר יתכן כי ידאג לעשות אף ביוזמתו.

        8 במרץ 2018
forum moderator שלום, מה השאלה המשפטית שלך?