• 28 באוקטובר 2015

    הגשתי תלונה נגד בעלי האלים

    בעלי הוא אדם אלים והוא אלים גם כלפיי. אני בהיריון והגשתי נגדו תלונה במשטרה אבל הוא אמר למשטרה שאני משקרת. יצאתי מהבית כי הוא לא עצור ואני מפחדת לחזור הביתה. אני רוצה לחזור הביתה ושהוא ייצא. מה אני צריכה לעשות?

    28 באוקטובר 2015
  • 28 באוקטובר 2015

    הגשתי תלונה נגד בעלי האלים

    שלום אדל,
    אין לי מספיק פרטים על מנת לתת לך ייעוץ שלם ופרטני, לפיכך אתן לך את הייעוץ הכללי והזכויות שלך כקורבן אלימות במשפחה.
    את חייבת לקבל אישור על הגשת התלונה מהמשטרה ולשאול את החוקר מה לעשות?, מה ההגנה שהמשטרה נותנת לך?, מהם התנאים המגבילים שהוטלו על בעלך. במידה ותרצי להרחיב את ההגנה את יכולה להוציא בעצמך צו-הגנה מבית המשפט.
    אלימות במשפחה היא נושא כאוב, ולצערנו יש אנשים, בעיקר נשים וילדים, הנדרשים להתמודד עמו על בסיס יומיומי. נקודת האור בנושא היא מגוון רחב של זכויות ושירותים שמנסים לסייע לקורבנות לברוח מהאלימות וגם לשקם את חייהם.
    את יכולה להיוועץ גם עם קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה: 1-800-220-000 .
    יש לך אפשרות לקבל עזרה מגורמי סיוע שונים, לרבות המשטרה. המשטרה יכולה לסייע לאדם שהוא נפגע אלימות במשפחה בפתיחת תיק חקירה לשם הבאת החשוד לדין ובמעצר החשוד. במקביל, מפנה המשטרה את המתלוננת למרכזים למניעת אלימות במשפחה ולגורמי סיוע אחרים בקהילה.
    בכל מקרה של חקירת חשוד בעבירות אלימות בין בני זוג, נשקל הצורך במעצרו של החשוד וחייב להישקל גם החשש לשלומה של המתלוננת, תנאי השחרור נקבעים בהתאם לצורכי ההגנה על נפגע העבירה.
    מהן האפשרויות העומדות בפני אדם להגן על עצמו או על בני משפחתו מפני התוקף?
    כאשר אדם מותקף ע"י בן משפחתו, הוא רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש צו הגנה מפני האדם התוקף - לפי חוק מניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. בית המשפט רשאי לתת צו הכולל את כל האיסורים על האדם התוקף או את חלקם לפי הפירוט הבא: לשאת או להחזיק נשק, להיכנס לדירה שבה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, אף אם יש לו זכות כלשהי בה; להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום; לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס; צו הגנה יכול שיכיל גם דרישה לערובה, הן לקיומו והן להתנהגות טובה או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית משפט, להבטחת שלומו וביטחונו של בן משפחה, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו.
    לאלימות בין בני זוג יש מאפייני סיכון וחומרה, ולכן טיפול המשטרה בתלונות על הפרת צווי הגנה הוא תקיף תוך מיצוי הסמכויות המוקנות למשטרה. מודגש כי גם הסכמת בן הזוג המוגן, להפרת הצו, אינה פוטרת את המפר מהאחריות הפלילית להפרה. כלל זה נקבע מפורשות בחוק למניעת אלימות במשפחה.
    אם הקורבן אינה מסוגלת להישאר בקרבת החשוד/הנאשם, והדרך היחידה למנוע מגע כזה, וכך גם למנוע את המשך האלימות, היא לשהות במקלט לנשים מוכות, אזי יש לבקש מהמשטרה הפניה למקלט כזה. המשטרה והרווחה יסייעו לנפגעת להגיע למקום תוך קבלת הנחיות מהנהלת המקלט. יש לציין כי הכתובות של המקלטים חסויות, והמקלטים מוגנים מכניסה של אנשים בלתי רצויים. יש אפשרות להביא גם את הילדים למקלט. במקלט תוכל הנפגעת לקבל ייעוץ משפטי וכלכלי, וכך תוכל לבחון את עתידה.

    28 באוקטובר 2015
    • 28 באוקטובר 2015

      הוצאת צו הגנה

      אדל שלום,
      לידיעתך, על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, בית משפט יכול להוציא צו הגנה במקרים של אלימות או חשש לאלימות במשפחה.
      צו זה אוסר על אדם, לעשות את אחד מהבאים:
      1. להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להתקרב אליה (גם אם הדירה שלו באופן חלקי או מלא).
      2. להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום.
      3. לעשות דברים שמונעים מבן משפחתו מלהשתמש בנכס ששייך לאותו בן משפחה, גם אם לאותו אדם ישנה בעלות מסוימת על הנכס.
      • במסגרת הצו ניתן לבקש מבית המשפט שיורה על אמצעים נוספים כגון: מתן ערובה להתנהגות טובה, שיבטיחו את שלומו של בן המשפחה הנפגע או הוראות בדבר סידורים שונים הנדרשים עקב צו זה.
      • אם החליט בית המשפט לתת צו הגנה, ייאסור על מי שנתן נגדו הצו לשאת נשק ויורה להחרים להחזיק את נשקו לאלתר.
      בית המשפט רשאי להוציא את הצו באחד משני המקרים הבאים:
      1. אדם נהג באלימות בבן משפחתו או ביצע בו עבירות מין בסמוך (שעות עד ימים) לפני הגשת הבקשה. הליך הוצאת הצו אמור להיות זריז, מתוך הנחה שמדובר במצוקה קשה. לא ניתן לבקש את הצו חודש לאחר האירוע (במקרה זה ניתן לפנות לבית המשפט במסגרת ההליכים הרגילים).
      2. קיים בסיס סביר להניח שאותו אדם מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו.
      • בית המשפט רשאי לתת צו כשרק אחד מהצדדים נמצא לפניו. אם עשה כן, עליו לקבוע דיון בו ייקחו חלק שני הצדדים, תוך 7 הימים הבאים. האחריות להודיע לבן המשפחה שאינו נוכח על הדיון היא של בית המשפט ולא של בן המשפחה המתלונן.

      למי ואיך פונים
      • ניתן לפנות לבתי משפט השלום, בתי משפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.
      • יש לפנות למזכירות בית המשפט או בית הדין ולהגיש טופס בקשה לצו הגנה.
      שלבי ההליך
      • לאחר הגשת הבקשה לבית המשפט, יישקל הנושא ויוחלט האם להוציא את הצו.
      • תוקף הצו לא יעלה על שלושה חודשים, ובסיום תקופה זו, יכול בית המשפט להאריך את הצו לפי שיקול דעתו.
      בדרך כלל לא יוארך הצו לתקופה של יותר מחצי שנה, יש לזכור, כי על פי הוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, צו הגנה ניתן בכל פעם לתקופה של עד 3 חודשים וניתן להאריך תוקפו מעת לעת לתקופה כוללת של עד שנה, כאשר לאחר 5 חודשים נדרשים טעמים מיוחדים שיירשמו.

      חשוב לדעת
      צו הגנה, כאמור הינו סעד זמני הניתן על ידי בית משפט מתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה. בשל העובדה שישנם ניסיונות לעשות שימוש לרעה בכלי חשוב זה ובשל חומרת המגבלות שניתן להטיל באמצעות צו הגנה. בתי המשפט מקפידים על מתן צו הגנה, היכן ששוכנעו כי מבקש הצו עבר אירוע אלימות בסמוך, להגשת הבקשה או כי הוא נמצא בסכנה ממשית לאלימות.

      המבקש צו הגנה, חייב להוכיח לבית המשפט כי קיימת הצדקה ממשית למתן הצו. היה ומדובר באירוע אלימות שהתרחש, בסמוך להגשת הבקשה, יוכל המבקש להציג העתק תלונה למשטרה ואישור על קבלת טיפול רפואי ואלו יהוו ראיות מספקות
      בהצלחה

      28 באוקטובר 2015
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?