• 17 ביוני 2014

    מה זו סחיטה באיומים?

    שלום,
    אדם חייב לי כסף הרבה זמן, למרות הפצרות שלי הוא לא מחזיר לי סכום כסף גדול שביקש כהלוואה.
    באתי אליו ולאחר ויכוח זועם הבטחתי לו שאני אתנקם בו והוא יסבול ממני קשה. הוא נלחץ ונבהל מהאזהרה שלי. אישתו אמרה לי שהוא הלך להתלונן עלי במשטרה על סחיטה באיומים.
    מה ההבדל בין אזהרה על חוב לגיטימי לסחיטה באיומים?
    תודה זה דחוף

    17 ביוני 2014
  • 17 ביוני 2014

    מה זו סחיטה באיומים?

    שלום אריה,
    ראשית אני מציע להיוועץ בעו"ד פלילי מנוסה, אין להקל ראש בתלונה ובחקירה בגין עבירת סחיטה באיומים. עו"ד מנוסה יכין אותך לחקירה ויענה על כל שאלותיך.
    באופן כללי, החוק קובע, כי : "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים".
    עבירת הסחיטה באיומים היא בעלת מגוון רחב מאוד של אפשרויות ומקרים והכל תלוי בנסיבות.
    הטלת האימה על האדם יכולה להיעשות בכל דרך - אמירות מפורשות, התנהגות וכו' אולם, המטרה הסופית צריכה להיות הנעת האדם לעשיית מעשה כלשהו.

    קרי, האיום הוא אחד ממרכיבי העבירה המרכזיים. האיום גורם לפחד אצל הקורבן, בשל התגובה שעלולה להגיע אלמלא הציות למאיים. בפסיקה נקבע כי מבחן האיום הינו אובייקטיבי, על פי האדם הסביר. כלומר, רק התנהגות אשר מובילה לזריעת פחד ומורא בלבו של כל אדם רגיל, תחשב לאיום. אין די בהרגשתו האישית של הקורבן במהלך האירועים.
    מה ההבדל בין מתן עצה או אזהרה לבין סחיטה באיומים?

    בפסיקה, נקבעו שני מבחנים להבחנה בין סחיטה באיומים לאזהרה או עצה. הראשון הוא מבחן השליטה – האם לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשותה של הסכנה עליה התריע. כאשר התשובה היא חיובית, הרי שיש לראות את הדובר כמאיים ולא כמזהיר. המבחן השני הינו מבחן המהות. זהו המבחן המכריע לבדיקת קרות האיום. קרי, יש לבדוק את ההקשר בו נאמרה האמירה בעיניים אובייקטיביות ומכך ללמוד האם מדובר בסחיטה באיומים.

    מבחן נוסף, הינו מבחן ההקשר. על פי מבחן זה, יש לבדוק שלוש שאלות. ראשית, מה נאמר. שנית, מי אמר את האמירה. שאלה זו בודקת את הקשר בין הנאשם לבין מעשה האיום וכך ניתן ללמוד על אופי מעשה. השאלה השלישית, מדוע נאמר הדבר. מטרתה לבחון את הכוונה מאחורי האמירה. לאחר בחינת שלושת התשובות, ניתן לקבוע האם מדובר בסחיטה באיומים או במתן עצה או אזהרה, מאחר ומדובר במבחנים משולבים.
    כאמור, הפסיקה קבעה, כי גם אם האדם שלעברו כוונו הדברים לא ראה בדברי הסוחט משום איום אלא בגדר 'טיפ' או 'עצה טובה' – אין בכך למעשה כדי לשלול את האפשרות כי בתוכן הדברים ובנסיבות בהן נאמרו היה כדי להטיל פחד בלבו של אדם סביר.

    בית המשפט קבע, כי אין לבדוק את קיומה או אי קיומה של עבירת סחיטה באיומים על פי מבחנים טכניים. לא ניתן לצפות כי הסוחט באיומים יכריז בפני המאוים על כוונתו לעבור עבירה זו. המבחן נותר בעיקרו אובייקטיבי .
    עם זאת, ההקשר של המעשה עשוי ללמד על כך שהאמרה המרומזת מהווה באופן ברור סחיטה באיומים.

    בהצלחה
    עו"ד פלילי רגב יאיר

    17 ביוני 2014
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?