כשרות צוואת עיוור

האם בצוואת עיוור שהוא גם כבד שמיעה שמשתמש באופן קבוע במכשיר שמיעה. וידוע שבעת עריכת הצוואה ובעת חתימתה אותו מצווה היה ללא מכשירי שמיעה. ועל הצוואה אין איזכור להקראת הצוואה. ואין איזכור למכשיר שמיעה וכמו כן גם בתעודה הרפואית אין מופיע שהמצווה עם מכשיר שמיעה ולא מופיע שהוא בכלל סובל מבעיית שמיעה.אבל מופיע שהוא עיוור. בתעודה הרפואית. כאשר ב 6 מקומות רפואיים ניטרלים מופיע שהוא סובל מבעיית שמיעה ואפילו המומחה הרפואי של בית המשפט כותב בחוות דעתו שללא מכשירי שמיעה המצווה חירש בשני אוזניו. האם עורך הצוואה שהוא עורך הדין והוא שמש כעד קיום אומר שהמצווה שהוא שוחח עם המצווה והמצווה הבין כל מילה שנאמרה וכמו כן הוא הקריא לו את הצוואה. עד הקיום השני זה הרופא שטוען שהוא לא זוכר את מעמד הצוואה וכמו כן אין שום איזכור במסמכיו האם לדעתך הלא מחייבת עדות עורך הצוואה מרפאת את טענת הקראת הצוואה? האם אפשר לטעון לאי גמירות דעת? תודה מראש