יורש במעמד כתיבת צוואה

יורש "רשאי" להיות בכל מקום שירצה. הבעיה היא שעצם נוכחותו עלולה לגרום לביטול הוראת צוואה שנעשתה לטובתו של אותו יורש. היורש רשאי לומר מה שירצה ואפילו יהיה זה נכון - לשון הצוואה הכתובה היא הקובעת ולא הסברים בעל פה. אם ההסבר בעל פה נותן משמעות אחרת או משנה לגבי ענין מהותי, הוא חייב להיות בכתב. העדר כתב מפורש וברור עלול להצביע על כך שכוונת המוריש היתה אחרת ממה שנאמר בעל פה. צוואה אמורה לשקף את רצונו של המוריש ולא של עורך הדין. מוריש אמור לקרוא צוואה או לבקר את הנוסח שלה לפני חתימתה. אם מוריש הורה משהו ועורך הדין שעורך את הצוואה השמיט משהו מהותי וניתן להוכיח זאת, והמוריש לא יכול היה למנוע זאת במאמץ סביר, ייתכן שיש כאן רשלנות של עורך הדין. בכל מקרה, גם אחרי עריכת הצוואה צריך עושה הצוואה לעיין בה שוב ולחשוב האם היא אכן משקפת את רצונו האמיתי. צוואה היא מסמך חשוב מכדי שייעשה לאחר יד וללא ביקורת חוזרת לפני החתימה וגם לאחר החתימה.