שלום רב, שלחתי אליכם שאלה לא מזמן, ובנדיבותכם הרבה קיבלתי תשובה כדלקמן: "....., יש פסק דין הקובע כי אסור על הרשות להסתמך על הרישום במרשם התושבים כהוכחה למקום מגורים בפועל וכי גם אין יסוד לדרישתם למסור את כתובתך או מקום מגורים בפועל...."
אני יכולה בבקשה לקבל את שם פסק הדין המדובר? ניסיתי לחפש בעצמי ללא הצלחה... והם ממשיכים לעשות לי בעיות.
והנה עוד דוגמא להתנהלות הנלוזה של רשות השידור בניגוד לחוק
למרות שכבר פסק בית המשפט לא פעם בענין מהות חובת ההודעה לרשות השידור, ולחובתה של הרשות להציג הוכחה להחזקה במקלט כיסוד לתביעת חוב, ממשיכה הרשות להתעמר באזרחים ודורשת את אשר בית המשפט כבר אסר. מאתר משרד המשפטים:
מה שלא ברור לי זה מדוע סמנכ"ל הגביה שלהם אברהם כ"ץ טרם הועף מתפקידו והועמד לדין. מי בדיוק ה"סוס" שלו במערכת השלטונית (מרכז הליכוד?) ששומר ומאתרג אותו מפני מתן דין וחשבון על מעלליו.
כאן: תא"מ 28340-05-10 השידור נ' סעדו הליך שהסתיים בנובמבר 2011 קובע בית המשפט בין השאר:
"........ עוד עולה מעדותו של הנתבע, כי כתובתו במשרד הפנים נשארה ככתובת דירת המנוחה עד שנת 2010, כאשר שינה את הכתובת לכתובת של דירה שהוא שוכר מזה כשנתיים ברחוב משה יוסטמן, ירושלים. ב"כ התובע הגיש את חוזה השכירות של הדירה המושכרת מיום 1.9.2010, שבו הצהיר הנתבע כי כתובתו לצורך ההסכם, היא בכתובת דירת המנוחה, למרות שדירה זו כאמור נמכרה לאחרים על ידי יורשי המנוחה עוד בשנת 2005. יש בכך כדי להוכיח את צדקת טענות ב"כ הנתבע כי אין לייחס משמעות במקרה זה לכתובת הנתבע הרשומה במשרד הפנים, משום שאינה משקפת את המצב לאשורו באשר למקום מגוריו של הנתבע לתקופות הרלוונטיות לתביעה. בהקשר זה, הפנה ב"כ התובע לחוק עדכון כתובת, התשס"ה – 2005, הקובע כי תושב שלא מסר לפקיד הרישום הודעה על כתובת למשלוח דואר, יראו את המען שנרשם במרשם האוכלוסין ככתובתו למשלוח דואר (סעיף 2(ב) לחוק). ברם, חוק זה מתייחס אך ורק לכתובת למשלוח דואר ואינו מהווה אסמכתא משפטית לקביעת מקום מגוריו של תושב. ."...
זו קביעה של בית משפט שלום ואינה מחייבת משפטית כמו פסיקה של העליון. הם יכולים לטעון כי ה מה שקבע השופט שם אבל זה לא מחייב אותם במקרה אחר. אם המחלוקת תונח לפתח בית משפט אחר סביר שהשופט בכל זאת יושפע מהתעלמותם זו מפרשנות החוק ויצטרף להגדרת בית המשפט שם כי: ".......מדובר במקרה מובהק של התנהלות הרשות השלטונית בשרירות מול האזרח הקטן. רשות השידור, מתוך ידיעה כי מדובר במקלט טלוויזיה של אישה שנפטרה, ולא של הנתבע, "רדפה" אחרי הנתבע לקבלת האגרה מבלי שהיו בידיה ראיות ברורות לכך שהנתבע אכן החזיק בטלוויזיה או התגורר בדירת המנוחה אחרי פטירתה. להסתמכות העיוורת והמוטעית על רישום הכתובת במשרד הפנים, מבלי שהחוק והפסיקה קובעים כי יש לראות בכתובת זו, כתובת מגורים לצורכי חוק רשות השידור, או קובעים חזקה כלשהי ביחס לכתובת הרשומה, מתוך התעלמות מטיעוניו השונים של הנתבע, הולידה הליך משפטי ארוך שהעסיק רשם ושני שופטים בבית המשפט במשך למעלה משנה...."
בנוסף לכך יש להדגיש כי למרות טענות אנשי אגף הגביה, אין בחוק כל יסוד לדרישתם למסור כתץובות או להוכיח כתובת או - וזה הכי גרוע - יסוד שנותן להם זכות להיות הרשות האוכפת את חוק עדכון כתובת 2005 המתיחס לחובת עדכון כתובת במשרד הפנים. זה לא ענינם ואם למשרד הפנים יש השגות הוא יכול להגיש מה שצריך כנגד מי שלא מעדכן את כתובתו. אין כל חוק המחייב להודיע לרשות השידור על עדכון כתובת (להבדיל מתקנה המחייבת הודעה לרשויות אחרות).
