• 27 באפריל 2014

    קיבלתי לראשונה בחיי דרישה לתשלום אגרה על 4 שנים. האם הגיוני שאשלם קנס?

    שלום.
    יש לי שתי שאלות ברשותך:

    1. לפני 4 שנים רכשתי טלוויזיה להוריי במסגרת מבצע של ׳חבר׳. הטלוויזיה הוזמנה לכתובת של דירה זמנית בה גרתי ומשם לקחתי אותה כהפתעה להוריי (הפטורים מאגרה). במהלך שנים אלו כתובתי הרשומה במשרד הפנים הייתה אצל הוריי.
    האם לגיטימי מצד רשות השידור לגבות ממני סכום כסף על טלוויזיה שנשלחה לכתובת שאינה קשורה אליי?
    הרי מבחינה משפטית, גרתי בבית הפטור מאגרה, אך הם טוענים כי הטלוויזיה נשלחה לכתובת אחרת ולכן עליי לשלם. נשמע לי אבסורד, הרי אין שום רישום לגבי הימצאותי בדירה אחרת (מבלי להיכנס לעובדה שלא הייתה לי טלוויזיה)

    2. בהנחה והטיעון למעלה אינו מספק ואחליט לוותר ולשלם אגרה (על לא טלווזיה בכפי), האם עליי לשלם קנס על 4 שנים למרות שלא נשלחה ולו בקשה אחת לתשלום? איך אני יכול להוכיח שלא נשלחה או לפחות שלא התקבלה כזו?

    כיום יש לי טלווזיה וכתובת חדשה לאחר שהתחתנתי. כבר שילמתי אגרה על 2014 (ולפתע פתאום הגיע מכתב אדום ומוזר)

    אשמח אם תסייעי לי. לפני שאני סתם זורק כסף לפח מתוך חשש לעיקולים ושטויות אחרות.



    27 באפריל 2014
  • 28 באפריל 2014

    קיבלתי לראשונה בחיי דרישה לתשלום אגרה על 4 שנים. האם הגיוני שאשלם קנס?

    שלח למי ששלח לך מכתב, תשובתך לרבות נספחים מאששים בדואר רשום ובאישור מסירה בהצלחה

    28 באפריל 2014
    • 4 במאי 2014

      קיבלתי לראשונה בחיי דרישה לתשלום אגרה על 4 שנים. האם הגיוני שאשלם קנס?

      תודה רבה על תגובתך

      4 במאי 2014
  • 27 באפריל 2014

    קיבלתי לראשונה בחיי דרישה לתשלום אגרה על 4 שנים. האם הגיוני שאשלם קנס?

    (הנהלת רשות השידור מרכזיה יפו 161 י-ם 5015555 - 02). לפי חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, המחזיק במקלט טלוויזיה ישלם אגרה שנתית לרשות השידור (379 ש"ח לשנת 2011). כוונת המחוקק בהטלת האגרה הינה לממן באמצעות האגרה את השירותים שנותנת רשות השידור, קרי, לממן את תכני השידור שהמחזיק במקלט טלוויזיה יכול לצפות בהם באמצעות המכשיר. המדובר בתשלום חובה, המכיל רכיב של מס ורכיב של מחיר, הנגבה בגין שידורי הטלוויזיה שמספקת רשות השידור. המחוקק ביקש להטיל את החיוב באגרה על מי שמחזיק במכשיר טלוויזיה ועשוי ליהנות משידורי הטלוויזיה. אדם המחזיק במקלט טלוויזיה מחויב בתשלום אגרה גם כאשר הוא איננו הבעלים של הטלוויזיה (הטלוויזיה שייכת למישהו אחר, למשל לחבר או למשכיר הדירה). כמו כן, חובת תשלום האגרה מוטלת גם אם מחזיק המקלט מחובר לכבלים ואפילו שהוא אינו יכול לקלוט שידורים אלא באמצעות כבלים. המחוקק הגביל את גביית האגרה לטלוויזיה אחת ביחידת דיור אחת, גם אם מתגוררים מספר בני משפחה המשתמשים במספר מקלטים. אם המחזיק במקלט טלוויזיה מתגורר ביחידת דיור נפרדת, אפילו שהיא צמודה, עליו לשלם אגרת טלוויזיה נפרדת. יחידת דיור נפרדת היא יחידה אשר קיימת הפרדה ברורה בינה לבין יחידת האב, והיא כוללת את כל הפונקציות הנדרשות לצורך קיומה כדירה נפרדת. רק מקום בו קיימת הפרדה של ממש בין היחידות, באופן אשר מאפשרת חיים המנותקים לחלוטין מהנעשה ביחידה הצמודה (לרבות שמירה על פרטיות הדיירים), אזי ניתן יהיה לראות באלו כיחידות דיור עצמאיות. תושב שהודיע בכתב על העברת מקלט הטלויזיה שברשותו (למשל לגרושתו) או שהוא אינו מחזיק עוד בטלוויזיה (למשל כי הוא עבר לבית הוריו, לגור בחו"ל, מסיבות של אמונה) אינו אמור לשלם אגרה. אגף הגבייה של רשות השידור לא יישלח (אסור לו) דרישות תשלום לאנשים שמסרו הודעה כאמור עד לקיום ביקור בית. רשות השידור, כל עוד אין בידיה אסמכתה שהתושב מחזיק במקלט בלל או במקלט אחר, אין בסיס בדין לחיובו באגרה. וכי אין בסיס בדין גם להתניית ביטולה של האגרה במסירת כתובת מגורים בפועל (ראו פסק דין בש"א 205710/09). רשות השידור אינה יכולה להסתמך באופן עיוור על רישום הכתובת במשרד הפנים מתוך התעלמות מטיעוניו של האזרח שאין הוא גר בכתובת הרשומה המשרד הפנים.

    27 באפריל 2014
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?