רשות המסים עדכנה את הפרשנות שלה לחוק לעידוד השקעות הון כך שהוא יחול גם על חברות שמעסיקות פחות מעשרה עובדים.
כדי לקבל את ההטבה על החברות להוכיח שהמקור לרבע מהכנסותיהן הוא יצוא.
ע"פ רשות המסים, בעקבות שינויים במשק הישראלי ובעיקר בחברות הייטק וסטארטאפים, הוחלט לאחרונה לעדכן את הפרשנות בנוגע לשאלה מהו מפעל לפי חוק זה, ובהתאם לכך יכירו גם בחברות עם פחות מעשרה עובדים.
נגד לקוח משרד עו"ד אסף דוק הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בפתח תקווה שייחס לו החזקה וצריכה של תכנים מיניים פדופיליים בכמויות גדולות מאוד.
לאחר שמשרדו של עו"ד דוק טען למספר פגמים ראייתיים בתיק החקירה, כתב האישום תוקן משמעותית בתמורה להודאתו.
פרקליטות מחוז מרכז עתרה למיצוי העונש עימו, אך המשרד עתר לביטול הרשעתו בדרך של מתן משקל בכורה לשיקולי השיקום.
בית משפט השלום בפתח תקווה אזן בין השיקולים השונים, והחליט לקבל את טענות המשרד ולבטל את הרשעתו של הנאשם תוך העדפת מסלול המשך שיקומו.
הכנסת אשרה אתמול בערב (22.10.2018) בקריאה ראשונה את הצעת חוק איסור צריכת זנות. זו הצעת חוק ממשלתית, אשר באה לעולם בעקבות הצעות חוק פרטיות של חברות הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) ושולי מועלם רפאלי (הבית היהודי).
מטרת הצעת החוק היא לצמצם את צריכת הזנות בישראל.
הצעת החוק קובעת הוראת שעה לחמש שנים, לפיה צריכת זנות והימצאות במקום המשמש לצריכת זנות, במטרה לעשות כן, יוגדרו כעבירות מנהליות (ולא פליליות). הקנס המוצע יעמוד על סכום של 1,500 ש"ח ויוכפל בעבירה חוזרת.
התנועה לאיכות השלטון הגישה לפני מספר ימים עתירה לבג"ץ, בה נכתב, כי העבירות אותן בצע, לכאורה, יו"ד לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, מחייבות העברתו מתפקידו כחבר הוועדה לבחירת שופטים.
בג"ץ הורה אתמול (21.10.2018) לשרה איילת שקד להשיב תוך 10 ימים מדוע לא מועבר אפי נוה מהוועדה לבחירת שופטים.
לפני מספר חודשים הפרקליטות הודיעה, כי בכוונתה להעמיד לדין את שר הרווחה חיים כץ, החשוד בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והרפת אמונים.
השימוע אמור להתקיים היום (21.10.2018).
ע"פ החשד, בשנת 2010, בזמן שאיש שוק ההון מוטי בן-ארי שימש יועץ כלכלי לקבוצת אקוויטל, התפתחה מערכת יחסי שוחד בין בן-ארי לכץ. כך למשל, טובות ההנאה לשר כץ באו לידי ביטוי בכך שבשירות ניהול ההשקעות שבן ארי נתן לכץ, לא נגבו דמי ניהול.
לדברי השר כץ, לאחר הליך השימוע, התיק ייגנז.
בג"ץ דחה אתמול (16.10.2018) את עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד עסקת הדולפינריום בין עיריית ת"א, רשות מקרקעי ישראל והיזם "השער לישראל", אבל העביר ביקורת על רשות מקרקעי ישראל.
העתירה נדחתה בעקבות ויתורה של השער לישראל על השגתה על השומה הממשלתית.
השופטים העבירו ביקורת על התנהלות הצדדים לעסקה.
אשה ששברה מחסום בחנייה וגנבה אותו, לא הורשעה בסופו של דבר.
בית משפט השלום אמנם העיר כי ההסדר מקל, אולם כיבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו עו"ד מירב נוסבוים והתביעה.
הנאשמת הודתה וחתמה על התחייבות להימנע מעבירה ללא הרשעה, לאחר שהפקידה 1,000 ₪ לפיצוי שכנתה.
ביהמ"ש התחשב בנסיבותיה האישיות ובעובדה שהרשעה תפגע במקור פרנסתה.
התובע, תושב אשדוד, כיום בן 48, עבד כמנהל פרויקטים בחברה שסיפקה פתרונות אריזה למשרד הביטחון. במסגרת עבודתו הוא מונה כמנהל פרויקט להתאמת אריזה לטילים.
באחד הימים ניסה העובד להרים את קצה הטיל, שמשקלו נאמד בכ-620 קילוגרם, בעוד ששניים מהעובדים דחפו את המארז תחתיו.
תוך כדי הרמת הטיל, חש העובד כאב חד בגבו, אך מכיוון שלא הרשה לעצמו להיעדר מהעבודה - הוא המשיך להגיע לעבודתו חרף הכאבים.
לאחר מספר ימים פנה לקבל טיפול רפואי. הוא הופנה לבדיקות, והתגלה כי הוא סובל מבלט דיסק מרכזי.
העובד היה מושבת מעבודתו, והגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה באירוע כתאונת עבודה, ובו כנפגע בעבודה.
המל"ל דחה את תביעתו. התובע פנה לעו"ד חיים פרנק, אשר הגיש בשמו תביעה נגד החלטת המל"ל , שנדונה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.
נקבע, כי קיים קשר סיבתי ונפסק לעובד פיצוי בסך 110,000 שקלים. בהסתמך על החלטת המל"ל, הגיש עו"ד פרנק תביעה נוספת, לביהמ"ש השלום ברמלה - הפעם נגד החברה שהעסיקה את העובד ונגד חברת הביטוח שלה בטענה, כי הן אחראיות על התרחשות התאונה, מפני שלא נקטו אמצעי הגנה מספיקים לבטיחות במקום העבודה.
בימים אלה הסתיים התיק בפשרה, לפיה חברת 'מנורה', שביטחה את החברה, תפצה את העובד ב-250,000 שקלים נוספים.
שחקן הפוקר רפי אמית אמשיקשוילי הגיש ערעור לבית המשפט העליון על דרישת רשות המסים לתשלום מס על הכנסותיו ממשחקים בחו"ל.
לטענתו, באותה שנה לא היה תושב ישראל מאחר ששהה בארץ רק 30 יום.
בית המשפט העליון דחה את הערעור. השופט מזוז קבע, כי מי שהוא אזרח ותושב ישראל ויצא לחו"ל, נקודת המוצא היא שהוא עדיין נשאר תושב ישראל.
הפרקליטות סגרה מחוסר אשמה את התיק נגד גל הירש, בעל השליטה בחברת הייעוץ הביטחוני דיפנסיב שילד, בפרשת פינוי הנפלים בראשון לציון.
במסגרת הפרשה, עלו חשדות בנוגע לדרך זכיית דיפנסיב שילד במכרז לפינוי נפלים בחוף ראשון לציון.
הירש נחקר בפרשה בחשד לביצוע עבירות שוחד ומרמה.
לאחרונה פורסם, כי עו"ד אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין, חשוד כי סייע למקורבת שלו לעבור בביקורת הגבולות בנתב"ג ללא החתמת הדרכון בכניסה לארץ.
בנוסף, החשד במשטרה הוא, כי נוה פעל באופן דומה גם ביציאה מישראל.
בימים הקרובים התיק יועבר לפרקליטות, אשר תשקול את המשך ההליך המשפטי בעניינו של נוה.
לאחרונה הוגשה לבימ"ש השלום בת"א תביעה ע"י עוה"ד רפאל אלמוג ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא.
על פי התביעה, חברת 'כלל-ביטוח' מסרבת להכיר במבוטח שלקה במחלה דמנטית כחולה סיעודי, על אף שרכש ממנה פוליסת ביטוח סיעודי, ועמד בכל התשלומים החודשיים.
לדברי עוה"ד אלמוג, סירובה של 'כלל' להכיר במבוטח כסיעודי מקומם במיוחד, מפני שהדבר נעשה בניגוד חריף לחוות דעת מומחים רפואיים, ולראיה - חברת הביטוח 'הראל' שהמבוטח רכש גם ממנה פוליסת ביטוח - הכירה בו כסיעודי.
בתביעה נטען, כי ההתנהלות של "כלל ביטוח" היא חסרת תום לב. במסגרת התביעה, דורש עוה"ד אלמוג כי בית המשפט יורה על חברת כלל לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח להם הוא זכאי ע"פ הפוליסה אותה רכש, ולהשיב לו את דמי הביטוח בתקופה בה הפך לדמנטי המוגדר כסיעודי.
התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב.
בימ"ש השלום בראשון לציון האריך אתמול (3.10) בשישה ימים את מעצרו של בכיר במשרד התחבורה, אשר נעצר בחשד לקבלת שוחד מבכירים בחברת אוטובוסים.
במסגרת החקירה נעצרו בכירים נוספים.
השופט גיא אבנון כתב בהחלטתו: "חומרי החקירה מבססים חשד לשיבוש הליכי חקירה".
נוחי דנקנר, לשעבר יו"ר קונצרן אי.די.בי שהורשע בהרצת מניות, יכנס היום לכלא. דנקנר ישהה בכלא מעשיהו ברמלה, וירצה עונש מאסר של שלוש שנים.
כזכור, דנקנר הורשע בעבירות של חוק איסור הלבנת הון וחוק ניירות ערך.
לפני כחודשיים, בית המשפט העליון דחה את ערעורו של דנקנר על עונשו, וגזר עליו עונש של שלוש שנות מאסר.
בעלי מסעדת בשרים בעפולה ניסו לחמוק מחוב שכירות מבלי לפנות את הנכס. רק לאחר הטלת עיקולים הם הסכימו להתפנות ולפצות את בעלת הנכס.
שלושה שותפים החליטו להקים מסעדת בשרים בעפולה. לאחר שנתיים המסעדה נקלעה לקשיים כלכליים.
לדברי בעלת הנכס, אחד מהשותפים הציע לה 5,000 שקלים במזומן, כדי שתפטור אותם מהחוב.
ע"פ בעלת הנכס, ומשפג תוקף הערבות הבנקאית, סירבו בעלי המסעדה לכל הסדר פשרה אותו הציעה להם.
בעלת הנכס פנתה לעוה"ד אודליה נפתלי, אשר פנתה באופן מיידי לבית המשפט בבקשה להטלת עיקולים על הרכוש שנותר במסעדה ועל נכסים נוספים כנגד שלושת בעלי המסעדה.
בית המשפט אישר להטיל עיקול כמבוקש במעמד צד אחד, בין היתר, על כל הרכוש שנותר במסעדה, ושאותו טרם הספיקו בעליה למכור.
בעקבות הטלת העיקולים הגיעו הצדדים לפשרה, שקיבלה תוקף של פסק דין על ידי כב' השופטת רונית גורביץ' בבית משפט השלום בנצרת.
בפסק-הדין נקבע, כי בעלי המסעדה יעבירו לבעלת הנכס כ-42,500 ש"ח עבור דמי שכירות וההוצאות, יפנו את הנכס ויסלקו את ידם ממנו.
עוד נקבע, כי כל העיקולים ישארו ולא יבוטלו עד שהחייבים יעבירו את כל הכספים לבעלת הנכס, ועד שהנכס יפונה, בהתאם לפסק הדין.