התפרצות הר הגעש החברתי בחום יולי-אוגוסט

גל של עליית מחירים שטף את ארצנו בשנת 2011 כשבתחילה התייקר מחיר הדלק, שהוביל להתייקרות המזון ומחירי התחבורה הציבורית ולהכבדה ניכרת של הנטל על מעמד הביניים. אולם, בעוד שהעלאות מסים וייקור שירותים הביאו להפגנות סוערות באירופה, עד לאחרונה בישראל ההמונים לא יצאו לכיכרות ולצמתים.

זרעי אווירת המהפכה ב"מחאת הקוטג'"
אולי הייתה זו אווירת המהפכה שהחלה מחלחלת אלינו לאור ההצלחות של ההמון במדינות השכנות, או אולי היה הניסיון להורדת מחירי הדלק שלא צלח, אך זרעי המהפכה הראשונים החלו לנבוט. ניצחון העם במאבקו הצרכני הראשון בא לידי ביטוי כאשר רבים החרימו את תנובה בעקבות עליית מחירי הקוטג'. מחאה זו נתנה רוח גבית לפרוץ המחאה החברתית בחודשי הקיץ החמים.

 "המדינה משולה לבעל שמכה את אשתו, ומפייס אותה בחיבוק כדי שלא תתלונן עליו", אמר אחד המפגינים: ביד אחת מייקרים מחירים וביד מפחיתים את נטל המיסים מבעלי ההון.

המצב בארץ בעבר, בהווה וביחס לעולם
 ההתעוררות החברתית הגדולה של "מעמד הביניים", חיכתה למנהיגי האוהלים, אך חייבת הייתה לקרות, שכן מזה כשלושה עשורים ממשלות ישראל לאורך 30 שנה עושות הכול כדי שיכאב לנו.

מזה 20 שנה ירד תקציב הסיוע למשכנתאות ב- 79% וסכום הסיוע בשכר דירה לזכאים נשחק בכשלושים אחוז. בתחום החינוך קוצצו כרבע מיליון שעות לימוד רק בעשור האחרון, שכר המורים נמוך דרמטית לעומת עמיתיהם במדינות המערב. התוצאה היא, שמורים טובים נפלטים מהמערכת ופונים לחינוך הפרטי, הורים שיש בידם משקיעים כספים רבים בהשלמת החינוך לילדיהם ובפועל נוצרו שתי מערכות חינוך, לעשירים ועניים.
גם בתחום הבריאות, הרווחה והעבודה לא פסחו הגזירות ותחת מעטה ההאטה הכלכלית העולמית מצאו עצמם רבים מבני "מעמד הביניים" מחוץ למעגל העבודה, שם פגשו בהקשחת התנאים לזכאות לקבלת דמי אבטלה והבטחת הכנסה.

הקושי של מעמד הביניים
 "מעמד הביניים" הוא נושא הנטל העיקרי במדינת ישראל, אותם אנשים המשתייכים ל"מעמד הביניים" הם בני 30-50, ברוב המשפחות שני בני הזוג עובדים, משלמים מיסים ומשרתים במילואים.

בשנתיים האחרונות חל גידול של כ-50% בפניות של אזרחים בני המעמד הזה, לעמותות לסיוע. רק בחודשים האחרונים חל גידול של עשרות אלפים, שהכנסתם נעה בין 6,500 ל-11,000 שקלים. רובם בעלי משפחות שבהן שני בני זוג עובדים. "עיקר הפניות מהמשתייכים למעמד הביניים נוגעות לחובות לבנקים, לגופים תקשורתיים וצרכניים וכן חובות הנוגעים לדיור, משכנתאות וחוסר יכולת לשלם את שכר הדירה", אומר רן מלמד סמנכ"ל עמותת ידיד. "המשמעות היא שאנשים חווים התרסקות כלכלית באמצע החיים, ולא מסוגלים להתאושש ללא עזרה וסיוע".

"הפערים החברתיים בישראל הם לא בין העשירון העליון לתחתון - אלא בין עשירון אחד למשנהו" אמרה יושבת ראש האופוזיציה, ציפי לבני. ראש הממשלה ושריו המציאו תיקונים והטבות בן לילה, רקמו תכניות והקלות, ללא עבודת מטה וללא חשיבה מעמיקה האם בכלל ניתן לבצע תכניות אלו כשניכר ממעשיהם מניע של פחד מאובדן השלטון ותו לא.

זעקת הסטודנטים ומצוקת הדיור
המאבק הנוכחי החל בתום תקופת המבחנים. סטודנטים רבים החלו לתכנן את שנת לימודיהם הבאה, אך לדאבון ליבם, מצוקת הדיור לצד העלייה התלולה ביוקר המחייה, הביאו ליציאה של כמה בודדים לזעוק את מחאתם. ואמנם, מחאתם צברה תנופה אדירה והרעיונות שרק נבטו לא מכבר, גדלו והתעצמו כשהם נישאים על גבי אהדה ציבורית רחבה של אותם בני "מעמד הביניים".

מצוקה כלכלית נובעת מתחושת תסכול

הקבוצות העניות ביותר בישראל לא משתתפות במחאה: החרדים – מפני שהם יודעים כי נציגיהם בכנסת יסחטו את המדינה עד לטיפה האחרונה והערבים, היודעים כי איש לא יקשיב למחאתם.
דבר זה בא ללמד, כי הכעס המוליד את המרי לא ניצת בגלל העוני, אלא בגלל העלבון, וכי מצוקה כלכלית נובעת מתחושת התסכול ולא מחשבון בנק מצומק. ייתכן כי יהירותן של החברות הגדולות הניזונות מאג'נדה אנטי חברתית של ממשלת ישראל, היא אשר יצרה את רגש התסכול ותחושת ה"אין מה להפסיד" בקרב נושאי הנטל העיקריים, "מעמד הביניים", וגרמה להר הגעש החברתי להתפרץ בדיוק בחום יולי- אוגוסט. וכדברי המהפכן מהטמה גנדי: "רפורמה חברתית תתאפשר רק לנוכח שינוי אישי, כן ואמיתי של יחידים רבים. התיקון של היחיד הוא התיקון של החברה".

• עידית פוליבודה, עו"ד ומגשרת העוסקת בתחום דיני העבודה, דיני משפחה ודיני הצרכנות