zap group mishpati logo

חוק הגנת השכר

במאמר זה יוצגו עיקרי חוק הגנת השכר, בכלל זה פירוט אודות חובות המעביד, הלנת שכר, והסנקציות המוטלות על מעבידים במקרה של הפרת החוק

מאת: מערכת משפטי
18.08.11
תאריך עדכון: 22.10.15
3 דק'
חוק הגנת השכר

חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 נחקק כדי להסדיר את תשלום השכר לעובדים בישראל.

החוק מסדיר את הדרכים לתשלום השכר, המועד האחרון לתשלום משכורות וקצבה ופיצוי על הלנת שכר, ניכויים מותרים מהשכר, הגבלת הסכום שאפשר לעקל ממשכורת והסדרי שכר שונים, כמו: מידע שחייב להיות מוצג בתלוש המשכורת כך שיאפשר לעובד לקבל את מלוא המידע על התשלומים שמגיעים לו, החובה של מסירת תלוש משכורת לעובד וכד'. כמו-כן החוק קובע מהן הסנקציות המוטלות על מעסיק, אשר הלין שכר של עובד.

הלנת שכר

חוק הגנת השכר קובע, כי שכר מולן הוא שכר עבודה שלא שולם לעובד עד ליום הקובע. היום הקובע ע"פ החוק, הוא  היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה. בהתאם לכך, איחור של תשעה ימים בתשלום השכר או הקצבה יהווה הלנת שכר.

למציאת עורכי דין בתחום זכויות עובדים באינדקס משפטי החדש

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני עבודה

לקריאה מורחבת בתחום זכויות עובדים

החוק קובע, כי לשכר מולן יתווסף הסכום הגבוה מבין אלה (כלומר: פיצויי הלנת שכר):

1. עבור השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה- החלק העשרים מהשכר המולן, ועבור כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו, החלק העשירי מהשכר המולן.

2. הפרשי הצמדה לתקופה שמהמועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלום השכר, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי הצמדה עבוד כל חודש שבתקופה האמורה. עבור הלנה של חלק מחודש, תשולם התוספת של 20% באופן יחסי.

עובד ששכרו הולן, כלומר: אשר לא שולמו לו התוספות הללו רשאי לתבוע את מעסיקו, ובמסגרת התביעה לבקש את השכר המגיע לו בתוספת פיצויי הלנת שכר.

טיפ: מומלץ להיעזר בעורך דין מומחה בתחום דיני עבודה לפני התביעה, כדי לערוך חישוב מדוייק של פיצויי הלנת השכר המגיעים לעובד.

איסור על עיקול שכר עבודה

עניין חשוב אחר המוסדר בחוק, הוא האיסור בדבר עיקול שכר עבודה חודשי. שכר עבודה חודשי מוגדר בחוק כשכר עבודה חודשי שנשאר לאחר ניכוי תשלום שהמעביד חייב לנכותו משכר העבודה של העובד ע"פ חוק. חוק הגנת השכר קובע, כי שכר העבודה החודשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגמלה שהייתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגמלה. עם זאת, החוק קובע, כי ההגנה לא חלה על עיקול, העברה או שעבוד לצורך תשלום מזונות.

אם הסכום הפטור מעיקול מהווה יותר מ-80% משכר העבודה, הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד יקטן כדי 80% מאותו שכר.

סנקציות למעביד

חוק הגנת השכר מטיל על מעסיק שעובר על אחד או יותר מסעיפי החוק, סנקציות שונות, כגון: קנס כספי למעביד שלא מסר לעובד תלוש שכר עד המועד הקבוע בחוק, קנס כספי למעביד שמסר לעובד תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, קנס כספי למעביד שניכה סכומים משכרו של עובד בניגוד להוראות החוק. החוק קובע, כי מעביד שעבר עבירה מהעבירות הנ"ל בנסיבות מחמירות (למשל: בכוונה להשיג טובת הנאה או להימנע מתשלום המגיע לעובד) ישלם כפל קנס, או (ע"פ סוג העבירה) יגזר עליו מאסר של 30 חודשים או שיאלץ לשלם קנס כספי של פי ששה מהקנס שנקבע.

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה