zap group mishpati logo

בית הדין הארצי לעבודה: הגננות הופלו לרעה מחמת גילן

"בפיטוריהן מן העבודה ובהרעת תנאי העסקתן,הופלו המערערות לרעה מטעמי גיל", כך קבע בית הדין הארצי לעבודה, והורה על החזרת הדיון לבית הדין האזורי

מאת: מערכת משפטי
02.10.11
תאריך עדכון: 22.10.15
5 דק'
בית הדין הארצי לעבודה: הגננות הופלו לרעה מחמת גילן

בית הדין הארצי לעבודה דן בשאלת חוקיות פיטוריהן של 16 גננות, כולן בשנות ה-50 וה-60 לחייהן, חלקן אלמנות, רובן מפרנסות עיקריות או יחידות במשפחתן, וכולן צברו למעלה מ-25 שנות ותק אצל מעסיקתן, רשת הגנים של אגודת ישראל.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני עבודה

בית הדין הארצי, בהרכב השופטים סגן הנשיאה יגאל פליטמן, שמואל צור ורונית רוזנפלד, ונציגי הציבור ראובן בוימל ויורם בליזובסקי, קבע, בפסק דין מפי השופטת רוזנפלד, כי החלטות רשת הגנים לפטר את הגננות מעבודתן, כמו גם להפחית משכרן, בהסתמך על הותק שלהן בעבודה, בטלות, בהיותן מפלות מטעמי גיל, ומנוגדות להוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988.
בכך אישר בית הדין הארצי את פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת נטע רות, ונציגי הציבור אדי דלל ורענן גילאון).

המעסיקה, רשת  הגנים של אגודת ישראל היא "מוסד מוכר שאינו רשמי", שרישיונה מונפק על פי חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, ותיקצובה נעשה בהתאם להוראותיו של חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, טענה לפני בית הדין הארצי, כי גילן של הגננות לא היווה שיקול בפיטורים או בהפחתת השכר. לטענתה, מצבה הכלכלי הקשה  הוא שחייב אותה לפטר את  הגננות ששנות הוותק שלהן עולה על 25 שנה, או להפחית משכרן, בשל עלות שכרן הגבוהה. בדחותו את טענות הרשת, הדגיש בית הדין הארצי בפסק דינו, כי לכוונה והרצון להפלות אין משמעות בבחינת קיומה של הפליה, באשר התוצאה המפלה היא הרלוונטית.

הפליה ישירה והפליה עקיפה
בית הדין עמד על כך, שהפליה יכולה להיות ישירה ויכולה להיות עקיפה. כך, בהחלטה שבה טמונה הפליה ישירה, יצויין קריטריון הגיל שעל פניו הינו תנאי מפלה, בעוד שבמקרה של הפליה עקיפה יצויין תנאי הנראה על פניו כתנאי ניטרלי, אלא שהוא עלול להיתפס בנסיבות מסוימות כמפלה.
נקבע, כי שיקול הוותק הוא שיקול בעל מתאם גבוה ביותר  לגיל,  ומשכך, הלגיטימיות של החלטות רשת הגנים לפטר את הגננות, שבבסיסן נמצא שיקול הוותק, ראויה להבחן לאור הוראותיו של חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, זאת, אף שקריטריון הגיל אינו מצוין בהן במפורש.

אל תשליכני לעת זקנה..
בעומדו על איסור ההפליה מטעמי גיל ציין בית הדין, כי באיסור זה ניתן ביטוי משפטי לערך החברתי המוכר במקורותינו הקדומים "אל תשליכני לעת זקנה".
בקשר לכך הודגש, כי הפלייתו של העובד המבוגר היא קשה במיוחד, בהיותה טומנת בחובה השפלה ופגיעה בכבודו כאדם, והיא מנוגדת לתקנת הציבור.

בית הדין ציין בפסק דינו, כי  אין חולק על הפררוגטיבה הנתונה בידי המעסיק לנהל את מקום העבודה במגמה להביא לפיתוחו ולשגשוגו. אלא שהפררוגטיבה של המעסיק לנהל את מקום העבודה מוגבלת על ידי  עקרון השוויון, ושיקולי תקציב לא יגברו על הזכות לשוויון.

בית הדין עמד על מחוייבותה המיוחדת של  רשת הגנים לזכויות הפרט ולעקרונות שמתחום המשפט הציבורי, נוכח היותה מפעילה של "מוסדות מוכרים שאינם רשמיים".
בהתאם, רשת הגנים מחויבת  בהקפדה על עקרונות חוקתיים בדבר זכויות יסוד של הפרט, כמו גם בשמירה על עיקרים מתחום המשפט הציבורי המינהלי, כולל חובות תום הלב המוגברות הנגזרות מכללים אלה. כמו כן הודגשה מחויבותה המיוחדת של הרשת לעקרון השוויון שבלעדיו לא ניתן לקיים מערכת חינוך ראויה.

ההחלטה לפטר הסתמכה על קריטריון של ותק בלבד
בית הדין עמד על כך שבנסיבות העניין החלטת הרשת בדבר פיטורי הגננות הייתה החלטה קבוצתית שנסמכה על קריטריון של ותק, ועליו בלבד, מבלי שנשקל עוד שיקול כלשהו בנוגע לפיטורים, בין לענין תפקוד מי מהן בעבודה, ובין לעניין אפשרות העומדת להן בגילן המבוגר להתמודד עם אובדן מקור פרנסתן. בית הדין הדגיש בפסק דינו כי הגננות לא בוטחו בביטוח פנסיוני ואף קופת הפיצויים עליה הייתה אחראית המעסיקה, רשת הגנים, ריקה כמעט לחלוטין. כמו כן, ערבות מדינה להבטחת תשלום פיצויי פיטורים לגננות ספק אם הובטחה. התברר עוד, כי יתר עובדי הרשת נשאו בקיצוץ של 10% בלבד משכרם. וההתמקדות בקבוצת הגננות בעלות הוותק בן למעלה מ-25 שנים ובהן בלבד, הביאה לכך ששכרן של גננות ותיקות פחות וצעירות יותר, עלה על שכרן של הגננות הוותיקות. 

 נקבע, כי בנסיבות המקרה, בעריכת האיזון בין עקרון השוויון של העובדים, אל מול זכות המעסיק לנהל את מקום העבודה, וודאי נוכח אופיה הציבורי של הרשת, גוברת זכות השוויון, וכי הנהלת הרשת אינה רשאית להפעיל את סמכויותיה הניהוליות, כאשר תוצאת החלטתה היא הפלייה של עובדותיה המבוגרות.

על דעת רוב חברי המותב ובניגוד לדעתו החולקת של השופט פליטמן, הוחלט כי רשת הגנים תשלם למשיבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ש"ח.

התיק הוחזר לבית הדין האזורי להשלמת הדיון בפניו בתביעתן הכספית של המשיבות, על סמך הוראת תקנה 3(א)(6) לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים)  תשי"ד- 1953 .

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(ע"ע 203/09 רשת הגנים של אגודת ישראל נ' שמחה בוסי ו-15 אח' )

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים