בקשה לייצוגית נגד שטראוס: דבק בחטיפים
האם פסק זמן וטעמי מכילים דבק? כך נטען בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר הוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי

ע"פ הנטען בבקשה, בחטיפים ששטראוס משווקת, כדוגמת: פסק זמן, כיף כיף וטעמי ישנם חומרים זרים, אשר דבר קיומם במוצר לא הובא לידיעת המבקש ולא לידיעת ציבור הצרכנים.
ממצאי בדיקת המעבדה אליה שלח המבקש את החטיפים לבדיקה העלו, כי החומר הזר המצוי על גבי החטיפים, הינו מסוג - "דבקים פולימרים", הנחלקים לשלש קבוצות חומרים עיקריות - הראשונה ממשפחת ה"פוליאסטר", השנייה ממשפחת ה"פוליאוריטן" והשלישית ממשפחת ה"פולאמיד".
בבקשה הודגש, כי חרף העובדה שעל גבי אריזת החטיפים מופיעה רשימת "המרכיבים", הרי שדבר קיומם של החומרים הזרים לא נזכר ברשימת "המרכיבים" או בכל מקום אחר.
הטענה: החטיפים מכילים חומרים זרים
על כן נטען, כי שטראוס גרמה לכך, בין במעשה ובין במחדל, שהחטיפים יכילו חומרים זרים, ונמנעה מלציין זאת על-גבי אריזת המוצרים (כמו גם לא במקום אחר).
לדברי המבקש, צרכן שקנה במהלך שנים רבות מספר רב של חטיפים מתוצרת שטראוס, דבר הימצאות החומרים הזרים בחטיפים הובא לידיעת שטראוס על ידו כבר במהלך שנת 2006 , כאשר קנה ממתק מסוג "פסק זמן קלאסי".
המבקש דיווח לשירות הלקוחות של שטראוס על כך שהבחין שעל גבי השוקולד, לאורך גב המוצר, ניתן לראות בבירור פס לבן של דבק, המחבר בין המוצר לאריזתו. במענה לפנייתו, הובטח לו, ע"י נציגת השירות מטעם שטראוס, כי הנושא ייבדק ובמידת הצורך יטופל. אולם, בפועל לא נעשה דבר.
" במעשיה ובמחדליה הנ"ל, הסבה ומסיבה המשיבה נזק ממשי, בין נזק ממוני ובין נזק שאינו ממוני, לאוכלוסיית צרכני החטיפים בישראל", טען המבקש בבקשה.
נזקים כספיים ועגמת נפש
לדברי המבקש, הנזקים שנגרמו לו וליתר חברי הקבוצה המיוצגת (הצרכנים שקנו את הממתקים הנ"ל במהלך 7 השנים הקודמות להגשת התביעה) , הם נזקים ממונים המהווים את ההוצאה שהוציא לרכישת החטיפים, וכן נזקים לא ממוניים בדמות חוסר נוחות, עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיית הרצון, שכן החטיפים מכילים חומרים זרים: דבקים, אשר לא אמורים להימצא בהם.
המבקש ציין, כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה ביותר לבירור העניין.
הסעדים: פיצוי וצו עשה
הסעדים העיקריים המבוקשים במסגרת התובענה הם אלו:
• פיצוי המבקש ויתר חברי הקבוצה בשל הנזקים הלא ממוניים שנגרמו להם בסכום כולל של 200 מליון ₪ (סך של 200 ₪ לכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת כפול 1,000,000 צרכנים).
• קבלת צו עשה כנגד שטראוס, אשר יורה לה לבצע כל פעולה נדרשת וכן לדאוג ולוודא, שהחטיפים המשווקים על-ידה לא יכילו את הדבקים (כולם או חלקם) או לחילופין צו המורה לשטראוס לחדול מלשווק את החטיפים המכילים את הדבקים.
(ת"צ 20040-10-11 צבי זגלשטיין נ' שטראוס גרופ בע"מ)
*הבקשה הוגשה ע"י עורכי הדין: עוה"ד - עמית מנור, יוקי שמש ואושרת דרעי.
- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

משפט נתניהו, בג"ץ ובליץ החקיקה - האם ישראל במשבר חוקתי? ראיון עם עו"ד עופר ברטל
משבר חוקתי זה לא כשמשנים את החוק - זה כשמפרים אותו", אומר עו"ד עופר ברטל על רקע ההתפתחויות במשפט נתניהו, קידום חוק יסוד: לימוד תורה, חוק פיצול היועצת המשפטית, חוק התקשורת, מינוי עו"ד ראביליו - מקורבו של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה והעימותים סביב החלטות בג"ץ. אז האם ישראל כבר במשבר חוקתי - או שמדובר במחלוקת פוליטית חריפה שפועלת עדיין בתוך כללי המשחק הדמוקרטיים?

למה קשה לעצור את גל הרציחות? כך מגביל החוק את המשטרה
שלושה בני אדם נרצחו בתוך שעה אחת - ביניהם הרב עמוס גואטה בנתניה, ימים ספורים אחרי שהתרחשו חמישה מקרי רצח ביום אחד ונדמה שהמדינה חסרת אונים נוכח גל האלימות. כיצד ניתן להתמודד עם הפשיעה והאם הבעיה היא באמת במשטרה? עו"ד פלילי שלומי ביזק מסביר אילו מגבלות משפטיות מקשות על מניעת רציחות, למה מידע מודיעיני לא תמיד מספיק - ואילו צעדים עשויים לשנות את המצב.

ח"כ שמחה רוטמן על בליץ החקיקה: "התפיסה שלפיה דמות בלתי נבחרת היא שומרת סף - אנטי דמוקרטית"
חוק מח"ש, חוק המעונות, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ורפורמת התקשורת הם חלק מהמהלכים שמקדמת הקואליציה במסגרת השינויים במערכת המשפט ובמוקדי הכוח. בראיון ל"משפטי" מסביר יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, מדוע לשיטתו מדובר בחיזוק הדמוקרטיה ולא בפגיעה בה.