מליאת הכנסת אישרה ב-28.11.2011 בקריאה ראשונה את הצעת חוק חשיפת פרטי מידע של מנוי ברשת תקשורת אלקטרונית, התשע"ב-2011, של ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי).
פנייה לביהמ"ש בבקשה להורות על חשיפה
לפי הצעת החוק, אדם הסבור כי תוכן שפורסם אנונימית ברשת מהווה עוולה כלפיו (הוצאת דיבה) או הפרת זכות קניין רוחני שלו, יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לספק השירות למסור לו את פרטי המנוי שפרסם את התוכן.
מרגע שהוגשה בקשה, יוכל המנוי להודיע אנונימית לבית המשפט, תוך 20 ימים, על הסכמתו או התנגדותו לבקשה. בית המשפט יוכל להיעתר לבקשה אם הוכח להנחת דעתו כי היא הוגשה כדי לאפשר למבקש לנהל הליך משפטי או למצות זכויותיו, וכי התוכן עלול להוות עוולה או הפרת זכות קניין רוחני של המבקש.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום זכויות יוצרים וקניין רוחני
שני הליכים טרום משפטיים
עוד מוצע לקבוע שני הליכים טרום-משפטיים: המבקש יוכל לפנות לספק השירות ולקבל ממנו, ללא הליך משפטי, נתון מזהה שיאפשר לאתר את המחשב ממנו פורסם התוכן, ובלבד שהצהיר כי הנתון המזהה דרוש לו לצורך ניהול הליך משפטי או לצורך מיצוי זכויותיו, וכי הוא מתחייב לא לעשות במידע שימוש שלא במסגרת הליך משפטי.
כמו כן, המבקש יוכל לפנות לספק השירות ולהודיע לו על כוונתו להגיש לבית המשפט בקשה לחשיפת פרטי המנוי. הספק יודיע על כך למנוי ויבקש הסכמתו למסירת הפרטים.
חבר הכנסת היוזם, זבולון אורלב, הצהיר כי לא יימסר IP אם הוא יזהה את המנוי בדרך לא משפטית.
זכות הניזוק לפנות לערכאות
בדברי ההסבר להצעה נכתב, כי: "אין לראות באינטרנט עיר מקלט המאפשרת ביצוע מעשי עוולה או הפרת זכויות בלי לתת על כך את הדין. כנגד הזכות להתבטא ולפעול באופן אנונימי עומדת זכותו של מי שסבור כי ניזוק מתוכן שפורסם לפנות לערכאות למיצוי הדין ולאכיפת זכויותיו (כגון הזכות לשם טוב או זכות כלכלית) כשם שהיה זכאי לך בזירה שאינה וירטואלית".
9 ח"כים תמכו בהצעה וח"כ אחת התנגדה לה (שלי יחימוביץ', עבודה). ההצעה תוחזר לוועדת המדע והטכנולוגיה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
אושר בקריאה ראשונה: ספקיות אינטרנט יחשפו פרטי טוקבקיסטים
אדם שסבור, כי תוכן שפורסם באופן אנונימי ברשת פוגע בזכויותיו, יוכל לבקש מביהמ"ש להורות לספק השירות לחשוף את פרטי המנוי שפרסם את התוכן הפוגע

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

חובות העבר לא ירדפו אתכם לתמיד: פסק דין תקדימי מציב גבול לסמכויות הגבייה של הרשויות
פסק דין תקדימי קובע כי עיריות אינן יכולות לבטל רטרואקטיבית הסכמי פשרה בגלל פיגור בתשלומים שנים לאחר מכן. עו"ד אופיר בוכניק, שייצג את העותר נגד עיריית באר שבע, מסביר למה גם לאזרח הקטן יש כוח מול הרשויות.

משפט נתניהו, בג"ץ ובליץ החקיקה - האם ישראל במשבר חוקתי? ראיון עם עו"ד עופר ברטל
משבר חוקתי זה לא כשמשנים את החוק - זה כשמפרים אותו", אומר עו"ד עופר ברטל על רקע ההתפתחויות במשפט נתניהו, קידום חוק יסוד: לימוד תורה, חוק פיצול היועצת המשפטית, חוק התקשורת, מינוי עו"ד ראביליו - מקורבו של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה והעימותים סביב החלטות בג"ץ. אז האם ישראל כבר במשבר חוקתי - או שמדובר במחלוקת פוליטית חריפה שפועלת עדיין בתוך כללי המשחק הדמוקרטיים?

הבוס שולח הודעות אחרי שעות העבודה? אולי מגיע לכם על זה כסף
הסמארטפון הפך אותנו לזמינים 24/7, אבל האם מענה למייל בשישי או שיחת עבודה בלילה נחשבים לשעות נוספות? עו"ד יוסף חיים כהן, מומחה לדיני עבודה, עושה סדר ב"עבודה הסמויה" ומסביר מתי הציפייה לזמינות הופכת לכסף ומדוע "משרת אמון" היא לעיתים קרובות אשליה