מליאת הכנסת אישרה ב-28.11.2011 בקריאה ראשונה את הצעת חוק חשיפת פרטי מידע של מנוי ברשת תקשורת אלקטרונית, התשע"ב-2011, של ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי).
פנייה לביהמ"ש בבקשה להורות על חשיפה
לפי הצעת החוק, אדם הסבור כי תוכן שפורסם אנונימית ברשת מהווה עוולה כלפיו (הוצאת דיבה) או הפרת זכות קניין רוחני שלו, יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לספק השירות למסור לו את פרטי המנוי שפרסם את התוכן.
מרגע שהוגשה בקשה, יוכל המנוי להודיע אנונימית לבית המשפט, תוך 20 ימים, על הסכמתו או התנגדותו לבקשה. בית המשפט יוכל להיעתר לבקשה אם הוכח להנחת דעתו כי היא הוגשה כדי לאפשר למבקש לנהל הליך משפטי או למצות זכויותיו, וכי התוכן עלול להוות עוולה או הפרת זכות קניין רוחני של המבקש.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום זכויות יוצרים וקניין רוחני
שני הליכים טרום משפטיים
עוד מוצע לקבוע שני הליכים טרום-משפטיים: המבקש יוכל לפנות לספק השירות ולקבל ממנו, ללא הליך משפטי, נתון מזהה שיאפשר לאתר את המחשב ממנו פורסם התוכן, ובלבד שהצהיר כי הנתון המזהה דרוש לו לצורך ניהול הליך משפטי או לצורך מיצוי זכויותיו, וכי הוא מתחייב לא לעשות במידע שימוש שלא במסגרת הליך משפטי.
כמו כן, המבקש יוכל לפנות לספק השירות ולהודיע לו על כוונתו להגיש לבית המשפט בקשה לחשיפת פרטי המנוי. הספק יודיע על כך למנוי ויבקש הסכמתו למסירת הפרטים.
חבר הכנסת היוזם, זבולון אורלב, הצהיר כי לא יימסר IP אם הוא יזהה את המנוי בדרך לא משפטית.
זכות הניזוק לפנות לערכאות
בדברי ההסבר להצעה נכתב, כי: "אין לראות באינטרנט עיר מקלט המאפשרת ביצוע מעשי עוולה או הפרת זכויות בלי לתת על כך את הדין. כנגד הזכות להתבטא ולפעול באופן אנונימי עומדת זכותו של מי שסבור כי ניזוק מתוכן שפורסם לפנות לערכאות למיצוי הדין ולאכיפת זכויותיו (כגון הזכות לשם טוב או זכות כלכלית) כשם שהיה זכאי לך בזירה שאינה וירטואלית".
9 ח"כים תמכו בהצעה וח"כ אחת התנגדה לה (שלי יחימוביץ', עבודה). ההצעה תוחזר לוועדת המדע והטכנולוגיה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
אושר בקריאה ראשונה: ספקיות אינטרנט יחשפו פרטי טוקבקיסטים
אדם שסבור, כי תוכן שפורסם באופן אנונימי ברשת פוגע בזכויותיו, יוכל לבקש מביהמ"ש להורות לספק השירות לחשוף את פרטי המנוי שפרסם את התוכן הפוגע

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

משחק כפול מול הדיינים? כך תמונות חושפניות ברשת עלולות להשפיע על תיק הגירושין שלכם
תיק הגירושין של האישה החרדית שהציגה שלום בית אך חיה לכאורה חיים כפולים בפייסבוק, מוכיח כיצד ראיות דיגיטליות יכולות להפוך את הקערה על פיה, לרסק מהימנות ולשלול זכויות כלכליות ברגע. עוה"ד מירב אהרון מנתחת את שדה המוקשים הווירטואלי.

שילם חוב במשך 40 שנה וגילה שהוא רק תפח – כך החוק מאפשר לצאת מהחובות מהר יותר
הליכי חדלות פירעון כבר אינם "בור בלי תחתית": החוק מאפשר כיום לקצר את משך ההליכים ובמקרים מסוימים, להגיע להפטר בתוך שנים ספורות ואף להסדיר חובות גם בלי הליך חדלות פירעון מלא. עו"ד ראובן זבורוב מסביר איך מזהים שהמצב מסתבך - ומה אסור לעשות מאוחר מדי.

החופשה לא נראית כמו בתמונות? כך תפעלו נכון ותגדילו את הסיכוי לפיצוי
לקראת חג השבועות, הביקוש לצימרים וחופשות בארץ נמצא בשיאו - ואיתו גם האכזבות ברגע האמת. מתי פער בין התמונות המושלמות באתר לבין המציאות בשטח הופך להטעיה צרכנית שמצדיקה פיצוי, ואיך הודעת וואטסאפ אחת לפני ההזמנה יכולה לחסוך לכם כסף, עוגמת נפש ואפילו תביעה? ראיון עם עו"ד אסף פלג.