"מה שראינו כאן הוא לא פחות ממהפכה בדיני המשפחה בישראל. בג"ץ בעצם אמר לבתי הדין הרבניים - 'עד כאן'", כך פותח ואומר עו"ד אביטל חורף, המתמחה בדיני משפחה, בהתייחסותו לפסק דין שניתן לאחרונה וקבע כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בדיני מזונות.
בעוד אלפי זוגות בישראל נמצאים מדי שנה בתהליכי גירושין מורכבים, פסיקה אחת של בית המשפט העליון שינתה את כללי המשחק מהיסוד. המאבק על סמכויות השיפוט בענייני מזונות ילדים, שהתנהל בשקט יחסי בין כותלי בתי המשפט ובתי הדין במשך עשרות שנים, הגיע להכרעה מרעישה שתשפיע על חייהם של עשרות אלפי משפחות. מעבר למאבק המשפטי הטכני, מדובר בהכרעה שמשקפת מאבק עמוק יותר על זהותה של מדינת ישראל – בין דין תורה למשפט אזרחי, בין מסורת לשוויון ותפישות שונות של צדק במשפחה המודרנית. מעבר לכך, לפסיקה עוד השלכות נוספות.
בפסיקה תקדימית שהרעידה את מערכת המשפט והדיינות בישראל, קבע בית המשפט העליון כי בתי הדין הרבניים חרגו מסמכותם כאשר פסקו בענייני מזונות ילדים. ההחלטה, שניתנה ברוב דעות של השופטות יעל וילנר ורות רונן, מבהירה סופית מחלוקת משפטית בת עשרות שנים ומעבירה את הסמכות הבלעדית לדיון במזונות ילדים לבתי המשפט לענייני משפחה.
"מדובר בהכרעה דרמטית שמשנה את כללי המשחק בהליכי גירושין", מסביר עו"ד חורף. "למעשה, בג"ץ שם קץ למצב עמום שהתקיים שנים רבות, בו בתי הדין הרבניים פירשו את החוק באופן המנוגד להלכה מפורשת ובת עשרות שנים. האם מדובר בסוף פסוק? עדיין לא ניתן לקבוע בוודאות, אך לטעמי, בשורה התחתונה, מי שידו על התחתונה כתוצאה מהפסיקה הזו אלו דווקא הנשים".
מאבק סמכויות בן חמישה עשורים
במוקד הפסיקה עומד סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), הקובע כי לבית הדין הרבני יש שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת גירושין, "לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג". אולם, כבר ב-1969, במסגרת "הלכת שרגאי" המפורסמת, קבע בית המשפט העליון כי הסעיף לא יפורש לפי לשונו הפשוטה.
"הלכת שרגאי קבעה באופן חד משמעי שמזונות ילדים הן זכות עצמאית של הילד, ולכן אינן יכולות להיות 'נכרכות' בתביעת גירושין", מבהיר עו"ד חורף. "למרות זאת, במשך שנים ראינו בתי דין רבניים שממשיכים לדון במזונות ילדים, תוך התעלמות מהלכה מחייבת זו, מה שיצר מציאות משפטית מבלבלת ובעייתית".
במשך השנים, פסיקות סותרות ופרשנויות מתחרות הובילו למה שמכונה בעגה המשפטית "מרוץ סמכויות" – תופעה בה כל צד בסכסוך מנסה להקדים ולהגיש תביעה לערכאה המשפטית שתיטיב עימו. נשים נטו להעדיף את בתי הדין הרבניים, שם פסיקות המזונות לרוב היו גבוהות יותר ונטו להטיל את עיקר הנטל הכלכלי על האב, בעוד אבות העדיפו את בתי המשפט לענייני משפחה, שנטו לחלוקה שוויונית יותר.
"פסיקת בג"ץ מבהירה סופית שלא ניתן עוד לכרוך מזונות ילדים בתביעת גירושין בבית הדין הרבני", קובע עו"ד חורף. "השופטת וילנר היתה נחרצת מאוד בקביעתה כי 'הדברים ברורים ואינם מותירים כל מקום לספק ביחס להיעדר האפשרות לכרוך תביעת מזונות ילדים במסגרת תביעת הגירושין".
פסיקה עקרונית עם השלכות מרחיקות לכת
הפסיקה התקבלה בעקבות עתירות שהגישו מספר אבות שחויבו במזונות ילדיהם על ידי בתי הדין הרבניים. העותרים טענו שההחלטות מנוגדות להלכת שרגאי ועל כן בטלות. בית המשפט העליון קיבל את טענותיהם וקבע כי החלטות בתי הדין ניתנו בהעדר סמכות, ולכן הן בטלות.
"משמעות הדבר", אומר עו"ד חורף, "היא שזוגות מתגרשים צריכים עכשיו להבין שהסמכות הבלעדית לדון במזונות ילדים היא של בתי המשפט לענייני משפחה, ללא יוצא מן הכלל. זה אומר שאפילו אם בני זוג כבר פתחו הליך גירושין בבית הדין הרבני, עניין מזונות הילדים יידון בנפרד בבית המשפט למשפחה.
"ההחלטה הנוכחית של בג"ץ", מוסיף עו"ד חורף, "משלימה למעשה את המהפכה שהחלה ב-2017 בבע"מ 919/15, אז נקבע כי חיוב מזונות ילדים להורים גרושים חל בצורה שווה על שני ההורים, בהתאם ליחס ההכנסות שלהם ולמידת שהותם עם הילדים. ההחלטה הנוכחית מבקשת לייצר אחידות בפסיקת מזונות ילדים ומבטיחה שכל המקרים יידונו לפי אותם עקרונות שוויוניים. עם זאת, מי שעלולות להיפגע מכך הן דווקא נשים, שעד כה נהנו מפסיקות מזונות גבוהות יותר בבתי הדין הרבניים, אשר נטו להטיל את עיקר נטל המזונות על האבות בהתאם לדין התורה, ללא התחשבות בהסדרי משמורת משותפת".
מעניין לציין שהשופט נעם סולברג היה בדעת מיעוט. הוא סבר שבית הדין הרבני מוסמך לפסוק מזונות לילדים בתביעות בין בני זוג ללא מגבלה, בכפוף לזכות הילד לחזור ולתבוע את מזונותיו בבית המשפט למשפחה. לדבריו, הרציונל מאחורי הלכת שרגאי הוא הגנה על זכויות נשים בהליכי גירושים ומניעת סחיטתן על ידי בעליהן. אולם, עמדתו לא התקבלה.
מה צריכים לדעת זוגות מתגרשים?
לדברי עו"ד חורף, זוגות שעומדים בפני הליכי גירושין צריכים עכשיו להבין שיש הפרדה ברורה בין הליך הגירושין עצמו לבין הדיון במזונות הילדים. גם אם בני הזוג מסכימים ביניהם על כל פרטי הגירושין, כולל סכום המזונות, הסמכות הפורמלית לאשר את הסכם המזונות היא של בית המשפט לענייני משפחה.
האם הפסיקה משפיעה גם על מי שעניינם כבר הוכרע?
עו"ד חורף: "הורים שחויבו במזונות ילדים על ידי בית דין רבני יכולים עכשיו לפנות לבית המשפט למשפחה בבקשה לבחון מחדש את גובה המזונות. בכך יש לפסק דין זה אפשרות להשפיע אחורה על פסקי דין קודמים. ייתכן ואנו בפני גל של תביעות חדשות מצד אבות המבקשים להפחית את סכומי המזונות שנקבעו להם בבתי הדין הרבניים".
באשר לשאלה האם זה סוף פסוק, עו"ד חורף מבהיר: "פסק הדין של בג"ץ אמנם מוסמך ומחייב, אך ישנה עדיין אפשרות עקרונית לדיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים. עם זאת, לאור ההיסטוריה המשפטית הארוכה של הלכת שרגאי והעובדה שבית המשפט העליון כבר הכריע בנושא מספר פעמים, אני מעריך שהסיכויים לשינוי ההלכה בדיון נוסף נמוכים מאוד. אפשרות נוספת היא שהכנסת תחוקק חוק שיסדיר את הסוגיה באופן שונה, אך גם זה תהליך מורכב ולא מיידי".
עו"ד חורף מייעץ לכל מי שנמצא כעת בהליכי גירושין לפנות לייעוץ משפטי מקצועי כדי להבין את ההשלכות של הפסיקה על המקרה הספציפי שלהם. "המציאות המשפטית השתנתה", הוא אומר, "ועל הצדדים להיערך בהתאם. הבנה נכונה של הכללים החדשים יכולה לחסוך זמן, כסף וכאב ראש מיותר בהליך שממילא אינו פשוט".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
